לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

ובני לוי גרשון קהת ומררי

20/12/2012

ובני לוי גרשון קהת ומררי

 

"את[א]מר, ספר שאינו מוגה, אמר רבי אמי, עד ל' יום מותר לשהותו, מכאן ואילך אסור לשהותו, משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה" (כתובות יט ע"ב).

רש"י פירש על אתר שהכוונה לספרי תורה נביאים וכתובים. אמנם יש דעות בראשונים שכן הוא בכל ספר, כמו שכתב המאירי בבית הבחירה (שם): "עיקר פירושו בכל ספר, אע"פ שאינו ספר תורה, אלא הן חומש הן נביאים הן כתובים, אף על פי שלא נעשה אלא לקרות בו בינו לבין עצמו" (ועיין ברא"ש כתובות פ"ב סי' יא ובעוד ראשונים).

 

בפרשתנו, פרשת ויגש, נאמר וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי (בראשית מו, יא). המילה קהת נכתבת ללא וי"ו לפניה. וכן כתב ר' ידידיה נורצי בעל המנחת שי: "קהת - כן כתיב בלא וא"ו בכל הספרים. ואל תחוש להגהת המדפיס, שהרי אמרו במסורת וקהת ומררי ב' דבמדבר [ג', יז] ודוארא [שמות ו, טז] וכן במסורה גדולה אות קו"ף. ואם כדברי המדפיס, הוו להו תלת. עוד מצאתי מסורה אחרת כ"י וז"ל, בראשית [מו, יא] גרשון קהת, דברי הימים [א ה כז, ו א, כג ו] גרשם קהת. שארא, גרשון וקהת. וכל המסורות אמת צדקו יחדו. וכן הוא בכל הספרים המדויקים".

וכן הוא בכתבי היד התימניים, כמו בשאר כתבי היד משאר תפוצות ישראל. ולא מצאנו מסורות שונות בזה, חילופי נוסחאות או מחלוקת בין המדקדקים (אף אם לא יימנע שיש כתבי יד שבהם נכתב וקהת בטעות).

 

ועם כל זה יש להעיר על פסוק זה, מאחר שבתאג[1] כתר תורה שנדפס בירושלים בשנת תרנ"ד על ידי הרב אברהם אלנדאף נוספה וי"ו לפני תיבת קהת, ונכתב וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי. טעות זו נגרמה כנראה מתוך דמיון לפסוק דומה בספר במדבר (ג, יז) ששם נכתב וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי. גם שמעון גרידי במאמרו "שש הדפסות ראשונות של עולי תימן בירושלים" (סעי יונה – יהודי תימן בישראל, עמ' 91) ציין טעות זו בין שאר הטעיות שנפלו במהדורה זו.

טעות זו (כמו שאר הטעיות בתאג זה) הייתה ידועה ומוכרת, ומלמדי התינוקות (וגם שאר המון העם) היו מתקנים את ספריהם, והיו מגרדים את הוי"ו, או שהיו מעתיקים את המילה כתקנה בגיליון. בידי נמצאים ספריהם של מארי חיים צאלח, מארי אלעזר קורח, מארי מאיר צובירי, ספר שהיה ברשות הרב יוסף קורח, ועוד פרשיות מאנשים פרטיים ובכולם תוקנה הטעות.  ואף במהדורות הבאות של תאג זה, תוקנה טעות זו.

גם בספר כתר תורה שהודפס בתל אביב בשנת ת"ש על ידי המו"ל משה לוי נחום (מעיר שרף בתימן)[2] בפקוח שמעון גרידי נכתב בטעות וקהת. הסיבה ברורה, מאחר שנוסח המקרא נדפס על פי התאג ה"ירושלמי", כמו שכתב שמעון גרידי ("הקדמת המפקח על הדפסת התאג, עמ' ד).

ואף בשאר התאגים והפרשיות שנדפסו לעדת תימן בעשורים האחרונים המילה כתובה כתקנה. למעשה תאג זה במהדורת תרנ"ד כבר אינו נפוץ כל כך, אך עם כל זה כל שנה שומעים אנו על מקרים שבהם יש מישהו מהקהל העוקב אחר קריאת התורה עם תאג זה, ורואה לפניו את הנוסחה המוטעית וקהת בוי"ו, ומעיר לקורא בספר התורה שיש לקרוא כך, ועל ידי זה נגרם בלבול והברה בשעת קריאת התורה. על כן מצוה לתקן את הספרים ולהסיר מכשול.

(אב"ן)

 

 

 

 



[1] כן קראו המדפיסים לחומש שהדפיסו (וכן נמשכו אחריהם מדפיסים אחרים), וכבר העיר על זה הרב עמרם קורח (סערת תימן, עמ' צח) בזה"ל: "וקראוהו תאג', ואין שם זה הולמו, כי אין בו תואר תאג' בסדורו ולא בדקדוקו", ומן הדין היה להם לקרותו פרשה, וכן שמו שגור בפיפיות זקני תימן (ועיין מה שכתב על זה שלמה מורג, העברית שבפי יהודי תימן, ירושלים תשכ"ג, עמ' כא הערה 1, ומה שכתבתי במאמר "על הניקוד ומסורת הקריאה בתימן", מסורה ליוסף ו, נתניה תשס"ט, עמ' 464, הערה 9) ו.

[2] מתאג זה הודפס רק חומש בראשית, והמו"ל לא הספיק להדפיס את כולו.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן