לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

עיונים במנורה לפרשת ואתחנן

19/07/2013

עיונים במנורה

פרק צו פרשת ואתחנן

פרק זה עוסק בענין מעלת קרית שמע בקול רם ובכוונה ובזמנה. שיש בה מעלות הרבה, נוחל עוה"ז ועוה"ב, רפואה לכל איבריו, יצר הרע סר ממנו כיון שמקבל עול מלכות שמים,  ברכות ה', הקרבת קורבנות, שמירה, ולימוד תורה.

 

לעולם יהא אדם זהיר בקר"ש וכו' שנאמר שבע ביום הללתיך

ראו נא על מה דוד מהלל לה' בכל מלבד שירות ותושבחות לה'. בברכות קר"ש שלש ברכות בבוקר וארבע ברכות בערב, לקרותן בכוונה ובזמן. זהו ההלל לה'.

אמר רבי אלעזר כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי  זו קר"ש ותפילה וכו'

 פירוש  כן הוא הברכה אשר אברכך בחיי, לא אברך אותך על החיים, רק על החסד מה שאוכל לשבח אותך, וכן רק בשמך אשא כפי, מה שאשא כפי לתפלה לא אתפלל על חיים הגשמיים וצרכי העולם רק בשמך, שאוכל להודות לך ולברך את שמך:

כמו חלב ודשן כו',

פירוש כמו חלב ודשן שישבע הגוף ויהיה לו למזון, כן תשבע נפשי, שאתן לה מזונה הרוחני ג' פעמים בכל יום בג' תפלות כמו שיתנו ג' פעמים להגוף מזונו הגשמי, ומפרש במה תשבע נפשי במה ששפתי רננות יהלל פי, שזה מזון הנפש, וכמ"ש הכוזרי שכמו שהגוף הגשמי צריך הוא אל המזון ולא יחיה בלעדיו כן מזון הנפש היא התפלה שתדבק אל שרשה הרוחני, וכמו שמזון הגוף הוא שלש פעמים ביום כן ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה:

עוד ביאר האלשיך הקדוש שהוא ענין מאמר בראשית רבה (סב ב) על פסוק (בראשית כה ח) וימת אברהם זקן ושבע, אמרו רבותינו ז"ל כי כשהצדיק נפטר מן העולם מראין לו מתן שכרו ומאשר תתענג, אז בדשן נפשו שבעה והוא ישן. כמפורש אצלנו שם, כי על ידי מה שמראים לו בעודו מחובר עדיין עם הנפש נהנים הגוף והנפש יחד, ועל ידי כן הנפש שבעה ולא תדאג על מה שלא יעסוק עוד בתורה ומצות, והגוף מאותו עריבות נשאר כישן ולא כמת, כי עוד בחינת קדושת נפשו בו להיות לו עריבות וקיום שלא יכלה, וכענין רבי אחאי בר יאשיה, וכשמזכירין דברי תורה משמו שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צז א):

 

 

וגרסינן אמר רבי מני וכו'

מכאן עד סוף הקטע מבאר מעלת קר"ש ותפילה ונוחל שני עולמות, וללמדך שלא תהא קלה בעיניו, לומר כיצד אנחל שתי עולמות בקר"ש.

להזכיר את השם אחר שתי תיבות

חביבין ישראל יותר ממלאכי השרת, דישראל מזכירין השם לאחר שתי תיבות שמע ישראל ה', ומלאכי השרת אין מזכירין אלא אחר ג' תיבות קדוש קדוש קדוש ה', ופריך והא איכא ברוך כבוד ה' ממקומו, ומשני כיון דאיתיהב רשותא איתיהב. ופרש"י כיון שכבר הזכירו בקדושה אחר ג' תיבות איתיהב דמותר להזכיר אפילו אחר שתי תיבות. ונ"ל דהוא הדין בישראל, דקשה לכאורה איך אומרים ברוך ה' שהוא אחר תיבה אחת, אלא דכיון דכבר הזכיר השליח ציבור אחר שתי תיבות ברכו את ה' מותרים להזכיר, לזה אומרים המבורך, ר"ל שכבר בירכו השליח ציבור דהוי כאילו כבר הזכירו הם:

 

שכל הקורא אותה כאילו קורא כל התורה

ומשמע דאפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, קיים מצות  לא ימוש  ספר התורה הזה מפיך. אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי: אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית - קיים לא ימוש, ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. ורבא אמר: מצוה לאומרו בפני עמי הארץ. שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.

והעולה מהאמור שהקורא קר"ש שחרית וערבית והולך לעבודתו יוצא יד"ח לימוד תורה שנאמר בו יומם ולילה. אבל מי שתורתו אומנותו ולומד תורה כל היום אין לו להתבטל ממנה אפילו רגע אחד ואפילו לימוד שאר חכמות הרי הוא ביטול תורה.

חברים מקשיבים לקולך וכו'. כל זמן שישראל מקלסין אותו מלמטה הוא מקלסן מלמעלה וכו'. וכן הוא אומר אני ה' אלוהיכם המציל אתכם מכל צרה וצוקה.

מכאן סמך גדול למנהגינו שאנו קוראין קר"ש בקו"ר. כיון שאם לא קורא בקו"ר מי יענה לו לו ויברכו. אבל כשאומר בקו"ר השכינה שומעת אותו ומשיבה לו. ובסוף הפרק הביא שגם אם קורא בלחש צריך להשמיע לאוזנו. וגם זה מאותו טעם. וכל זה לכתחילה אבל בדיעבד יצא אפילו לא השמיע לאוזנו.

ראוי לכל יהודי ללמוד הלכות ברכות קר"ש, וכן הלכות קר"ש, שידע כוונת הענין והכוונה שבו.

 

 

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן