ארץ חטה ושעורה, שני מיני חטים שהן החטים והכוסמין ושלשה מיני שעורים שהן שעורים ושבולת שועל והשיפון, ולא הזכיר הקטניות לפי שאין בהן מזון חשוב לאדם, והזכיר מן האילנות חמשה מינים והם גפן ותאנה ורמון זית ודבש, ודבש הוא התמרים, ואלו הם המצוים ומפורסמים ורבי שמוש לבני אדם. זֵית שמן, מכלל שאיני יודע שהזית עושה שמן, אלא שמן הפסוק הזה כל השיעורין, וכל השעורין ומחלקותיהן הלכה למשה מסיני. ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחשת, שבחה בכך שיש בה מחצבות. ואכלת ושבעת וברכת, מכאן לברכת המזון מן התורה. ושבעת, שאינו חייב מן התורה עד שיִשׂבע. וברכת, זו ברכת הזן. את ה', זו ברכת ההודייה. על הארץ, זו נחמה. הטובה, זו ברכת הטוב והמטיב. ברכת הזן תקן אותה משה בשעה שירד להם המן והוא תקן המוציא לחם מן, הארץ, יהושע תקן נודֶה, דוד ושלמה תקנו הנחמה, חכמי משנה תקנו הטוב והמטיב על הרוגי בית תור, הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה. ורם לבבך ושכחת, מכאן אמרו חכמים העושר דוחה מבעליו יראת שמים. למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך, ענינו להרגילך על הסבל והיגיעה במדבר כדי שיוכלו להלחם עם ילידי הענק ויורגלו לעינוי לפי שהעמידה במדברות וההתפרעות מביאים לידי אומץ כמפורסם. וי"א כדי שיצאו מן היגיעה אל המנוחה והאושר ויורגש בכך יותר ענוג וטוב.
23
ינואר
כתיבת תגובה