לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

סדר קריאת המגילה

אחר קריאת המגילה בערבית [א] יש נוהגין [נוסח שאמי] להסמיך סדר קדושה ומתחיל אתה קדוש וכו' [ב] ולא ובא לציון,  


[א] יש נוהגין. כן הובא מנהג זה בכמה תכאליל [מהר"י בשירי ומהר"י פתיחי] וכן העלהו רש"י בסדורו (סי' שכט עמ' 62) וז"ל, והקורא את המגילה מברך מנ"ח וכו', ולאחר קריאתו הוא אומר האל הרב את ריבנו עד האל המושיע וכו' ועומד [החזן] ואומר ואתה קדוש וסדר קדושה כולה וכו' עכ"ל, וכ"ה כאותו הלשון בספרו בפרדס הגדול (סי' רג) ובס' מחז"ו (סי' רנא) לתלמידו רבי' שמחה, וכן העלו חבל פוסקים ראשונים ואחרונים כסדר מנהג זה וכדלקמן, התוס' במגילה (דף ד. ד"ה פסק), ס' הרוקח (סי' רלט עמ' שח), הראב"ן (מגילה כא.), שבה"ל (סי' קצט), א"ח (הל' פורים סי' נט אות לא), כל-בו (סי' מה), ס' המאורות (מגילה שם), ס' המנהיג (הל' מגילה אות כב), רבי' הטור (ב' י"א), ס' המכתם (מגילה הוצ' הרב בלוי עמ' תעג שלהי ס' או"ז ח"ב, ובהוצ' למברג תרס"ד צולם מחדש בי-ם תשמ"ח דף ב:), ס' הפרנס (סי' ער 'משמע'), רבי' ישמעאל בס' הזכרון (מגילה פ"ג עמ' צח), ס' מצות זמניות (הל' פורים עמ' תלב 'משמע'), מנהגי הרב אברהם חידליק (בתוך קובץ ע"י כרך ט עמ' 186), מנהגי ר"ח פלטיאל (בתוך מחקרי תפלה ופיוט עמ' 51), הגהות מימוניות (שלהי הל' מגילה) סדר טריוש (עמ' 38), מהרי"ל (הל' פורים אות ה' ובנדמ"ח עמ' תכג), מנהגי דורא (עמ' 146), ס' המוסר לרבי' יהודה כלץ' (פ"ד ע' קכ"א-משמע) ס' המוסר לרבי' יהודה כלץ (פ"ד עמ' קכא 'משמע'), ומכאן בספרי גדולי האחרונים במנהגי אשכנז הלא הם, הלכות ומנהגי מהר"ש (סי' קלב אות ב, וכן העיד תלמידו שם, בשמו שחזר בו ממש"כ תחלה שפותחין בובא לציון), ס' המנהגים לר"י טירנא (הל' פורים, הוצ' מכון י-ם דף רנז), מנהגי מהרא"ק (הוצ' קנל אות פה עמ' עה), מנהגי וורמיישא (כרך ב סי' ריח עמ' רסא), מנהגות וורמייזא לרי"ל קירכיס ז"ל (הל' פורים עמ' רכו), מנהגי אמשטרדם (פ"ג סי' ז סע' ט אות יג).

וכן פסק מרן השו"ע (שם סע"א) וז"ל, אחר קריאת המגילה בערבית אומר ואתה קדוש וכו' עכ"ל, וכ"כ הלבוש (שם), ס' הטור ברקת (שם),וכן משמע מס' סדה"י (סדר פורים הוצ' מפיצי אור דף נב-נג ובנדמ"ח הוצ' הרב דייטש י-ם עמ' רלח ד"ה ובליל) שכ"כ וז"ל, ובליל פורים יקח המגילה בידו וכו' ויתפלל תפלת ערבית ואחרי כן יקראו המגילה וכו' ויאמרו ברכה לפניה וכו' ולאחריה הרב את ריבנו וכו' אחר כך יאמרו סדרא דקדושה וכו' ונפטרין לבתיהם לשלום עכ"ל וראה שם בהמשך סדר שחרית ( שם דף נג. שלהי ד"ה אחר ובנדמ"ח שם עמ' רמ) שכ' וז"ל, אחר קריאתה מברכין וכו' אחר כך יאמרו ובא לציון לסמוך גאולה וכו' עכ"ל, דוק שבתפלת ערבית כ' סדרא דקדושה ואלו בתפלת שחרית כ' ובא לציון, הרי מבואר להדיא דעתו דסדר דקדושה היא ואתה קדוש, וכ"ה בסי' נוסח פרס (צכת"י עמ' 146), ובסי' תכלאל נוס' צעדה – תימן (סדר פורים), וסי' סדר תפלה דרך שיח השדה (ד"צ משנת ועת"ה- דף פה), והחמ"י (ח"ב פ"ג דף עז: טו"ב ד"ה ואחר), וכ"ה מנהג כל קהלות השאמי וק"ק מחוית ואגפיה בינותם.

והטעם שמסמיכין אמירת ואתה קדוש לקריאת המגילה, כ' ע"ז רשיז"ל (שם סי' ר"ה) וז"ל... אבל אם חלו להיות בשבת אין אומר ויהי נועם אלא לאחר המגילה מתחיל ואתה קדוש כמו בשאר מוצאי שבתות שאין אומרים ובא לציון כ"א 'ואתה קדוש' ועוד במזמור של אסתר כתב אלי אלי למה עזבתני ואתה קדוש, להכי צ"ל ואתה קדוש לאחר מעשה נס אסתר עכ"ל וכ"ה בס' הפרדס (מהד' רחי"ה ע' צ"ה) אך בל"א וקצר ועוד ב' טעמים נוספים וז"ל ומה טעם קורין ואתה קדוש לאחר קריאת ב' מגילות מגילת אסתר ומגילת איכה, משום דאסדר קדושה כל העולם עומד ועוד מצאנו אסתר תיקנה בתפילה למעלה אלהי אקרא יומם וכתיב בתריה ואתה קדוש, נמצא תיקנה אסדרא דקדושה, ועוד טעם אחר אמרו חכמים כל כנסיה שאין קורין סדר קדושה עליה הכתוב [איוב י-כב] אומר צלמות ולא סדרים וכו' עכ"ל. וכ"כ בס' הכל-בו (שם) וז"ל, חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולשנותה ביום מראש ועד סוף שנאמר [תהילים כב-ג] אלהי אקרא יומם ולא תענה וכו', זה הפסוק במזמור אלי אלי למה עזבתני שנאמרו על אסתר ולפיכך למדו ז"ל מזה חיוב הקריאה ועל כן נהגו לפתוח אחר הקריאה בפסוק ואתה קדוש שהוא באותו מזמור וכו' עכ"ל.    עוד עי' בס' הגהות מימוניות שם שג"כ כ' טעם זה בקצרה.


 

[ג] ויש שאין נוהגין [נוסח בלדי] לומר סדר קדושה כלל וקורין המגילה אחר סיום תפילת ערבית.


שו"ר להגאון רבי' דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל בחידושיו לשו"ע (שם-נספח לשו"ת רביד הזהב) דהעלה הטעם הנ"ל ע"ד עצמו וביארו בארוכה, דהנה כ' וז"ל המלא: ואתה קדוש נראה הטעם לומר ואתה קדוש לפי שהוא סמוך לפסוק שדרשו ממנו המגילה שהוא פסוק [שם] אקרא יומם וכו' וסמיך ליה ואתה קדוש וכו' כלומר, שאנו אומרים אחר שקרינו  המגילה שהוא פרסום  הנס  העצום  הזה  והוא שבח השי"ת ותהלתו אומרים כנגד הש"י ואתה קדוש ואז אומרים ג' קדושות ואחריה ד' אלהי ישראל [הלשון מסורס מפאת הקיצור שכן לפנינו גרסינן ד' אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו, והוא פסוק בדהי"א כט,יח.] שמרה זאת, כשם שבך בטחו אבותינו וכו' כך עשה עמנו שתשמור מה שהבטחתנו ואף גם זאת וכו' אעפ"י שאין אנו ראויים והוא רחום יכפר וכו', וחותמים בפסוק [תהילים ל, יג] למען יזמרך כבוד ולא ידום וכו' שגם פסוק זה דרשוהו על קריאת המגילה לילה ויום עיין בגמ' דף ד נ"ל עכ"ל.

והנה מזה שסיים רבינו בדבריו בתיבות 'נראה לי' [וכך הוא בכל נוסחאות הרביד הזהב הדפוסים והכת"י] מבואר שטעם זה הוא על דעת עצמו, אך לפי המובא לעיל הנה כבר קדמוהו הפוסקים הנ"ל בטעם זה. 

[ב] ולא ובא לציון. כן מבואר בכל הפוסקים הנ"ל, וביותר רוב ככל הראשונים הנ"ל [זולת ס' המכתם, הזכרון, הפרנס, ומצות זמניות וכן ספרי מנהגי אשכנז הנ"ל] כתבו בהדיא להתחיל ואתה קדוש ולא ובא לציון (ושלא כדעת רב עמרם גאון) בהטעימם דאין עיקר הגאולה בלילה.

      וביותר הטעים בס' המנהיג (שם) טעם זה דלאחר שהעלה דעת רע"ג כ' וז"ל, ואני לא ראיתי בשום מקום ולא שמעתי שיאמרו ובא לציון בלילה אלא מתחילין ואתה קדוש, לפי שאין עיקר גאולה אלא ביום שלא יאמרו האומות דרך הגנבים ברחו להם בלילה אלא בעיצומו של יום לעיני כל מצרים, שנאמר [שמות יב, מא] ויהי בעצם היום הזה אב"ן עכ"ל.

      ואמנם יש עוד פוסקים שהעלו לומר סדר קדושה בלילה ורק שכתבו לומר קודם ובא לציון.[סדר רע"ג (מהד' קורונול דף לז: והשלם ח"ב דף צו:), סידור רשבר"נ (עמ' עו), ס' העיטור (שלהי הל' מגילה דף קיד.), האגור (סי' א, נז), צדה לדרך (מאמר רביעי כלל שביעי פרק רביעי ד"ה בליל), ס' התדיר (עמ' רח), צרור החיים (עמ' קיח), אבודרהם (עמ' רה), מנורת המאור למהר"י אלנקוה (כרך ב' עמ' 215-16)].

     איברא ברבי' השת"ז (ריש סי' תרצג סעק"א) כ' על דברי מרן (שם) שכ' שאומר "ואתה קדוש" וז"ל ולא ובא לציון, שאין עיקר הגאולה בלילה ואז אומר קדיש שלם אבל אחר י"ח אין לומר רק עד לעילא (רדא"ד ולבוש) עכ"ל, וצריך לומר בדוחק דמה שציין את הרד"א הוא רק על הדין האחרון שאומר קדיש לעילא ולא קדיש שלם, ויותר נכון לומר שנפלה כאן טעות בציון הרד"א ודוק.

[ג] ויש שאין נוהגין. כן משמע מרוב התכאליל [על"ע אות ב] שכן לא זכרו מזה כלום ורק ציינו קוראין המגילה אחר התפלה והא לך לשון חד מנייהו הקדומים (משנת הרל"ג לב"ע) וז"ל, וענד פראג'הם מן צלוה' אלליל פיקום אלחזן יקרא אלמגלה וכו'[תרגום: וכשאומרים תפלת הלילה [ערבית] עומד החזן וקורא המגילה] עכ"ל, וכן העתיק מהרי"ץ בסדורו עץ חיים (ח"א דף קסד:) כלשון התכלאל הנ"ל והוסיף (שם) בזה"ל, ולא נהגו לומר סדר קדושה כלל וכו' עכ"ל, ובפי' בסדר שחרית (שם דף קסו.) הטעים המנהג וכ' וז"ל, ואחר שמשלימין התפלה קורין המגילה, ודע דאע"פ שכתוב בש"ע לקרות המגילה קודם ואתה קדוש גם לומר ואתה קדוש אחר קריאת המגילה בלילה, הוא לפי המנהג לא מן הדין כי בתלמוד לא נזכר זה ולא רמז לזה, וכבר כ' הרב דבר שמואל סי' קכח שבדבר שלא נזכר בתלמוד ויש בו חילופי מנהגים אין להכריח לשנות המנהג אחר ויחזיקו במנהגם ונהרא נהרא ופשטיה וכו' עכ"ל.

     שו"ר שכ"מ מנהג זה מספר המחכים שכ"כ (שלהי הספר דף 162) וז"ל, פורים ערבית והוא רחום וברכו וכו' ומתפלל יח ברכות ומזכיר על הניסים קדיש שלם וקורא המגילה ומברך לפניה וכו' ולאחריה מברך וכו' קדיש שלם בלא תתקבל פטום הקטורת [ולא מצאתי רֵע למנהג זה של אמירת פטום הקטורת בלילה] קדיש של קטן [היינו קדיש יתום] וכו' עכ"ל, גם מן המט"מ יש לדייק כמנהג זה שכ"כ (סי' תתר"א) וז"ל, ערבית מתפללין תפלת ערבית כשאר ימי החול רק שמוסיף על הניסים וממתינים עד שתחשך וכו' ואז הקורא עומד ומברך וכו' עכ"ל ודוק.

 

 


[א] מקום אמירת קריאת המגילה בשחרית, שלושה מנהגים בו


[א] מקום וכו'. שני המנהגים הראשונים שמקום אמירת המגילה בהם בעוד שלא סיימו התפלה באים לאפוקי דלא כמנהג הג' המובא כאן שקוראין המגילה אחר סיום התפלה, ובאמת כן הוא בכל הפוסקים הראשונים והאחרונים שהזכירו סדר קריאת המגילה בהדיא ולא אחד מהם שזכר לקרוא המגילה אחר התפלה (ועל"ק אות ד') ורק שחולקין הם במקום אמירתה, ולדעת כולם קוראין אותה אחר קריאת התורה, ורק שחולקין הם אם קוראין אותה בעוד הס"ת על התיבה¹ או לאחר הכנסת ס"ת להיכל², כמו"כ חלוקין הם אם לאמרה לפני אמירת אשרי³ או לאחר אמירת אשרי ובא לציון כמנהג הראשון כאן או לאחר אמירת ובא לציון לפני אמירת ואתה קדוש וכמנהג השני שלפנינו.

 

1) כ"כ רע"ג בסדורו (השלם סי' עג) וז"ל, ובפורים קורים ויבא עמלק וכו' וכד מסיימין כהן ולוי וישראל מנח ליה לספרא בדוכתיה מקריה ואומרין כולו ומתכנשין צבורא ויתבין עד דשמעון לקריאת מגלה מפי הש"ץ דקרי לה בדוכתא לעיל וקודשא דספרא מקדוש עד עושה שלום עכ"ל, ושם במגן האלף (אות כא) כ' וז"ל, וכד מסיימין וכו', מנח ליה לספרא בדוכתא מקריה ואמרין כולו וכו', נראה פירושו  דר"ל שאינו מחזיר הס"ת למקומה לתיבה אלא מנח ליה "בדוכתא מקריה" מקום שקרא בה על השלחן ואח"כ מתכנשין צבורא לשמוע מגילה מפי הש"ץ דקרי לה בדוכתא לעיל מינה דס"ת, ומ"ש ואומרין כולו ר"ל אומרים קדוש אחר קה"ת וכו' עכ"ל. וכ"כ בפשטות רשיז"ל בספרו הפרדס הגדול (סי' רג) ז"ל, שחרית מתפלל שמונה עשרה וכו' ומוציא ס"ת וכו' וקורין בו ג' בפרשת ויבוא עמלק וכו' קדיש עד דאמירן, מיד מקרא מגילה כהלכתה ומחזיר ס"ת לתיבתו עכ"ל, ומ"מ העיקר לדעתו זה המנהג הראשון שכן העלה המנהג השני בלשון יש, גם במה שסיים וכתב בסו"ד "ורשות בידך הוא" ליתא בסדורו (סי' של) שגם שם העלה כלשונו כאן מחוץ לסיום הנ"ל, וכ"ה במחז"ו (סי' רנב) כלשון רש"י בסדורו הנ"ל, וכ"כ בהדיא תוס' במגילה (דף ד: ד"ה פסק) וז"ל, ובשחר מתפלל וכו' ואין מחזיר הס"ת למקומו אלא יושב ואוחז בידו עד שקראו את המגילה וכו' עכ"ל.

וכן העלו עוד ראשונים כמנהג זה הלא הם האו"ז (ח"ב סי' שצה), א"ח (הל' פורים אות לו), כ"ב (סי' מה), ס' מצות זמניות (עמ' תלב), ס' המחכים (שלהי הספר עמ' 162), סדר טריואש (עמ' 38), מהר"י חזן בספרו ע"ח (הל' מגילה שלהי פ"ג), אבודרהם (עמ' רח) מהר"י אלנקוה בספרו מנורת המאור (כרך ב' פרק התפלה עמ 216), סדר היום (סדר פורים).

 

     [אגב: ברבי' השת"ז (סי' קמט סעק"ב) כ' וז"ל, והיינו במקום שמצניעין אותה אחר ובא לציון סי' קלב סע"ב (מ"א) עכ"ל, ואמנם כן הוא שהמג"א ציין לעיין בסי' הנ"ל, אך לפנ"כ כ' לעיין בסי' כ"ה (שם),וקצת קשה אמאי השמיט רבי' ציון זה מדברי המג"א דשם מבואר בהדיא ענין זה].

 

3) כ"כ רש"י, תוס', הרוקח, מחז"ו, ר"ח פלטיאל סדר טריואש, מנהגי דורא ס' המחכים, מנהגי הר"א חידליק, אבודרהם, מהרי"ל, מהר"י טירנא בס' המנהגים, מנהגים דק"ק וורמיישא (כרך א סי' ריט) .


 

 

 

[ב] האחד אחר אמירת אשרי ולפני אמירת ובא לציון, [ג] השני אחר אמירת ובא לציון ולפני אמירת ואתה קדוש [ד] השלישי אחר סיום התפלה.


[ב] האחד. כ"כ רע"ג בסדורו (ח"א ריש דף לז: ובשלם ח"ב סס"י עא) וז"ל, ולאחר שקורין את המגילה בפורים בין ביום ובין בלילה אומרים ובא לציון סדרא וקדיש וכן מנהג בשתי ישיבות עכ"ל ודוק, כמו"כ יש לדייק כן מס' המאורות במגילה (דף כא.) וז"ל,... ואומרין אחריה בלילה סדר קדושה ואין אומרין ובא לציון וכו' ופותחין ואתה קדוש וגו' וביום פותחין ובא לציון וגומר כל סדר קדושה עכ"ל [איברא, בהמשך דבריו כאן כ', וסדרו של יום ויבא עמלק עכ"ל, ויש מקום לטעות ולחשוב שכוונתו שקורין קרה"ת לאחר סדר קדושה, אך בוודאי שאינו כן שלא קיים ענין זה שקורין קרה"ת אחר ובא לציון ורק כוונתו בכאן לציין ענין נוסף מהו סדר הקריאה בתורה בפורים ולא כהמשך לדבריו].

     כן יש לדייק מלשון רבי' בעל העיטור שכ"כ (הל' מגילה דף קיד שלהי ד"ה מי קורא) וז"ל,ולאחר קריאה אומר ובא לציון וסדר קדושה עכ"ל, דוק מלשונו שזכר אמירת ובא לציון וכו' ולא אשרי, וכן יש לדייק כנ"ל מסידור רבי' שלמה בר"נ (עמ' עו) שכ"כ וז"ל, וקריאתה ביום אחר קריאת ספר תורה ואומר אחריה ובא לציון ואחר כך קדיש עכ"ל, וכ"כ להדיא הא"ח והכ"ב (שו"ש), ס' התדיר (שם), שבה"ל (ענין פורים סי' ר), תניא רבתי (שלהי סי' מ), כן יש לדייק מל' הראב"ן במגילה (דף כא.) ז"ל, ולאחר שקורין את המגילה בין ביום ובין בלילה אומר ובא לציון וכל סדרא וכו' עכ"ל, ודוק. וכ"כ האו"ז (ח"ב סי' שצה)4 כמו"כ יש לדייק מס' מצות זמניות (עמ' תלב) שכ"כ וז"ל, ומוציא ס"ת וכו' אין פוחתין מעשרה פסוקים בביה"כ, ואח"כ אומר קדיש עד לעילא ואשרי, ואח"כ קורא את המגילה ואח"כ סדר קדושה וכו' עכ"ל, ומסתברא מהא דלא נקט ואשרי ובא לציון ורק כ' ואשרי ש"מ דמש"כ סדר קדושה היינו ובא לציון ודוק, וכ"כ בהדיא בס' סדה"י (סדר פורים דף נג. ובנדמ"ח דף רלט-רמ) וז"ל, ואחר שהוציאו ספר תורה וקראו בו וכו' אחר וכו' יקראו המגילה וכו' אחר קריאתה מברכין הרב את ריבנו וכו' ואחר כך יאמרו ובא לציון וכו' עכ"ל, וכ"ה בסי' נוסח פרס (צכת"י עמ' 197) ובסדור (תכלאל כת"י) נוס' צעדה בתימן, וכן העלה הגאון רבי' יוסף צוביירי (שליט"א) זצ"ל בסדורו כנה"ג (ח"א עמ' תרז) כסדר זה ועעל"ק אות  ג מש"כ ב' נהר מצרים.

[ג] השני. היחיד מן הראשונים שראיתי לדייק ממנו מנהג זה הוא ס' המכתם  (בריש מגילה דף ב: מהד' י-ם, ומהד' הרב בלוי  בתוך ס' פסקי או"ז עמ' תעג) וז"ל, חייב אדם לקרא  המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי פירוש מקרא זה במזמור אלי אלי למה עזבתני שהוא אמור על אסתר, ועל כן נהגו לפתוח אחר קריאת המגילה בפסוק "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" שהוא ג"כ באותו המזמור וכו' עכ"ל. דוק מיניה שכ' לומר ואתה קדוש אחר קריאת המגילה ולא חילק בין הלילה ליום, וכן מבואר מן המהריק"ש בספרו ערך לחם (שם) שכ' וז"ל, ובמצרים נהגו לומר תהלה לדוד קודם קריאת המגילה, ואולי נהגו כן כדי לומר מיד אחר קריאת המגילה ואתה קדוש כמו בלילה עכ"ל, וכן העלה בס' מנהגי מצרים (שלהי או"ח) משמו.

ודעת רבי' הטור ומרן השו"ע (סס"י תרצ"ג ) הנה תרוויהו נקטו באותו לשון וז"ל, ומוציאין ס"ת וכו' וקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה עכ"ל, וכ"כ הלבוש (שם) באותו לשון, וכ' ע"ז הא"ר (שם)  וז"ל, [ט לבוש] ואח"כ אומרים וכו' היינו אשרי וסדר קדושה עכ"ל הרי מבואר מדברי הא"ר שלמד מלשון הלבוש שהוא ג"כ לשון רבי' הטור ומרן השו"ע שסדר קדושה כולל גם אמירת אשרי,ולפי"ז אתיין רבי' הטור ומרן השו"ע והלבוש באותה שיטה כמנהג זה, וכ"כ בס' חמ"י (ח"ב פ"ה דף רג טו"א ד"ה ואחר), וכן העלה המהריק"ש בערך לחם (שם), ברי"ד וב' התוס' והרד"א (אם כי בסו"ד העלה מנהג מצרים לומר תחלה תהלה לדוד), ע"ע בס' מקור חיים (שם) שכ' על דברי מרן במש"כ- ואח"כ סדר קדושה, בזה"ל, פי' אשרי ובא לציון עכ"ל.

גם בס' נהר מצרים (הל' פורים אות ו') העלה את מנהגי מצרים משם מהריק"ש אלא שכותב בהמשך דבריו וז"ל, וכן הוא מנהג ארצות המערב שמתחילין מן ובא לציון גואל וקורין אשרי קודם ותכף אחר ברכה אחרונה אומרים ובא לציון כדי לסמוך גאולה לגאולה וכן נהגו בקהילותינו בעיקו"ת ירושלים וכו' עכ"ל, והנה יש להעיר דמה שהסמיך מנהגם למה שכ' המהריק"ש נ"ל שאינו מדוייק שכן במהריק"ש כ' לומר אחר קריאת המגילה ואתה קדוש וכמנהג זה שלפנינו ואלו את מנהגם העלה שמסמיכין לקריאת המגילה אמירת ובא לציון ואינו דומה.

     שו"ר להרב יפה ללב (שם אות ט') שהטעים דברי מרן מש"כ (סס"י תרצג) וז"ל, וקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה ע"כ, וכ' ע"ז היפ"ל וז"ל, והנה מה שכתב מרן כאן וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה הוא דבגמ' אסמכוה אקרא דכתיב אלהי אקרא יומם וכו' שהוא מקרא מגילה וכתיב בתריה ואתה קדוש וכו' ומטעם זה נוהגים לומר אשרי וגם פסוק ובא לציון קודם קריאת המגילה כדי שתכף אחר קריאת המגילה דנפק"ל מקרא אלהי אקרא יומם וכו' יאמר ואתה קדוש וכו' עכ"ל, וכ"ה הסדר בסי' הנקרא סדר תפלה דרך שיח השדה (דף פה.), וכ"ה מנהגינו בק"ק מחוית ואגפיה.

[ד] השלישי. כ"ה הסדר בתכאליל, והא לך לשון חד מנייהו מקמאי משנת הרל"ג (סדר תפלת שחרית של פורים) וז"ל,...יפרג ספר תורה יקרו פיה ויבא עמלק וכו' ויקול קדיש והוא רחום תהלה לדוד וסדר היום ומזמור אותו היום ובעדה מזמור אלפור והו מזמור לאסף, לדוד אליך ואין כאלהינו ויקול קדיש תתקבל עשה שלום תם יקרא אלמגלה [תרגום: יוציא ספר תורה ויקראו בו ויבא עמלק וכו' ויאמר קדיש  וכו' ואחריו מזמור לפורים והוא וכו' ויאמר קדיש וכו' אחר יקרא המגילה] וכו' עכ"ל, וכ"כ מהרי"ו בסידורו (בסדר פורים), ומהרי"ץ בסידורו ע"ח (ח"א דף קסו:) כאותו לשון של התכלאל הנ"ל, ובפי' (שם ע"ב) כ' וז"ל, ואחר שמשלימין התפלה קורין המגילה, ודע דאע"פ שכתוב בש"ע לקרות המגילה קודם ואתה קדוש, גם לומר לומר ואתה קדוש אחר קריאת המגילה בלילה הוא לפי המנהג לא מן הדין כי בתלמוד לא נזכר זה ולא רמז לזה וכבר כ' הרב דבר שמואל (סי' קכח) דבדבר שלא נזכר בתלמוד ויש בו חילופי מנהגים אין להכריח לשנות המנהג למנהג אחר ויחזיקו במנהגם ונהרא נהרא ופשטיה וכו' עכ"ל.

 


מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן