לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

תיעוד קהילת יהודי מד'אב שבתימן

באנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן ע' 294 – 296 תיעדתי את קהילת יהודי הכפר מד'אב שבתימן. לאחר פרסום האנציקלופדיה בשנת תשס"ה, הגיע לידי קובץ ובו עשרות מסמכים מתימן, ובבדיקת מסמכים אלו מצאתי כי רוב המסמכים קשורים לכפר מד'אב שבתימן, ועל כן יש במסמכים אלו כדי לתרום תרומה משמעותית ביותר להשלמת הכתוב באנציקלופדיה ולתיעוד קהילת יהודי מד'אב שבתימן.

 

תחילה רקע כללי על הכפר מד'אב ועל מקור המסמכים.

עפ"י מה שנכתב באנציקלופדיה, הכפר מד'אב נמצא במרכז תימן, ליד העיירה ד'וראן שבנפת אנס, במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא. הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד משנת תי"ד – 1654, ובו העתיק ר' זכריה בן משה ועלאני את פירוש רש"י לתורה. בשנת תט"ו – 1655 העתיק ר' אברהם בן יחיא גובאני את הספר עין יעקב, בשנת תל"ט – 1679 העתיק ר' משה בן סעדיה קטיעי חומש, ובשנת תמ"ט – 1689 נכתבה כתובה בנשואי סעיד זכן ובדור בת סעיד גיאת.

מסוף המאה הי"ז ועד העלייה הגדולה לארץ, אמצע המאה העשרים, לא מצאתי אף מסמך ממד'אב. באנציקלופדיה פירטתי גם על תיעוד הקהילה מתחילת המאה העשרים, כפי שקיבלתי מזקני הקהילה בעל פה. הקהילה מנתה לפני שנת תרס"ה - 1905 מעל חמישים משפחות יהודיות ושלושה בתי כנסת היו בקהילה, ובעקבות הרעב הכבד בשנה זו, נפטרו כמחצית מבני הקהילה. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה חמש עד עשר משפחות יהודיות בלבד. שמות המשפחות סמוך לעלייה: דחבש, דמתי, חמאמי, יצחק, מחני, מעוצ'ה, סעאדי, עמראן, ועוד. מנהיגי הקהילה היו מרי מוסא עווד, מרי סלימאן חמאמי ומרי מוסא חמאמי, אשר נפטרו מספר שנים לאחר העלייה לארץ. חלק ניכר מבני הקהילה השתקעו בעיר נתניה.

סה"כ תועדו באנציקלופדיה ארבעה מסמכים מהמחצית השנייה של המאה הי"ז, וכן תיאור בע"פ של הקהילה מהמחצית הראשונה של המאה העשרים. כלומר, חסרים מסמכים מסוף המאה הי"ז ועד העלייה הגדולה לארץ באמצע המאה העשרים, טווח של כמאתיים וחמישים שנה.

 

בשנת תשס"ו מסרו לי בני משפחת עמרם מקרית אונו לבדיקה מספר כתבי יד וקובץ של שבעים מסמכים בערך. מבדיקת המסמכים התברר לי, כי רוב המסמכים קשורים ליהודי מד'אב. מסתבר כי אבי המשפחה, מרי עמרם עמרם ז"ל הגיע לארץ מהכפר מד'אב והשתקע בארץ בקרית אונו, ואף בנה לו בית כנסת ברחוב קפלן בעיר. הוא למעשה, שמר על תיעוד המשפחה וקהילת יהודי מד'אב, כפי שנמסר לו ע"י אביו ואבות המשפחה. למעשה, משפחת עמרם שמרה בקפדנות על תיעוד הקהילה, ובמאמר זה אני רוצה להודות ולשבח את מרי עמרם עמרם ז"ל על כל המאמץ שהשקיע בשמירה על המסמכים הללו, וכן להודות לבנו מר יחיאל עמרם ולנכדו עידו יבדלו לחיים, על האישור לפרסם מסמכים חשובים אלו.

יהי מאמר זה לעילוי נשמת מרי עמרם בן עמרם ז"ל, שבזכותו יש בידינו תיעוד כמעט מלא על כפר בתימן, ולדעתי זהו אחד הכפרים הבודדים בתימן עליו יש בידינו תיעוד מקיף שכזה.

 

בקובץ מסמכים זה מצאתי כשבעים מסמכים וכתבי יד, החל משנת תל"ח – 1678 ועד העלייה הגדולה לארץ, ומספר קטן של מסמכים אף מהארץ.

בקובץ מסמכים זה, מסמך אחד מהמאה הי"ז, שני מסמכים מהמאה הי"ח, 36 מסמכים מהמאה הי"ט, י"א מסמכים מהמחצית הראשונה של המאה העשרים, י"א מסמכים ללא תאריך, ולהערכתי, אף הם מהמאות י"ח עד המאה העשרים, וכן רשימות של חובות ומכתבים הקשורים כנראה לעלייה הגדולה לארץ ומספר כתבי יד. כמעט כל המסמכים קשורים ליהודי מד'אב.

יוצא א"כ, כי כמעט כל המסמכים הקשורים לקהילה נשמרו על ידי משפחת עמרם, ובכך ניתן להסביר מדוע לא נמצאו עד היום מסמכים מסוף המאה הי"ז ועד העלייה הגדולה לארץ, למרות שידוע לי על רצף בישוב היהודי בכפר זה, מהמאה הי"ז ועד העלייה לארץ. ההסבר הוא, כי את כל המסמכים הללו שמרו למזלנו הטוב, משפחת עמרם, ובכך ניצלו מאבדון, והיום זוכים מסמכים אלו לחשיפה ולפרסום. ברור שאין אילו כל המסמכים שנכתבו בשנים אלו בכפר, וישנה סבירות גדולה, כי משפחת עמרם שמרה על המסמכים הקשורים למשפחה.

כיון ששמות המשפחה בתימן הם כינויים, לכן ברור לי כי משפחת עמרם מקרית אונו, בעלת מסמכים אלו, מכונה על שם אחד מאבות המשפחה ששמו הפרטי היה עמראן המתורגם לעמרם. כלומר, שם פרטי שהפך ברבות השנים גם לכינוי המשפחתי. ועל כן מובן גם שמו של בעל האוסף מרי עמרם עמרם ז"ל. שמו הפרטי הוא עמרם, אך גם כינוי משפחתו הוא עמרם. (1)

במאמר זה יובא תיעוד הקהילה בלבד, תוכן המסמכים המלא וניתוחם יובא במסגרת אחרת וכן במהדורא הבאה של האנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן.

להלן תיאור תמציתי של כל המסמכים הללו.

מסמך א' הוא שטר קנייה מיום שלישי י"ד באדר אתתקפ"ט – תל"ח – 1678, הקונה הוא יוסף בן סאלם ועלאני, והמוכר הוא יחיא בן אברהם מוסי' ועלאני. העדים החתומים על השטר, כנראה ממנהיגי הקהילה: ר' יוסף בן חוטר ור' יוסף בן שלמה. (2) ניתן לראות כי חלק מהעסקה היה גם הספר שהעתיק מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, עשרות שנים בלבד לפני כתיבת שטר זה. המקום נקרא במסמכים "במאתא מד'אב דעל עינא דמייא גיל מד'אב מותבה".

 

מסמך ב' הוא שטר קניית בית מיום שני כ"ה באייר בע"ה – תקכ"ד – 1764. הקונים הם סלימאן וסאלם בני יחיא הארון, והמוכרים הם הארון וסעיד בני יחיא הארון. חתום על השטר בחתימה מסולסלת ר' יוסף בן מחפוץ', כנראה, מראשי הקהילה. (3) עפ"י השמות נראה, כי מדובר באחים, ובמכירת הבית ביניהם שקבלו בירושה. בחלק האחורי של המסמך כתוב כי "נפסק הדין בין סעיד יוסף וסאלם יחיא", ונראה, כי מכירת הבית הגיעה גם לערכאות.

 

מסמך ג' הוא כתובה מיום שני י"ד בניסן בק"ח – תנ"ז – 1797. החתן הוא אברהם בן סלימאן חג'בי, והכלה היא כאדייה בת סאלם חגבי. חתומים, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יחיא בן סעיד ור' שמריה בן שלום.      

 

מסמך ד' הוא כתובה מיום שישי י"ז באדר ב' בקכ"ד – תע"ג – 1813. החתן הוא מחפוץ' בן מוסי עמראן ועלאני, והכלה היא רומייה בת יחיא עמראן ועלאני. חתומים ר' יחיא בן יחיא ור' יחיא בן מרי סאלם.

 

מסמך ה' הוא כתב הרשאה לשחיטה מיום שלישי בחודש שבט בקל"ה – תקפ"ד – 1824, אשר קיבל מחפוץ' בן מוסי עמראן. חתומים על ההסמכה בחתימות מסולסלות רבני הקהילה, מרי יוסף בן סלימאן ומרי יהודה שמריה. (4)

 

מסמך ו' הוא שטר גביית כתובה מיום חמישי כ"ב בכסלו בקמ"ט – תקצ"ח – 1838. השטר לא חתום, והאשה המוזכרת בו היא נצ'רה בת סאלם בן מרי מחפוץ' ועלאני, אלמנת עואץ' בן עואץ' סלימאן. בשטר מוזכרים גם בני הקהילה: אברהם בן פנחס עראקי, סלימאן יחיא סאלם, הארון יחיא סעיד, יחיא סאלם אבראהם, הארון מנקד'י, ומוסי הארון צנעאני. נושא זה הסתבך והגיע גם לערכאות גויים.

 

מסמך ז' הוא כתובה מיום שישי י"ב באדר בקנ"ב – תר"א – 1841. החתן הוא אברהם בן פנחס עראקי המוזכר גם במסמך הקודם שלוש שנים קודם למסמך זה, והכלה היא סעדה בת מחפוץ' מוסי ועלאני. חתומים על הכתובה, כנראה מנהיגי הקהילה: ר' זכריה בן אהרן, ובחתימה מסולסלת יחיא בן סלימאן, כנראה.

 

מסמך ח' הוא שטר קבלת דין תורה בנזקי שכנים מיום שני ח' בתשרי בקנ"ב – תר"א – 1841. בשטר כתוב כי מוסי עוץ' וסלימאן יחיא קבלו עליהם לקיים את פסק הדין של חברי בי"ד בעיר צנעא. חתומים על השטר כנראה רבני הקהילה: ר' יוסף עוץ', ר' סאלם סעיד ור' סעיד יחיא.

 

מסמך ט' הוא שטר הקדשה משנת בקנ"ז - תר"ו – 1846. מוזכרים הגב' סעידה בת סלימאן סאלם ועלאני, ויחיא בן מוסא קפרי.  

 

מסמך י' הוא מיום שלישי י"ז בכסלו בקנ"ז – תר"ו – 1846, והוא הסכם בין הגב' סעידה בת סלימאן סאלם, כנראה ועלאני מהמסמך הסמוך, התורמת כסף לאחותה רומייה ולבעלה מוסא בן מוסא קפרי, בתמורה לכך שיטפלו בה. חתומים כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יחיא בן מוסא עמר, ר' אברהם בן מוסי' עמראן, ובחתימה מסולסלת ר' סאלם סעיד.

 

מסמך י"א מיום שלישי י"ז בכסלו בקפ"ז – תר"ו – 1846, מאותו יום של המסמך הקודם, והוא עוסק בהקדשה ותרומה של מספר אנשים לבית כנסת ועלאני בכפר. מוזכרים במסמך: סלימאן בן סאלם דחבאש ואשתו שמעה בת סלימאן ועלאני, בני יחיא הארון, בני נצ'רה בת סלימאן סאלם, סלימאן וסעידה אחותה, רומייה אשת מוסא קפרי התורמים כסף ותכלאל, ומצד שני מוזכרים: סאלם בן פנחס עראקי, העאקל (ראש הקהילה בתחום הקשר עם השלטון) שוכר בן יוסף קנדיל, אברהם בן מוסא עמראן, סעיד בן סאלם חבארה, אמם זהרה בת סעיד חמאמי, ועוד. חתומים ראשי הקהילה: סאלם סעיד, יחיא יצחק, אברהם בן מוסא עמראן, שכר בן יוסף קנדיל העאקל, אברהם בן פנחס עראקי.

 

מסמך י"ב הוא שטר מתנה שאינו נושא תאריך, ועפ"י הקשרו נראה כי מדובר בשנת תר"ו – 1846. מוזכרים בו הגב' סעידה בת סלימאן סאלם ועלאני, יחיא בן מוסא בן מוסא קפרי, הגב' נעמה אשת יוסף בן מרי מחפוץ'. אין חתימה במסמך.

 

מסמך י"ג הוא שטר הרשאה לשחיטה מיום חמישי ז' באדר בק"ס – תר"ט – 1849. המוסמך הוא יודא בן מרי מחפוץ' עמראן. חתום בחתימה מסולסלת: מרי יוסף יצחק, כנראה.

 

מסמך י"ד הוא שטר קנייה משנת בקס"א - תר"י – 1850. מוזכרים פנחס בן הארון ומחפוץ' יוסף.

 

מסמך ט"ו שטר כתובה מיום שישי י"ב בתשרי בקס"א – תר"י – 1850. החתן הוא אברהם בן מוסי ועלאני, והכלה היא הגרושה ג'נא בת הארון ועלאני. חתומים: ר' סלימאן בן יחיא ור' יחיא בן סעיד. ביום שני ד' בטבת בקע"ו – תר"י - 1865 חתמו בחלק האחורי של הכתובה שני העדים לאחר תוספת משפט בדבר פטירת אחד משני בני הזוג.     

 

מסמך ט"ז הוא שטר כתובה מיום שישי ד' בתמוז בקס"ח – תרי"ז – 1857. החתן הוא סאלם בן מנצור דעוס והכלה ג'זאל בת דאוד בן מוסי עמראן ועלאני. חתומים: ר' סעיד בן יחיא סעאדי, ובחתימה מסולסלת יחיא או יצחק סלימאן.

 

מסמך י"ז הוא שטר של בניית בית כנסת מכ"ט באייר בקע"א – תר"כ - 1860. בנו את בית הכנסת אברהם מוסי' עמראן, בני מחפוץ' ומוסי עמראן סאלם וסלימאן יוסף. העדים סלימאן בן יחיא סעאדי, עוץ' בן עוץ' סלימאן ומחפוץ' בן יחיא סאלם. חתום בחתימה מסולסלת: ר' מוסא סאלם, כנראה.

 

מסמך י"ח הוא שטר קניית בית ביום שני כ"ה באייר בקע"ה – 1864. הקונים הם הארון יחיא וסעיד אחיו בני יחיא הארון, והמוכרים הם סלימאן וסאלם בני יחיא הארון, כנראה שני אחים שמכרו לשני האחים האחרים. בתיאור המדויק של הבית מוזכר גם בית כנסת עמראן הגובל עם הבית הנמכר. חתימה מסולסלת מטושטשת ולא מזוהה. בצד האחורי של המסמך כתוב "שטר אלבית מן הארון וסעיד אכותי - אחי)".

 

מסמך י"ט הוא פסק דין מיום ראשון י' באלול בקע"ה – תרכ"ד – 1864. בעלי הדין סעיד יוסף ובני כורת יצחק, המסמך קשור למכירה, כאשר היתומים ערערו על כך. חתומים הרבנים: מרי סלימאן יחיא, מרי יוסף (סלימאן ?) ומרי סאלם מחפוץ'.

 

מסמך כ' הוא מסמך של קבלת כספי כתובה, מיום שני ד' בטבת בקע"ו – תרכ"ה – 1865. מוזכרים אברהם בן מוסא עמראן ועלאני ואשתו ג'נא בת הארון ועלאני, סאלם יחיא הארון אשר דרשו לקבל את כספי הכתובה. חתומים ר' דאוד בן מרי סעיד אלראני, וחתימה מסולסלת כנראה, ר' יודא בן יצחק.

 

מסמך כ"א הוא מסמך מיום שלישי כ"ז בטבת בקע"ו – תרכ"ה -  1865 העוסק ביחסים ובסכסוך בין מוסא בן מוסא עוץ' וסאלם יעקב (מהכיתוב בעמוד האחורי נראה: חגבי). חתום בחתימה מסולסלת כנראה ר' יודא יצחק, מהמסמכים הקודמים.

 

מסמך כ"ב הוא שטר תרומה לבית כנסת מיום ראשון כ"ח פסחים, (כנראה, ניסן) בקע"ו – תרכ"ה – 1865. בשטר מוזכרים: סעידה בת סלימאן סאלם ועלאני, בית עמראן ועלאני, סאלם יחיא הארון ועלאני, קניית ספר תורה, ועוד. עדים סאלם סעיד סאלם, סאלם יעקב ומוסא בן סעיד מעברי. חתום בחתימה מסולסלת ר' יודא בן יצחק, כנראה.

 

מסמך כ"ג הוא שטר חלוקת ירושה מיום רביעי כ"ח פסחים, ניסן, בקע"ז – תרכ"ו – 1866. במסמך חלוקת ירושתה של סעידה בת סלימאן ועלאני, ליורשים הבאים: יחיא סאלם אלהדור, סלימאן יחיא הארון ואחיו סאלם, דוד בן סלימאן דחבאש ואחיו יחיא, יחיא מוסא חמאמי ואחיותיו נעמי ורומייה בת סלימאן ועלאני, ואחותה שמעה בת מרי הארון בן אברהם פנחס עראקי. מוזכר גם לקנות בירושתה ספר תורה לזכותה ולזכרונה שיהיה קודש לבית הכנסת בית פנחס. חתום בחתימה מסולסלת מרי יצחק בן יוסף.

 

מסמך כ"ד הוא שטר חלוקת רכוש מיום שני י"ב בתמוז בקע"ז – תרכ"ו – 1866, בין אברהם בן מוסא עמראן והב וסלימאן בן אחיו מחפוץ'. חתום בחתימה מסולסלת מרי יחיא יעקב.

 

מסמך כ"ה  שטר העוסק בחלוקת ספרים מיום שני כ' באלול בקע"ט – תרכ"ח – 1868. מוזכרים הספרים עין יעקב כתב יד, רכב אלהים, קריאי מועד דפוס, תכלאל, שו"ע אבן העזר, חומש, באר הגולה, רש"י ועוד. שמות האישים: סאלם בן יחיא הארון, מוסא בן מוסא חמאמי. מוזכר כי מוסא זה התחייב שבועה על ס"ת בפני שני עדים. חתום בחתימה מסולסלת ר' יהודה יוסף.  

  

מסמך כ"ו הוא שטר העוסק בחלוקת רכוש מיום שלישי בתמוז בקפ"ב – תרל"א – 1871, בין סלימאן סאלם ועלאני ואשתו זהרה בת חמאמי, יחיא סלימאן דחבאש, אברהם פנחס וסעיד יוסף. חתום בחתימה מסולסלת ר' יוסף דאוד סעיד.

 

מסמך כ"ז הוא שטר מכירה מיום שישי י' בטבת תרל"ב – 1872. המוכרים הם סלימאן יחיא הארון ואחיו סאלם, והקונה הוא יוסף יחיא ועלאני. עפ"י ההקשר ומסמכים נוספים נראה, כי הם אחים, וכולם ממשפחת ועלאני. חתומים חברי בית הדין, כנראה: ר' סלימאן בן יחיא סעאדי, ושתי חתימות מסולסלות: ר' סלימאן יוסף וחתימה שלישית לא מזוהה.

 

מסמך כ"ח הוא שטר נוסף מאותו יום, יום שישי י' בטבת תרל"ב, ועוסק באותו נושא של מכירת הרכוש וחלוקתו בין האחים. מוזכרים אותם שמות ושמות נוספים: יחיא הארון ועלאני, סאלם וסלימאן ואחיהם הארון וסעיד, יחיא מוסא סאלם מחפוץ', סעיד יוסף, ר' סלימאן סעאדי, וסעדה בת אברהם סאלם. חתום הארון יוסף, כמו בשטר משנת תרנ"ב – 1892.

 

מסמך כ"ט הוא שטר מוהר כנראה, משנת תרל"ב – 1872, ומוזכרים בו משפחות חג'בי ומנקדי. 

 

מסמך ל' מיום רביעי י"ו (כך במקור) בחשון בקפ"ו – תרל"ה - 1874 הוא רשימת ספרי משפחת קחם. מוזכרים סלימאן מחפוץ' וסלימאן סעאדי, סעיד בן חיים אסרי וחיים בן סלימאן אסרי. חתום בחתימה מסולסלת יעקב יוסף.

 

מסמך ל"א הוא שטר חלוקת ירושה מבית דין, מיום שני כ"ט בחשון בקפ"ו – תרל"ה – 1874. חלוקת ירושה של יחיא בן מוסא ועלאני, ומוזכרים בניו מוסא, הארון וסאלם, סאלם בן יוסף גמל שמונה לאפטרופוס של הילדה בת יעקב אחיהם "כי לא היו לו בנים כי אם זו הבת". חלק מהירושה היה גם ספר תורה שכתב מרי יצחק ונה, ר' יוסף בן מרי מחפוץ מוסא עמראן, ומוזכר גם פסק דין מיום שלישי כ"ד בכסלו בי"ז – תס"ו – 1706, שחתומים עליו ר' זכריה בן סעדיה ור' משה בן זכריא. חתומים שלושה דיינים בחתימה מסולסלת: מרי יחיא יוסף, מרי סלימאן יחיא ומרי יחיא יצחק.  

 

מסמך ל"ב הוא שטר דומה לשטר הקודם ועוסק בספרי משפחת קחם, ומוזכרים בו אותם שמות ואותה חותמת מסולסלת, וכן סלימאן יחיא עמראן. השטר אינו נושא תאריך, ונראה כי הוא מאותה שנה.

 

מסמך ל"ג עוסק ברשימת ספרי משפחת קחם, ומוזכרים בו אותם שמות, ואף בו אותו תאריך יום ד' י"ו בחשון בקפ"ו – תרל"ה – 1875.

 

מסמך ל"ד הוא שטר מיום שני פרשת יתרו בקפ"ו – תרל"ה – 1875. מוזכרים בו אברהם בן פנחס עראקי, יוסף בן מרי מחפוץ', בני יחיא הארון. השטר עוסק בשליחות בית דין. חתום בחתימה מסולסלת: סלימאן יחיא.

 

מסמך ל"ה הוא שטר מכירה מיום כ"ט בניסן בקפ"ו – תרל"ה – 1875, המוכר סלימאן יחיא עמראן והקונה הגב' ידידה בת דאוד מוסא עמראן. מוזכרים יוסף מחפוץ', סלם סעיד מוסא, סעיד יוסף וסעיד יחיא הארון. חתום בחתימה מסולסלת: סלימאן יחיא, כנראה. (5)

 

מסמך ל"ו הוא שטר חלוקת רכוש מיום חמישי בטבת בקפ"ז – תרל"ו – 1876. מוזכרים חגבי ואשתו כנראה כאד'יה בת אברהם סלימאן חגבי, יחיא סאלם סעיד הארון בן יוסף מנקד'י, אברהם יוסף מחפוץ', הבית של מוסא סלימאן חגבי, בית של מוסא חסאני. חתום הארון בן יוסף חסאני יחד עם חותמת בערבית. בהמשך תוספת מאותו יום וחתימה בערבית. בדף האחורי ישנה תוספת בערבית, ונראה כי הכרעה זו הגיעה גם לשילטון המוסלמי.

 

מסמך ל"ז הוא שטר מכירה מיום שני י"א באדר בר"א – תר"ן – 1890, ומוזכרים בו המוכר והקונה: סלימאן בן מוסא ועלאני וסעיד בן יחיא הארון, וכן מוזכרים סעיד יוסף, מחפוץ' בן מרי יוסף, ויחיא בן סאלם טקארי. חתום עמראן בן סאלם, ובחתימה מסולסלת ר' יעקב הארון יצחק, כנראה. 

 

מסמך ל"ח הוא שטר קנייה מיום שישי באדר בר"ג – תרנ"ב – 1892, הקונה הוא הארון יחיא כוחלאני והמוכרת "עמתו", חמותו, הגב' לולוה בת כוחלאני, אשת יחיא סלימאן דחבאש. חתומים ר' דאוד בן סעיד מעברי, ובחתימה מסולסלת ר' יחיא יוסף סלימאן.

 

מסמך ל"ט הוא שטר קנייה מיום ראשון כ"ח בסיון בר"ג – תרנ"ב – 1892. סעיד יוסף ועלאני קנה בית ממוסא יוסף ועלאני. מוזכרים סעיד יוסף יחיא ובנו יחיא סעיד, וסאלם סעיד סעאדי. חתומים ר' הרון בן יוסף, וחתימה מסולסלת שאיני יודע לזהות את השם, או שהוא חתום גם על התוספת.

 

מסמך מ' הוא מסמך מיום שישי באייר בר"י -  תרנ"ט – 1899. המסמך הוא רשימות, ומוזכרים בו פנחס בן אהרון, מחפוץ' יוסף, העדים מוסא עמראן ויעיש בן חיים. חתום פנחס בן הארון.

 

מסמך מ"א הוא מסמך בו נרשמו שמות התורמים לבניית מקווה טהרה בכפר מד'אב. אין תאריך על המסמך, ולהערכתי הוא מהמאה הי"ח – י"ט.

עפ"י מספר המשפחות שהשתתפו בבניית המקווה נראה, כי בכפר חיו באותה תקופה עשרים ושלוש משפחות בערך, ולהלן שמות התורמים: מעודד בן זכריא, שלמה בן אברהם, יוסף בן שלום, משה בן זכריא, שלמה בן זכריא, זכריא בן משה, זכריא בן משה, סעדיה בן שלום, שלמה בן זכריא, סעדיה בן יוסף, זכריא בן יוסף, שלמה בן שלום, יפת בן סעדיה, יוסף בן אברהם, סעדיה בן שלמה, סעדיה בן מעודד, שלם בן יוסף, זכריא בן יוסף, יוסף בן דוד, סעדיה בן משה מסיבי, חטר בן זכריא, שלמה בן מעודד בן אברהם וזכריא בן דוד.

סה"כ כ"ג שמות תורמים. יש לשים לב כי כמעט כולם לא ציינו את שם משפחתם, בשונה ממסמכים משפטיים או כתובות. במסמך כתוב במפורש כי מדובר בבניית מקווה בכפר מד'אב.

 

מסמך מ"ב הוא שטר מכירה ללא תאריך, ולהערכתי מהמאה הי"ט. מוזכרים בו סלימאן וסעיד בני סוילם חמדי, ואמם מלאח בת מרי סעיד חנצל, אלמנת סוילם חמדי, והמוכר הוא מוסא בן מרי יחיא ועלאני. הבית הנמכר נמצא בצ'וראן שבאזור מד'אב. (6)  חתומים שלושה כנראה, דייני הקהילה: מרי זכריא בן יוסף, מרי סעדיה בן אברהם, והשלישי בחתימה מסולסלת שלא הצלחתי לזהות.

 

מסמך מ"ג הוא שטר חלוקת בית כנסת, ללא תאריך, ולהערכתי מדובר במסמך מהמאה הי"ט. המסמך אינו שלם ואינו חתום, ויתכן כי הוא טיוטה או חלק ממסמך גדול יותר, המלמד על חלוקת הרכוש מירושה או סכסוך כנראה בתוך בית הכנסת. מוזכרים השמות הבאים: סאלם סעיד, בני סעיד ומוסא דאר, מחפוץ' יוסף וסעיד יחיא סאלם.

 

מסמך מ"ד הוא שטר מכירה מיום שלישי י"ג בתשרי ברי"ד – תרס"ד – 1903. מוזכרים בני סאלם בן מרי מחפוץ' ועלאני, כלף בן סאלם מחפוץ', מרי עמראן סאלם, דוד סאלם, הגב' רומייה בת סאלם, נצ'רה אחותם, עדים מרי מחפוץ' בן מרי יוסף, יחיא יוסף ויעיש פנחס. כתב והעיד הארון יחיא כוחלאני.

 

מסמך מ"ה הוא כתובה מיום חמישי כ"ה באדר ברי"ז – תרס"ו – 1906. המקום מד'אב, החתן סעיד בן יחיא כ'ברה והכלה רומייה בת סלימאן יחיא ועלאני. עדים: יחיא בן מחפוץ' משה ויוסף בן סאלם כהן. על הכתובה מאחור חתום מחפוץ' יוסף.

 

מסמך מ"ו הוא שטר העוסק ביחסים בין ישועה בן דאוד ואשתו סעדה בת עמראן סאלם, מיום שלישי ד' באייר ברי"ט – תרס"ח - 1908. מוזכרים עוד סעיד יחיא, יחיא הארון קפרי ומחפוץ' יוסף. כתב והעיד הארון יחיא כוחלאני.

 

מסמך מ"ז הוא שטר קנייה מיום שלישי באלול ברכ"א – תר"ע – 1910. מוזכר הדיין יוסף בן חיים, הגב' לולוה בת יחיא סלימאן, מחפוץ' יוסף, סאלם סעיד, העדים יוסף כהן וסאלם מנצור. חתום סעיד יחיא.

 

מסמך מ"ח הוא כתובה מיום שלישי י"ז בתשרי ברכ"ג – תרע"ב – 1911. החתן ישועה בן דאוד ועלאני והכלה סעדה בת עמראן ועלאני. חתומים יחיא בן הארון כוחלאני ויחיא הארון.

 

מסמך מ"ט הוא מסמך העוסק בחלוקת ספרים מיום שלישי כ"ז בכסלו ברכ"ג – תרע"ב – 1911. מוזכרים: יוסף בן חיים סלימאן, ישועה בן דוד ואשתו לולוה בת עמוה (דודו) יחיא, והעדים מחפוץ' יוסף וסלימאן דחבאש.

 

מסמך נ' הוא מכתב מיום ראשון י"ז בתשרי תרצ"ט – 1939, ששלח סלימאן מעברי להארון בן סאלם כהן ובניו, מוזכרים בו חיים סעאדי וכי יעיש פנחס נפטר בחודש זה. נראה כי המכתב נשלח מהעיר עדן לעולים בארץ ישראל.

 

מסמך נ"א הוא מסמך מיוחד במינו משנת בר"ס – תש"ט – 1949, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. חכמי הכפר מד'אב: ר' ישועה דוד (כנראה ועלאני, החתן משנת תרע"ב – 1911), ר' מוסא עווד ור' מוסא חמאמי, מתלוננים בפני רבני העיירה רצאבה על יוסף כהן, כי אינו מתנהג כשורה. חכמי רצאבה: מרי סלימאן בן יחיא קרואני (7), מרי חיים בן סלימאן ומרי נחום, דוחים את טענותיהם, והתאריך הוא יום שלישי כ"ח במרחשון בר"ס – תש"ט.

 

מסמך נ"ב מהמאה העשרים אשר שלח חיים בן מוסא גרשי לר' שלמה נדאף, אשר היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים, ברחבי תימן. במכתב מוזכר מחפוץ' יוסף תושב צ'וראן שליד מד'אב.

 

סיכום

במאמר זה תיעדנו את הכפר מד'אב שבתימן, כפי שהתגלו לי עליו עשרות מסמכים, החל מאמצע המאה הי"ז ועד לאמצע המאה העשרים, טווח של כשלוש מאות שנה. זהו הכפר המתועד ביותר בתימן כיום.

תיארנו בתמצית גדולה ביותר נ"ב מסמכים מהכפר מד'אב שבתימן. המסמכים, משנת תל"ח – 1678 ועד העלייה הגדולה לארץ, טווח של כמאתיים ושבעים שנה, ועוסקים במגוון גדול של חיי היהודים: מכירה וקנייה של בתים ורכוש (עסקים), כתובות וגביית מוהר (נשואים), הרשאה לשחיטה, סכסוכים וקבלת דין תורה, תרומה והקדש לבית כנסת, בניית בית כנסת ומקווה, חלוקת ספרים ובית כנסת, ועוד.

שמות המשפחות בכפר בתקופה זו: גובאני, גיאת, גמל, גרשי, דאר, דחבאש, דמתי, דעוס, הדור, והב, ועלאני, אחת המשפחות המרכזיות בכפר, זכן, חבארה, חגבי, חמאמי, חמדי, חסאני, טקארי, כ'ברה, כהן, כוחלאני, מחני, מנקד'י, מעברי, מעוצ'ה, סעאדי, סרי, עווד (עובד), עמר, עמראן (עמרם), עראקי, צנעאני, קחם, קטיעי, קנדיל, קפרי, ראני, ועוד.       

במסמכים ניתן לראות בניית שתי בתי כנסת, של משפחת ועלאני ושל משפחת עמראן, פסק דין של בי"ד צנעא, מכירת ספר תורה שכתב מרי יצחק ונה, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז, ועוד.

גודל הקהילה כעשרים שלוש משפחות (מסמך מ"א מהמאה י"ח – י"ט), ויש להניח כי הקהילה מנתה כ"ג משפחות בערך גם בשנים שלפני ואחרי. התרשמותי כי הנמסר לי על יותר מחמישים משפחות בקהילה לפני שנת תרס"ה – 1905 כפי שכתבתי באנציקלופדיה, מוגזמות מעט.

להלן שמות רבני הקהילה, הדיינים והמנהיגים (בסוגריים השנים): ר' יוסף בן חטר ור' יוסף בן שלמה (1678), ר' זכריה בן סעדיה ור' משה בן זכריה (1706), ר' יוסף בן מחפוץ' (1764), ר' יחיא בן יחיא ור' יחיא בן מרי סאלם (1813), מרי יוסף בן סלימאן ומרי יהודה שמריה (1824), ר' זכריה בן אהרן ור' יחיא בן סלימאן (1841), מרי יוסף עווד, מרי סאלם סעיד ומרי סעיד יחיא (1841), ר' יחיא בן מוסא עמר, מרי אברהם בן מוסי עמראן ומרי סאלם סעיד (1846), ר' יחיא יצחק, ר' אברהם בן פנחס עראקי והעאקל שוכר בן יוסף קנדיל, מרי יוסף יצחק (1849), ר' סלימאן בן יחיא ור' יחיא בן סעיד (1850), ר' סעיד בן יחיא סעאדי, ר' יחיא או יצחק סלימאן (1857), ר' מוסא בן סאלם (1860), מרי סלימאן יחיא, מרי יוסף סלימאן, ומרי סאלם מחפוץ' (1864), ר' דאוד בן מרי סעיד ראני, ר' יהודה בן יצחק (1865), ר' יצחק בן יוסף, ר' יחיא יעקב ור' יהודה יוסף (1866), ר' יוסף דאוד סעיד (1871), ר' סלימאן בן יחיא סעאדי ור' סלימאן יוסף (1872), ר' הארון יוסף (1872), ר' יעקב יוסף, ר' יחיא יוסף, סלימאן יחיא (1875-1874) ור' יחיא יצחק (1874), ר' הארון יוסף חסאני (1876), ר' יעקב הארון יצחק (1890), ר' דאוד בן סעיד מעברי ור' יחיא יוסף סלימאן (1892), ר' הארון בן יוסף (1892), ר' פנחס בן הארון (1899), ר' זכריה בן יוסף, ר' סעדיה בן אברהם (מאה י"ט), ר' הארון יחיא כוחלאני (1903 – 1908), בנו ר' יחיא הארון כוחלאני (1911), ר' מחפוץ' יוסף (1906 – 1911), הדיין מרי יוסף בן חיים ור' סעיד יחיא (1910), ר' יחיא הארון ור' סלימאן דחבאש (1911), ר' ישועה דוד (ועלאני), ר' מוסא חמאמי ור' מוסא עווד (1949).

אין להסיק כי היה בית דין באופן רציף בכפר, ומנסיוני למדתי כי פרט לערים הגדולות הרכבי בית דין היו בתקופות מסוימות, נעלמו והוקמו מחדש ולא תמיד ידועה לי הסיבה. כך גם לעתים לגבי רב קהילה, ונתקלתי בישובים בהם היה רב קהילה בשנים מסוימות.

הערות

1) כיון שבמסמכים מופיעים שמות פרטיים רבים בשם עמראן, הרי ישנה סבירות גדולה כי בני משפחת עמרם מקרית אונו הם צאצאים של משפחת ועלאני, והכינויים לשם המשפחה התחלפו במשך השנים כפי שנתקלתי בתופעה זו לרוב במחקרי על חכמי תימן ועל הקהילות בתימן, וכפי שניתן להתרשם גם  מהמסמכים דלקמן.

2) יתכן כי הוא המוסמך לשחיטה הוא החתן מהמסמך הקודם ד', תשע שנים קודם לכן. מצד אחד, סבירות גדולה כי השם מחפוץ' בן מוסי עמראן, המופיע באותו כפר בהפרש של תשע שנים מחזק את העובדה כי מדובר באותו אדם, ומצד שני השוחטים בתימן היו נבחנים ונושאים אשה בנערותם בגיל י"ז שנים בערך, וע"כ אם נשא אשה בגיל זה בערך כמקובל בתימן, תשע שנים מאוחר יותר הוסמך לשחיטה, וזה יחסית גיל מבוגר בדרך כלל להסמכה לשחיטה. זהו אמנם נוהג לא שגרתי אבל הדבר אפשרי, וע"כ ישנה סבירות כי מדובר באותו אדם. יתכן גם שזוהי הסמכה שנייה, כפי שהיה מצוי בתימן, שהנער נבחן והוסמך לשחיטה, ובשלב מאוחר יותר רצה לקבל הסמכה נוספת מרבנים אזוריים ומפורסמים יותר.

3) מנסיוני הקצר למדתי כי החתומים על המסמכים השונים הם לרוב מנהיגי הקהילה: רבנים, דיינים או ראשי הקהל.

4) לעתים זיהוי השם בחתימה מסולסלת היא פשוטה וקלה, ולעתים קשה ביותר לזהות את השם בתוך החתימה, ואני מקווה כי לא טעיתי בפענוח השמות.

הערה 5 זהה להערה 2

5) יתכן כי הוא המוסמך לשחיטה הוא החתן מהמסמך הקודם ד', תשע שנים קודם לכן. מצד אחד, סבירות גדולה כי השם מחפוץ' בן מוסי עמראן, המופיע באותו כפר בהפרש של תשע שנים מחזק את העובדה כי מדובר באותו אדם, ומצד שני השוחטים בתימן היו נבחנים ונושאים אשה בנערותם בגיל י"ז שנים בערך, וע"כ אם נשא אשה בגיל זה בערך כמקובל בתימן, תשע שנים מאוחר יותר הוסמך לשחיטה, וזה יחסית גיל מבוגר בדרך כלל להסמכה לשחיטה. זהו אמנם נוהג לא שגרתי אבל הדבר אפשרי, וע"כ ישנה סבירות כי מדובר באותו אדם. יתכן גם שזוהי הסמכה שנייה, כפי שהיה מצוי בתימן, שהנער נבחן והוסמך לשחיטה, ובשלב מאוחר יותר רצה לקבל הסמכה נוספת מרבנים אזוריים ומפורסמים יותר.

6) להבדיל מצ'וראן שבנפת חשא מחוז תעיז בדרום תימן, ראה באנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, ע' 476 - 477.

7) ראה אנציקלופדיה לחכמי תימן, א' ע' 581 – 582. נפטר בכפר סבא בשנת תשמ"ג - 1982. חכמי מד'אב מרי מוסא עווד ומרי מוסא חמאמי, מוזכרים באנציקלופדיה לקהילות היהודיות ע' 295.

8) עיין ערכו באנציקלופדיה לחכמי תימן, ב', ע' 193 - 196.

 

 

פורסם ב: אפיקים גליון קל – קלא (130-131), תשרי תשס"ט, ע' 58 - 62 

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
2. יחזקאל קנדיל (18/09/2017 23:37:40)
1. 
זו המשפחה המדהימה שלי
אפי עמרם (8/02/2013 12:50:07)
מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן