23
ינואר
כ, וידר יעקב נדר לאמר וגו'.
במדרש, אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי, מכאן דרשו חז"ל שמצוה לידור בעת צרה, מהו לאמר לומר להם לדורות שיהו נודרין בשעת הדוחק, עכ"ל. ללמדינו שאע"פ שאסרו חז"ל לידור לכתחלה שמא לא יקיימנו, ואמרו הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב קרבן בחוץ, בשעת צרה התירו לידור כמו יעקב אע"ה, עוד הביאו ראיה ג"כ מדוד המלך ע"ה שאמר נדרי לה' אשלם דמה שהיה נודר אינו אלא בשעת צרה, וכמו שכתוב שם צרה ויגון אמצא וגו' נדרי לה' אשלם. ולפיכך ילמד האדם המשכיל שאין מותר לידור לכתחלה אלא בשעת הדוחק, לפי שאין דרך הישרים לידור אלא בדרך נדבה כדי שלא יבואו לידי חטא, משא"כ בשעת צרה הן זהירין בנדר כדי לקיימו, ובזכות זה הן ניצולין ממקרה הזמן וממאורעותיו ולא יאונה להם כל און.
כתיבת תגובה