לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

בין המצרים

בין המצרים (הגדל)

אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (ירמיה ט-יא) "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ד' אליו יגידה על מה אבדה הארץ", דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו, שנאמר: (שם יג) ויאמר ד' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם , אמר רב יהודה אמר רב, שלא ברכו בתורה תחילה וכו' ע"כ (בבא מציעא דף פה.:)

     וצריך להבין, א. מדוע באמת לא ברכו תחלה, ב. מה המדה כנגד מדה בזה שהעונש כה חמור עד אבדן הארץ, ובפרט דקיי"ל (עי' גמ' ברכות דף יא: ושו"ע ) אין ברכות מעכבות?

     והנה, לענין שאלה א' עיין לרש"י הק' (שם) שכ' וז"ל, שלא ברכו בתורה תחלה כשהיו עוסקין בתורה  לא היו מברכין לפניה, קרא יתירא ד"אשר נתתי לפניהם" קא דריש, ברכת אשר בחר בנו ונתן לנו את תורתו שהיא לפניה  של דברי תורה, וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם עכ"ל, היוצא מביאור דברי רש"י, שאמנם למדו תורה אך כנראה שלמדו שלא לשמה, וכמו שיש הלומדים לשם מדע, מחקר, והסטוריה, היינו למטרה אישית להכנסה או לתעודת כבוד וכיו"ב, ומאחר שזה לא היה לש"ש ולא לשם מצות לימוד התורה שאנו מחוייבים בה, לכך לא הרגישו חובה לברך ע"ז, שהרי כל לשון ברכת התורה מורה על המצוה שבדבר ולכן לא ברכו.

     ולענין שאלה ב'  יש לומר שהמדה כנגד מדה, היא ע"פ אמרם ז"ל עה"פ (ירמיה לג-כד) "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", ובגמ' נדרים (דף לב.) דרשה ר' אלעזר עה"ת ז"ל, דאמר ר' אלעזר גדולה תורה שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ לא שמתי וכו' ע"כ, ולפי"ז את"ש דהנה מאחר וכל למודם היה שלא לש"ש והרי אנו מוזהרים מד' שקיום העולם תלוי במצות לימוד התורה לכך אם לא מקיימים מצות למוד התורה חוקות שמים וארץ לא שמתי שהוא אבדן הארץ, לעומת זאת קיום הארץ הוא אך ורק במצות למוד התורה בלבד ואת"ש.

     אח"כ ראיתי שיסוד דברינו כבר נאמר ע"י רבי' יונה ז"ל, דהא איתא לגמ' הנ"ל גם במס' נדרים (דף פא.) כמעט באותו לשון, ושם בר"ן העלה את פי' של רבי' יונה בספרו מגלת סתרים וז"ל,... ומצאתי במגילת סתרים של ה"ר יונה ז"ל[1], דקרא הכי דייק דעל שלא ברכו בתורה תחלה אבדה הארץ, דאם איתא על עזבם את תורתי כפשטא משמע שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה  כשנשאל לחכמים ולנביאים למה לא פרשוהו והלא דבר גלוי היה וקל לפרש, אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכים בתורה תחלה, כלומר שלא היתה התורה  חשובה בעניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה, והיינו לא הלכו בה,  כלומר בכונתה ולשמה אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים וראויין למי שאמרם עכ"ל הר"ן, וברוך שכיוונתי.

 

     איברא, עיין לרש"י הק' שם בגמ'  נדרים שפי' פי' אחר ולא כפי שפי' כאן בב"מ, וז"ל, שאין מברכין, כשמשכים לתלמוד תורה, ותלמידי חכמים מתוך שהן זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה אינן זהירין לברך כשפותחין לא מקיימא ברכתא [כדאמרינן בברכת התורה] נהיה אנחנו וצאצאינו מלומדי תורה עכ"ל, ואין לתמוה ע"ז, דהתם הובאה הגמ' הנ"ל ליישב שאלה אחרת שנשאלה שם ובזה"ל, ומפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן וכו', רבינא אמר שאין מברכין בתורה תחלה, דאמר רב יהודה א"ר וכו' ע"כ, ות"ש מה שפי' רשי (שם), שמכיון שלא היו מברכין ברכת התורה שנאמר בה "ונהיה אנחנו וצאצאינו" לכן לא זוכין לצאצאים ת"ח.

     והנה זה עתה לאחרונה רעדה ורעשה הארץ מן הגזירות האיומות הבאות עלינו מתוך ביתנו - בית ישראל – בחינת מהרסיך ומחריביך ממך יצאו (ישעי' מט-יז), ואם כי זה נובע מתוך שלא יחונכו בית אבותם שלא היו פחות מהם ואינם יודעים מה היא ערכה וחשיבותה של תורה ואין זה אף לא עמרצות אלא בורות, מ"מ אין זה פוטר אותנו מלחזק את בדק ביתנו להוסיף בלימוד התורה , וככל שנרבה בעסק התורה שהוא בחינת "אור" כך בעז"ה נזכה  שיתמעט ה"חושך" המכסה ארץ ויקויים בנו מש"כ (שם יא-ט) "כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים ונזכה ליאור באור פני משיח צדקנו בב"א.

 

 



[1]  נפלא שלא זכרו ספר זה בשום ספר משמות הספרים כגון היו שם הגדולים וכיו"ב, ואמנם העלו שם ספר זה אך למחברים אחרים.

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן