לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

מדור חודש אלול

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

מנהגי כניס בית צאלח

בכניס בית צאלח בעי"ת צנעא התפלל מהרי"ץ ובניו אחריו, ומטבע הדברים הוראותיו של מהרי"ץ, המנהגים והנוסחאות שקבע בסדר התפילה ובקריאת התורה התקבלו יותר מאשר בשאר בתי הכנסת שהתפללו גם הם בנוסח בלדי על פי עץ חיים למהרי"ץ.

זיכרונות רבים היו למארי עזרי צאלח מכניס בית צאלח בצנעא בירת תימן. פעמים רבות סיפר לי על מנהגיה הייחודיים ועל הדמויות שהתפללו בה. להלן אזכיר בקצרה מעט מהם.

א.      אביו מארי חיים צאלח היה מספר שבזמן מארי אברהם צאלח (בנו של מהרי"ץ) היה האמאם אלמהדי רגיל להיכנס לבית צאלח והיה יושב בכניסה, לשמוע את מארי אברהם צאלח אומר "הנותן תשועה למלכים" בלשון הערבית. ואח"כ היה אלמהדי אומר בהלצה למארי אברהם, אני יודע שזה שקר, וכל תפילתך היא מהשפה ולחוץ, היייתי  צריך לחתוך לך את הלשון...[1]

ב.      בילדותו בבית צאלח התפללו פעם בפרשת וילך תפילת מוסף של שבת לחש וחזרה. הדבר היה לפלא בעיניו, שכן תמיד התפללו תפילת מוסף של שבת תפילה אחת. כששאל את אביו לפשר השינוי, ענה לו אביו שעשו כך בגלל שהפרשה קטנה וההפטרה קטנה ואין טורח ציבור כל כך.[2]

ג.        בפיוט "אשר בגלל" הנאמר בשמחת תורה, היו נוהגים להוציא את ספר התורה במילים "ימין ה' טפחיים בלוחות". כך היה נוהג מארי סאלם צאלח, וכן המשיך אביו (מארי חיים צאלח) כאן בארץ.[3]

ד.      בבית צאלח היו אומרים בשמחת תורה בעת הוצאת ספר תורה שני רק את הפזמון "מברך רחמנא". [4] יחיא עזיירי מוקצום היה קונה תמיד את הוצאת ספר תורה, מסתובב אתו עד שמגיע למילים "כתב יד ימיניה" ורק אז מניחו על התיבה, ומוביל את הספר הראשון להיכל.

ה.      מארי עזרי זוכר שמארי סעיד עזיירי (שהיה המארי של כניס בית אלאוסטא שבה התפללו בנוסח שאמי), היה נוהג לבוא בליל ב' של ר"ה לבית צאלח לשמוע את תפילת הפרנסה הארוכה, מאחר שבכניס בית אלאוסטא לא היו נוהגים לאמרה כלל.[5] גם לאחר שסגרו את בתי הכנסת, היה מגיע מארי סעיד לשמוע את תפילת הפרנסה הארוכה במניין שהתקיים בביתו של אביו (מארי חיים צאלח). [ומכאן נלמד מוסר השכל, שאף שהיה בכוחו של מארי סעיד לתקן תקנה חדשה שמעתה ואילך יאמרו תפילת הפרנסה הארוכה בבית אלאוסטא, עם כל זה לא ההין לשנות ממה שגבלו ראשונים]

ו.        מארי עזרי זוכר בוודאות שבבית צאלח היו מחלקים את פרשת בחוקותי באופן שהקורא שלישי מתחיל ואכלתם ישן נושן (ויקרא כו, י) וממשיך בקריאת התוכחה. ולא כפי שנכתב בהרבה תיגאן שרביעי מתחיל מיד בקריאת התוכחה. וכן נהגו אף כשהתפללו בביתם לאחר שסגרו את בתי הכנסת. וכן ראיתי שציין אביו מארי חיים צאלח בגיליון הפרשה שלו. גם כאן בארץ, בבית הכנסת "מגן אברהם" בנווה עמל בהרצלייה, אביו המשיך במנהג זה יחד עם עמיתו הרב יצחק בן יוסף עומיסי.[6]

ז.       אף שרוב הציבור הנוהגים במנהג הבלדי לא נהגו לומר "ברוך הוא וברוך שמו", מארי עזרי היה מקפיד לאמרו בקול נמוך כמו שכתב מהרי"ץ, וכפי שנהג בכניס בית צאלח.[7]

ח.      רשמי התפילה בבית צאלח לא נמחו מזכרונו. לא פעם סיפר בערגה על הנעימות המיוחדות שהיו נהוגות שם מפי החזן מארי סאלח צאלח, כגון נעימת האזהרות, הנעימות המיוחדות בנצ'ד הרחמים, סליחות מיוחדות שנאמרו בצורה מעט שונה ("שמם הר ציון", "ידידיך מאמש" ועוד), ומשפטים מיוחדים במרנות שנהגו לאמרם בנעימה אחרת (כגון במרנא המתחילה "אנא אלהי הנאדר", שהיו משנים הנעימה במילים "מיד בני עשו וכו'" עד "ומבני אהליבמה". וכשמתחיל "כַּלֵּם בקצפך", חוזרים לנעימה הראשונה ואומרים אותה בקול רם ובנעימת השתפכות). היה חשוב לו להשמיע לי אותן ושאקליט אותן כדי שלא יישכחו.[8] לאחר מכן זכיתי והתפללתי אצלו בשני ימי כיפור, ושמעתי כיצד הוא מתפלל ומשמר אותן הנעימות.

ט.      את "מה רב טובך" הנאמר לאחר ההפטרה נהגו לומר בבית צאלח בעמידה,[9] ואילו בכניס בית שייך אמרוהו בישיבה.

י.        כידוע בבית צאלח היו מפטירים לעולם ג' פסוקים, גם אם נשאר פסוק או שניים מתחילת הפרשה.[10] לדברי מארי עזרי כן היה המנהג גם בסוף חומש (בפרשת ויחי, פקודי, בחקותי, ומסעי).[11]

יא.   אף שרוב הציבור הנוהגים במנהג הבלדי נוהגים לכרוך תפילין של יד על אצבע צרידה רק לאחר שהניחו תפילין של ראש, מארי עזרי היה נוהג לכרוך את הרצועות של תפילין של יד על הזרוע ועל היד ועל אצבע צרידה, ורק לאחר מכן הניח תפילין של ראש, כמו שנראה מפשט לשון מהרי"ץ בעץ חיים,[12] וכפי שנהגו כמה ממשפחת צאלח.

 



[1] עיין מה שתמה פרופ' יהודה רצהבי ("על תרגומי תפילות עבריות לערבית", "תרביץ כה) על כך שלא מצאנו את ברכת "הנותן תשועה למלכים" בתרגום ערבי, ומה שהשיב עליו הרב יוסף קאפח ("תרגומים ערביים של תפילת שמונה עשרה", כתבים חלק א, עמ' 492) שהשלטונות לא התערבו במה שהתחולל בבית הכנסת בתימן, ולכן לא הוצרכו היהודים להתפלל לשלומם בזמן שלבם בל עמם. תודתי לרב אהרן קאפח שהעירני על מקור זה.

[2] וכמש"כ בתכלאל המבואר עמ' שז.

[3] וכן כתב מהר"א אלנדאף במאמרו "הושענא רבה ושמחת תורה במסורת יהודי תימן" (הצופה, כ"א תשרי תשל"ו).

[4] כ"ה המנהג השגור בדרך כלל בקהילות הבלדי של צנעא, וכן כתב מהר"א אלנדאף במאמרו הנ"ל.

[5] ולכן לא העלה הרב יוסף צובירי תפילה זו לקיום בסידור כנסת הגדולה המושתת על מנהגי כניס בית אלאוסטא.

[6] חלוקה זו הייתה נהוגה גם בכניס בית אלאוסטא כפי שקיבלתי מהרב יוסף צובירי, וכן נדפסה על נכון בחומש "פרשה מפורשה", בתוספת הערה ארוכה על מקורות המנהג מהרב יוסף עראקי הכהן. על דבריו אלה יש להוסיף שכן מצאתי שהיה מסומן בגיליון חומש שהיה ברשות מארי סאלם קלזאן שגם הוא ממתפללי בית צאלח, וכן העיד מארי חיים כסאר שכן הוא המנהג הפשוט.

[7] וכמש"כ בקונטריס ההערות לתכלאל המבואר, הערה כג. וקיבלתי שכן נהג גם מארי סאלם קלזאן שגם הוא היה ממתפללי בית צאלח.

[8] למעשה נעימות אלו מוכרות בין בעלי התפילה הבקיאים בני הדור השני.

[9] וכן היה המנהג בבית אלאוסטא, כפי שכתב הרב צובירי בסידור כנסת הגדולה, וכן נהג אף כאן בארץ.

[10] וכמו שכתבו הרב שמעון צאלח בתכלאל עץ חיים מהדורתו, דף רפא ע"ב ורפב ע"א והרב אברהם חמאמי בשו"ת מנחת אברהם סימן ט, מעמ' עז.

[11] ולא כפי מה שנהגו בכמה בתי כנסת (ובכללם בבית אלאוסטא ובית שייך) להפטיר חמישה פסוקים דווקא, כמנהג שהוזכר בספר מדרש הביאור לרבי סעדיה ב"ר דוד אלד'מארי (סוף פרשת ויחי) ובתכלאל כת"י מהר"ש שבזי, ועיין מה שכתבו הרב יוסף צובירי בויצבור יוסף בר חלק ב, פרק יח, סימן א, והרב אברהם חמאמי בשו"ת מנחת אברהם סימן ט, מעמ' פה.

[12] ובקונטריס ההערות לתכלאל המבואר, הערה מד, כתבתי שאין להוכיח בוודאות מלשון מהרי"ץ שכך צריך לנהוג (ואמנם רוב הציבור לא נהגו כך, אלא את כריכות האצבע הצרידה עשו לאחר תפילין של ראש), אך בכל אופן היו שהבינו כך בדבריו, בפרט מבני משפחת צאלח.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
11. שבח אברהם (29/08/2014 21:14:52)
10. בן תורה אמיתי (25/08/2014 14:23:35)
9. אברהם קרואני (24/07/2014 00:16:19)
8. סעיד (10/02/2013 23:11:30)
7. 
לשלום יצחק הלוי מתגובה 6. תתפלא!!! יש כאלה שזה מעניין אותם
שימי צ. (10/02/2013 23:07:56)
4. 
את מי זה מעניין היום?
שלום יצחק הלוי (8/02/2013 15:51:20)
5. חוקר (8/02/2013 13:54:57)
6. סעיד חיבשוש (8/02/2013 11:10:15)
3. 
מ ה מ ם!!! אם היו לנו עוד כמה אדמים אלה, איזה עושר תרבותי ולשוני היינו יכולים להציל
צנעני (7/02/2013 17:09:22)
2. עוזרי אלדוורד (7/02/2013 10:25:03)
1. אושר גרמה (7/02/2013 09:33:06)
מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן