לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

בענין עליה לספר תורה

 

ביום שמוציאין שני ס"ת, אם עלה במברך האחרון שבראשון [א] אינו עולה בס"ת השני, אבל אם לא עלה במברך האחרון אלא בשאר המברכים שלפניו [ב] נוהגין לעלות בשני, ובספר תורה אחד [ג] אין נמנעין לעלות פעמיים.


[א] אינו עולה. דין זה מקורו בגמ' יומא (דף ע.) ז"ל,... תלתא גוברי בתלתא ספרי ליכא פגמא, חד גברא בתרי ספרי איכא פגמא ע"כ, ביאור הדבר, דכשקורא בספר השני יאמרו דהס"ת הראשון פגום וכמבואר בלשון הר"ח שכ' וז"ל, בתלתא סיפרי לא הוה פגמא לספרים, חד גברא בתרי סיפרי פגמא עכ"ל, ומוסכם הוא לכל הפוסקים וחתמי עליה רבי' הטור ומרן השו"ע (סי' קמד סע"ד) וז"ל, אין קורין לאדם אחד בשני ספרי תורה משום פגמו של ראשון עכ"ל.

[ב] נוהגין. האמנם הב"ח (שם) אוסר גם בזה וכן העלו משמו המג"א (שם סעק"ט), והא"ר (שם סעק"ד), וכן הסיק בא"ר (שם) לאסור ע"פ סתמיות הפוסקים שלא חילקו עיי"ש, אך מנהגינו להקל בזה, וכפי שפסק במג"א (שם) וז"ל,... ולכן נראה לי דשרי, דליכא פגמא אלא כשקורא בשניהם זה אחר זה, דאמרינן למה לא יקרא בראשון, אלא שחסר הפרשה בו, אבל כשהפסיק בנתים הוה ליה כקורא מחדש וכו' עכ"ל, וכן העלו משמו רבי' השת"ז (שם סעקי"א), ומהרי"ץ בתכלאל ע"ח (ח"א דף קלח:) ומשם מהריט"ץ בתשובה, וס' בני חיי [שם בהגה"ט].

[ג] אין נמנעין. מן הגמ' (שם) מבואר בפשטות שרק בשני ס"ת איכא פגמא אם עולה אחד בשניהם אבל אם עולה אחד באותו ספר ליכא פגמא ועכ"ז יש שכתבו בהדיא שאף בס"ת אחד לא יעלה, כ"כ בס' חד מקמאי רבי' אליקים ז"ל בפי' למס' יומא (שם) וז"ל, ומהכא אמר לן מ"צ [מורה צדק, הוא רבו  רבי' יצחק ב"ר יהודה ממגנצא] דאסור שיקרא אדם א' פעמים בתורה וכו' עכ"ל, ועי' בלבוש (סי' רפב סע"ה) שפסק בדין זה שלא יפטור מי שעלה כבר עיי"ש (ועי' בטעמי המנהג מה שהבאנו ב' מלבושי יו"ט מה שהשיג עליו), ע"ע בבאה"ט (סי' רפד סעקי"א), וכפה"ח (סי' קמד שלהי אות ס'), ומ"ב (סי' רפב סעקל"א) שגם כתבו לאסור, ובא"ר (סי' קמד סעק"ד) אסר והתיר בשעת הדחק עיי"ש.

אך מנהגינו שאין נמנעין לעלות ב"פ בס"ת אחד ואף לכתחילה עולין, וכן העלה המהרי"ץ ז"ל בתשו' פעו"צ (ח"א סי' פט) וז"ל, ועל מה שכ' אם אין להם אלא ספר אחד מהו לעלות פעם שנית באותו ספר אם יש בו משום פגם כדרך שאמרו בשני ס"ת, נראה דשרי לעלות, ואין בו משום פגם, דטעמא מאי, משום שיאמרו שהספר הראשון חסר או פסול ולכך קרא בשני, וזה הטעם לא שייך כשהוא ספר אחד עכ"ל.

 

וכן השיב רשכב"ג תימן הגאון רבי' יחיא יצחק הלוי זצ"ל בתשובת שאלה נדפסה זה עתה מחדש בס' איש ימיני (הנדמ"ח ח"א עמ' קנ) וז"ל,....תשובה, יקבל הנכבד את תשובתו, מה מאד נפלאתי על האוסרים לקרוא לאדם אחד שני פעמים או ג' בס"ת אחד, ומה איסור יש לאסור את המותר ודוקא אמרו חז"ל אין קורין לאדם אחד בשני ס"ת משום פגמו של ס"ת ראשון מה דלא שייך בס"ת אחד עכ"ל.

והנה בדעת מרן עי' בשלחה"ט שלא גילה לנו דעתו להדיא, אך מדבריו בספרו בדק הבית שעל רבי' הטור בבית יוסף (שם) ובפי' כסף משנה על הרמז"ל (פי"ב מהל"ת שלהי הלכ"ג), יש להבין שגם ס"ל להתיר ובסמך לשון הרמז"ל שכ"כ (שם בסו"ד) וז"ל,... ומה שכתב הרמב"ם ז"ל ענין אחד, היינו משום דבשני ענינים אין קורין בתורה בספר אחד וכמו שכתב בתחלת הפרק [הל"ת ה"ח] הקורא יש לו לדלג ממקום למקום בענין אחד כגון אחרי מות ואך בעשור, והשתא קאמר דאפילו בענין אחד, דבספר אחד שרי לקרות חד גברא, בתרי ספרי לא יקרא משום פגמו של ראשון עכ"ל (ועעל"ק לשון ס' הפרישה משמו).

אךבדברי מרן משם רבי' הרמז"ל מבואר רק שאם זה בענין אחד שרי אבל בשני ענינים גם בספר אחד אין להתיר, אך מנהגינו הוא ללא חילוק דלעולם שרינן לאחד לקרוא בספר אחד ואף בשני ענינים, ומקור למנהגינו זה הנה ראיתי להרב הפרישה (שם סעק"ה) שכתב להדיא להתיר וז"ל המלא, אין קורין לאדם אחד בב' וכו' [לשון רבי' הטור] אבל לאדם אחד ב' פעמים בספר תורה אחד כגון שעלה לרביעי ואחר כך קראו לששי או אחרון נראה לי דמדינא מותר, דהא ליכא משום פגם ספר תורה, גם מדכתב הריב"ש וב"י הביאו לקמן סי' רפב לענין מפטיר אם יכול לעלות למפטיר, מי שקרא כבר בתורה וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, גם ראיה מכהן העולה במקום שני,[א] גם מהא דכתב בשם הרא"ש בסמוך סי' קמג דאם אין יודע לקרות אלא אחד דמברך ז' פעמים זה אחר זה, ודוחק לומר בשעת הדחק שאני עכ"ל, גם המהרי"ל (הל' קרה"ת דף קכד ובנדמ"ח עמ' תנג) נהג לעלות למפטיר אף שעלה כבר לוי, וז"ל, ומהר"י סגל הוא עמד למפטיר גם אם הוא בעצמו קרא כבר ללוי, וכן היה מורה על שעמד וקרא שביעי שרשאי ג"כ לעמוד למפטיר גם אם לא הפסיק שום קורא אחר בינו עכ"ל, וכן העלו האחרונים[ב] משמו.

גםהב"ח (שם סעק"ב) כ' בפשיטות כדברי המהרי"ל וז"ל,... מיהו בס"ת אחת כגון בכל שבתות השנה שפיר דמי, דמי שעלה למנין הקרואים יכול לעלות להפטרה בס"ת אחת אף על פי שקורא בשני עניינים אין כאן משום חששא דטירוף הדעת כיון שאינו קורא בדילוג, שו"ר בס' ערוך השלחן (שם סע"ז) שכ' בזה וז"ל,... ומזה למדנו שאיש אחד יכול לעלות לתורה שני פעמים, ואין זה ברכה לבטלה, דכיון שהברכה היא בשביל כבודה של תורה לכן בכל פעם שעולה מברך, כמו כהן הקורא שני פעמים כשאין לוי כמ"ש בסי' קלה ורק בשני ס"ת אין לאדם אחד לעלות ואפי' בשני ענינים, כדי שלא יאמרו שהראשונה היתה פגומה אבל בס"ת אחת יכול לעלות שני פעמים וכו'[ג], ויש מי שמגמגם בזה, (א"ר סק"ד) ובכלל אין לעשות כן שאחד יעלה שני פעמים אלא בשעת הדחק, וכתבו דהמהרי"ל עלה ללוי וגם למפטיר, ואולי היה מוכרח לזה מאיזה טעם עכ"ל, והנה אף דהעלה הרב ערה"ש בסו"ד את דעת הא"ר שזה רק בשעת הדחק וגם ניסה ליישב בדרך אפשר את דעת מהרי"ל שעלה פעמים בספר אחד, מ"מ מריש דבריו מבואר דיוקו לכתחלה מלשון הגמ' ומרן השו"ע שכל החשש לפגם הוא רק בשני ס"ת ולא באחד, ודוק.

איברא, בדעת רבי' השת"ז יש לדון, דהנה כ' (שם סעקי"ג) על הא שכ' מרן בשלחה"ט (שם) דאין קורין לאדם א' בשני ס"ת וכו' וז"ל, ובס"ת א' עסס"י קמג עכ"ל, ובפשטות נראה כוונתו למש"כ מרן (שם) שבבהכנ"ס שאין שם אלא אחד היודע לקרות קורא לכל המברכים בברכות תחלה וסוף עיי"ש, וכיון בזה רבי' להוכיח שבס"ת א' שרי לעלות ב"פ וכמו דשרינן התם שעולה ומברך וחוזר ומברך ה"ה כאן, אך מדהמשיך וכ' (שם) "ועי' סי' רפב ס"ה ומש"ש בס"ד וסי' סט סק"ו לא משמע שמתיר בזה שכן עיי"ש בסי' רפב שהעלה דברי הרמ"א בהגהתו שם שכ' בסו"ד וז"ל, ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר עכ"ל, וכ' רבי' (שם סעקט"ז) ע"ז ב' א"ז וז"ל, משום ברב עם הדרת מלך, אבל אין כאן ברכה לבטלה וכו' עכ"ל, משמע מזה שאינו מתיר לעלות פעמים בס"ת אחד מפני הטעם הנ"ל, ומאידך מש"כ עוד (שם) לעי' סי' סט סק"ו, לא זכיתי להבין כוונתו בעיון זה שכן התם מובא בדברי הרמ"א (שם סע"א) וז"ל,.. ולכן אסור לש"ץ להפסיק בין ק"ש לתפלה או בק"ש וברכותיה כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לב"ה לאחר שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור וכו' עכ"ל, וכ' ע"ז רבי' (שם סעק"ו) וז"ל, אבל אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותן שבאו לבה"כ (ב"י ולבוש ומ"א) דהו"ל סדר שבחים ואין קפידא בכופל זה אחר זה (לבוש) עכ"ל, ואפשר דכוונתו שגם כאן כשכופל עליותיו בס"ת אחד שאין קפידא, וצ"ע.


 

טעמי המנהג

כמה טעמים נאמרו לאיסור בזה, האחד, זכרו רבי' אליקים הנ"ל שכן סיים דבריו (שם) [אחר שהעלה הדין שאסור שיקרא אחד פעמיים בס"ת אחד] בזה"ל, משום ברכה שאינה צריכה עכ"ל, ובלבוש כ' הטעם (שם בהמשך לשונו) בזה"ל, דלמה יברך ברכת התורה פעמים שלא  בהכרח עכ"ל, ועי' במלבושי יו"ט (שם אות ב') שהשיג עליו וכ' שטעם זה מלבו כתבו והוכיח מכמה מקומות שאם אין לוי עולה כהן פעם שניה, ומ"מ כ' שיותר נראה לו טעם אחר [והוא טעם שני] משום ברב עם הדרת מלך, וכן העלה הא"ר (שם) והניף ידו בא"ז (שם) משמו, וביאורו, כפי שיש יותר עולים יש הדרת מלך ולא שיעלו אותם שכבר עלו, איברא, טעם זה שזכר הלבוש אפשר אולי לומר שזהו הטעם שזכר רבי' אליקים הנ"ל, שכ"כ בלשונו ש"ברכה פ"ב היא שלא להכרח", ואפשר שזהו טעם רבי' אליקים שכ' "דהוי ברכה שאינה צריכה" אך טעם זה גופא כבר כתבו ודחהו.

 



[א]  עי' שו"ע סי' קלה סע"ח.

[ב] במט"מ סי' רמו, מקור חיים [בכרך] (סי' רפו ס"ו בקיצור הלכות), א"ר (שם סעק"ד).

[ג] עי' בשו"ת מהר"מ שיק (חאו"ח סי' סא) שיישב יפה שאין בזה ברכה לבטלה ואפי' כשקורין בזאח"ז כמו כאן כהן במקום לוי.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק