לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

האמונה וקבלת הייסורים

בלב מלא מזימות אין בו מקום פנוי לאמונה

שורש תיבת אמונה, הוא לשון הסכמה וקבלה, כאמירת אמן, ולכן אנו בתפלה אומרים אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו וכו'.

וכדברי דוד לשלמה בנו במאמר השי"ת: "אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת, בכל לבבם ובכל נפשם" [מלכים א' ב, ד.]. וכן שלמה העיד על אביו ואמר: "כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך" [שם ג, ו].

 

הטובלים ושרץ בידם

וגם בפנותו למקום ב"ה, אמר, "אודך ה' ביושר לבב" [תהלים קיט, ז]. ועל זאת גם התפלל, "לב טהור ברא לי א-להים ורוח נכון חדש בקרבי" [שם נא, יב.]. וכן ק"ק ישראל מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת", ורבו מלספור ראיות לענין זה.

כי אם אין יושר וטהרת הלב, הרי כל מה שיעשה אדם מתורה ומצות, טובל הוא ושרץ בידו, ועל זה נאמר [ישעיה א, יב], "כי תבאו לראות פני מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי".

גם מצות לאהבה את ה' א-להיך בכל לבבך, ודרשו בשני יצרך, שאם אין הלב פנוי במלואו לכל האמת הרי כדברי הרמב"ם בהל' א"ב פכ"ב הכ"א:

"שאין הרהורי עריות באין אלא מלב פנוי מחכמה."

 וגם בכל מצוה ומצוה ות"ת, אם הלב מלא באמונת אמת, אין מקום לרמאות לנוח שם. וכבר אמר שלמה: ואיש מזימות ירשיע [משלי יב, ב.].

וזה מה שאמר שמואל לשאול:

"החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה', הנה שמוע, מזבח טוב, להקשיב, מחלב אלים, כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר..." [שמואל א' טו, כג]. וכן:

"לא תוסיפו הביא מנחת שוא, קטרת תועבה היא". [ישעיה א, יג]. וכן:

"כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת א-להים, מעולות". [הושע ו, ו.].

 

אל תבוא לחצרות ה' צבוע

וכתב אבי מו"ז מהרי"ק, בספרו משכיל דורש [שמות ב, כג.].

"אם תהיה הזעקה שלא מתוך קירות הלב באמת, אפילו תהיה בקול גדול עד לשמים, לא תעלה אל ה', ולא תשמע לעולם. ואין הקול והדיבור אלא להשמיע פעולות הלב", ע"כ.

 

צדיקים ארורים

קצרו של הדבר, אל תבוא לחצרות השי"ת, ואמונתך וקיום מצות ברמייה הן, ואינך אלא ארור שנאמר [ירמיה מח, י] "ארור עושה מלאכת ה' רמיה", וצביעות היא. כמו שאמר ינאי מלכא לדביתיה. אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועים, שדומין לפרושין שמעשיהם כמעשה זמרי, ומבקשין שכר כפינחס. [סוטה כב, ב.]

 

חניפי תורה

"ר' בנימין פתר קריא בחניפי תורה, סוברין כל עמא שהוא קריין, ולית הוא קריין. תנויי, ולית הוא תנויי. עטוף גולתיה, ותפילין ברישיה, והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם". [קוה"ר ד, א].

 ואם תאמר איך יתכן שירמה כל עמא ולא ימצאו מי שיודע עליהם האמת, אלא ברור שהם אנשי תלמידי חכמים, אבל אין בתורתם ממש, וחושבין כל העם כי כך היא הגדולה והתפארת.

וכן יחזקאל זעק על העושים עוול ובוטחים על צדקתם [לג, יג.] ועל העושים עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהא נבל [ירמיה יז, יא.]. ופירוש ואם לא יעזבנו בחצי ימיו אבל אחריתו יהא נבל.

וכן מפורש בפרשת עקב, לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגויים האלה ה' מורישם מפניך [דברים ט, ה.]. ולא נאמר אין צדקתך ואין יושרך בלבב, אלא לכאורה אפילו שיש צדקתך ויש לך יושר לבב, אין מזה כח וזכות לירש הארץ ולהוריש הגויים.

וכל זה למה, ומפורש הטעם כי עם קשה עורף אתה.

 

המדות שרשי המצוות

עם קשה עורף אתה, ומכאן יסוד מה שהיו ממרים עם ה', שורשו מקשיות העורף, היינו כל עבירה שאדם חוטא שורשה ממדה רעה, נמצא אדם שקנה לעצמו מדות נשגבות באמת ובתמים לא יחטא שום חטא. וזהו הבנת דרך ארץ קדמה לתורה. לפי שהדרך ארץ שהן המדות, הן שרשים לקיים המצות.

וכל תכלית שמירת כל מצוה ומצות היא להיות האדם ישר כמפורש בדברים יג, יט. כי תשמע בקול ה"א לשמור את כל מצותיו וכו' לעשות הישר בעיני ה"א.

ודקדוק בכל מצוה, היא העושָׂה האדם ישר אמיתי, שהרי הוא צריך לקיים לא לשקר ולא להונות ולא לעשוק ולא לגנוב ולא תרצח ותנאף, וארור מכה רעהו בסתר, ודיוק במשקלות ובמדות, וכל הלכות נזיקין והלכות ממונות המפורטים למאות רבות של איסורים וחיובים ברמב"ם וטור ושו"ע חו"מ.

ובעוה"ר אנו יודעים כי בכל דור, וגם בימים אלה, אנשים הנמנים עם מחנינו שומרי התורה וחלק מדבריה ועסקניה מחללים ש"ש ברבים ובעולם.

ואין זאת אלא כל הנהגותיהם מעושה וחיצונית וקורדום לחפור בה.

 

תרי"ג מדות כנגד תרי"ג מצות

ומורגל לומר בשם חכמי הח"ן, כי יש תרי"ג מדות כנגד תרי"ג מצות, ואפילו להעזר במדה מגונה לעבודת השי"ת אסורה. עיין בטור או"ח ס"א, וב"י, שכתב:

"מדת העזות מגונה מאד ואין ראוי להשתמש ממנה כלל אפילו לעבודת השי"ת..." ע"כ.

ופירוש המשנה הוי עז כנמר, הכונה עוז ואומץ, ופשוט.

 

חניפי תורה על פתאים ומצוקים

וחניפי תורה בעוה"ר מצויין גם בדורינו זה, ובאים אליהם פתיים ובעלי צרה ומצוקה לראות גלגול עיניהם לידע כביכול בנסתרות, ואינם אלא כמו ודורש אל המתים, ומרוקנים כספם וזהבם בדרך נביאי השקר שהיה דינם למות [ספר המצות ל"ת כט].

ואין יסורין באין בלא חטא, לדעת רובא דרובא של חז"ל. וכמובא בגמרא [ברכות ה, א.]:

"ואיתימא רב חסדא, אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה וכו', ואם תלה ולא מצא, בידוע שיסורין של אהבה הם".

 עי"ש בהמשך הסוגיא שיסורין ממרקין עונותיו של אדם, ומשם מבורר כי שתי דעות הן, ויש סוברין שאין יסורין של אהבה אלא כולן למרק עונות, ולא יתכן שלא ימצא, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ומי לנו גדול כאברהם יצחק ויעקב ומשה רבינו שדקדק המקום ב"ה עליהם כחוט השערה, ויסורין רבים עברו עליהם, ומשה רבינו לא נכנס לא"י ורודפים קמו עליו כגון דתן ואבירם וקורח ועדתו.

 

הפלוגתא, ביסורי שמים בלבד

ומ"מ, דוקא ביסורין שבאים עליו משמים, ולא שאדם יביא עצמו להתייסר כגון מלקות צומות וגלגולי קרח וכיו"ב, וכבר מגדולי חכמי הדורות שללו זאת מכל וכל.

ונראה, כי המביא יסורין על עצמו במו ידיו, עובר על האיסור לחבול בעצמו, כמפורש בהלכות חובל ומזיק פ"ה הל"א. וכל שכן אם יש בזה סרך סכנה, שקרוב הוא ליתן את הדין, כמו שנאמר, ואך את דמכם לנפשתיכם אדרוש [בראשית ט, ה.], ופרש"י מהשופך דם של עצמו.

 

התיקון והעלייה הברורה הוא עסק בתורה

והתיקון הקל להרבות שכרו ולכפר, הוא בעסק התורה כמו שנזכר במנחות קי, א:

"אמר רבא כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה ולא חטאת ולא מנחה ולא אשם, עי"ש.

וע"פ דרך זאת יש לפרש בעירובין נד, א:

"חש בראשו יעסוק בתורה, שנאמר כי לוית חן הם לראשיך. חש בגרונו יעסוק בתורה, שנאמר וענקים לגרגרותיך. חש במעיו..." עיש"ב.

היינו כיון שמה שחש הוא לכפר עון, על כן יעסוק בתורה שהיא כמו קרבנות לכפר. וכן מפורש עוד במשלי, טז, ו. בחסד ואמת יכפר עוון.

 

כיסורי האב לבן, כך מייסר הבורא את האדם

ומכולן ברורים דברי רבינו הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כד, שלא יתכן שהשי"ת יתן יסורין רק כדי לנסותו, כי א-ל אמונה ואין עול, וזה שנזכר באנשי דור המדבר, למען ענותך לנסותך, הוא דבר לכלל לחזק כוח הסבל של העם כדי שיוכלו אח"כ להלחם.

וכמו שכל צבא גם בזמנינו עושין אמונים ומסעות מפרכים, ועל גבם ציוד וכלי מלחמה וצועדים קלומטרים רבים בחום ובמאמץ גדול, כדי להרגילם לעמוד במצבים קשים כשיצאו למלחמה, או כמו שאומרים בזמנינו להחזיק מעמד במצבי לחץ. אבל לכל אחד בפרט אין יסורין בלא חטא, והרוצה עוד יותר ויותר לעלות למעלות נשגבות, ירבה תורה וגמ"ח ומדות טובות.

ושם בפרשה נאמר, כי כאשר ייסר איש את בנו ה' א-להיך מיסרך. בן שהוא כשר ומכבד אביו ואמו ואינו עושה כל רע, האם האב יקום ויכה אותו כדי שיהיה זך וישר יותר, דבר שלא יעלה על הדעת. וא"כ יש כאן סייעתא להרמב"ם שמפורש כי יסורי ה' א-להינו כיסורי איש את בנו, רק במקום שחטאו ולא כשהוא צדיק וישר.

עוד...

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק