ייחודה של יהדות תימן
מאת: משה עמרני
כל השונה הלכות בכל יום…
בכל יום אנו אומרים בברכות השחר ולאחר פיטום הקטורת:
"תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. שנאמר הליכות עולם לו. אל תקרי הליכות אלא הלכות."
יש שלוש אפשרויות לשנות הלכות בכל יום:
האפשרות הראשונה : הלכות ששונים אותם בכל יום ויום.
כלומר הלכות שחוזרים עליהם בכל יום ויום כי הם מופעים בתפילה, או שהם נאמרים לפני ואחרי כל לימוד תורה.
דוגמאות:" אלו דברים שאין להם שעור…"
"אמר רבי זירא…"
"תנא דבי אליהו…"
פרק משנה "איזהו מקומן של זבחים) "לנוהגים לאומרו בכל יום(
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא…"
"רבי חנניא בן עקשיא אומר…"
האפשרות השנייה : הלכות חדשות שקוראים פעם אחת ולא חוזרים עליהם באותו לימוד.
כלומר קריאת ההלכות ע"פ סדר מסוים, או אקראי, כפי שנהוג לקרוא בתפילת שחרית לפני תפילת "עלינו לשבח", שהרב קורא לציבור הלכות מהרמב"ם או שלחן ערוך. או לימוד וקריאת הלכות מספר כל שהוא, במשך כל היום שקוראים כדרך עיון.
האפשרות השלישית : הלכות חדשות שנלמדות ונשנות שוב, באותו לימוד.
כפי שנהוג אצל יהודי תימן. כפי שידוע יהודי תימן נוהגים לאחר תפילת שחרית של חול ללמוד משניות עם פרוש רבנו עובדיה מברטנורה, וכתב הרה"ג יוסף צובירי זצ"ל בסידור כנסת הגדולה חלק א' סדר השילוש עמוד רס"ט : "…כל הקהל אומרים את המשנה יחד בקול רם פעם ראשונה גירסא, והרב חוזר עליה עם פירוש רבינו עובדיה, ואח"כ חוזרים עליה כל הקהל שוב גירסא בקול רם כאשר בתחילה, וממשיכים על הדרך הזה באמירת המשניות השניה והשלישית."
כמו כן נוהגים יהודי תימן כשהם לומדים הלכות בהרמב"ם לאחר תפילת ערבית של חול או בשולחן ערוך עם פירוש השתילי זיתים בין מנחה לערבית בימי החול לשנות את ההלכה בקול רם כל הציבור ביחד, ולאחר מכן חוזר הרב על ההלכה בקול רם עם פירוש השתילי זיתים.
הרה"ג יוסף צובירי זצ"ל בסידור כנסת הגדולה חלק א' עסק התורה בלילה מאחרי חצות עמוד של"ה מסביר את סדר לימוד הגמרא "…וכולם יחד אתו קוראים אותה בקול רם פעם ראשונה גירסא, ושוב חוזר עליה הרב עם פירוש רש"י ומסבירה יפה כשכולם מקשיבים לדבריו, ועם זאת מתעוררות קושיות ותירוצים, שאלות ותשובות, ומשתדלים בסוף לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בשים לב ועיון כמי נפסקה ההלכה, וכן רואים בספרים כדי לדעת איך פסק הרמב"ם בהלכותיו ואיך פסק מרן בשולחן ערוך, ואח"כ חוזרים על הסוגיא שוב יחד בקול רם כשהיא מובנת ונהירה להם."
וכמו כן בכנסת הגדולה חלק א' בסדר הלימוד בלילה עמוד שכ"ט רשם כבוד הרב את סדר הלימוד לאחר תפילת ערבית של יום חול ובו כותב את סדר הלימוד באגדה בספר עין יעקב "…הרב גורס תחילה כל מימרא לבדה בקריאה רהוטה, ואחר כך חוזר עליה שוב עם פירוש רש"י…"
מדברי הרה"ג יוסף צוברי זצ"ל אנו למדים, שלפי מנהג יהודי תימן הן בלימוד המשנה, והן בלימוד הגמרא ועין יעקב, והן בלימוד הלכות בהרמב"ם ובשולחן ערוך, ציבור הלומדים שונים או משלשים את קטע הלימוד שלמדו.
ראיה למנהג יהודי תימן לשנות או לשלש את המשנה או ההלכה שנלמדה, ממסכת אבות פרק קניין תורה משניות ה,ו' , שכתוב במשניות אלו שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, שיהודי תימן זכו לקיים אחד לאחד.
אתעכב רק על חלק מהדברים שהתורה נקנית בהם המתייחסים לשנות או לשלש את המשנה או ההלכה שנלמדה
התורה נקנית בשמיעת האוזן – הן שקוראים את ההלכות בקול רם, והן כששומעים את הרב קורא ומבאר את ההלכה. (קהתי)
התורה נקנית בעריכת שפתיים – שמוציאה בפה (פעמון זהב למארי יצחק ונה זצ"ל) ולפי פירוש קהתי שיחזור על לימודו הרבה.
לסיכום, היוצא מכל זה, שמי שלומד וקורא הלכות בשלושת האפשרויות שהזכרנו, בכל יום ויום, נותן את הדעת לכל אפשרויות הפרשנות של "שונה הלכות בכל יום" ומיצוי שלושת האפשרויות הללו הן עוד דבר ייחודי ביהדות תימן.
כתיבת תגובה