לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

פירוש חיי שלום לפרשת בא

18/01/2015
פירוש חיי שלום לפרשת בא

ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו.

 

   הנה יש לדקדק שהיל"ל ויאמר ה' אל משה ואהרן לאמר דבר אל בני ישראל זאת חקת הפסח וגו', כשאר הציווים ועוד למה אמר זאת חקת הפסח היל"ל זאת תורת הפסח או זה משפט הפסח כי ל' חקה לא שייך אלא במצוה שאין טעמה גלוי, וכאן לכאורה הטעם גלוי כי מי שאינו מודה במצוה ממצות התורה ה"ז מין וכאילו כפר בכל התורה כולה, וזה הבן נכר דהיינו מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים ויצא מכלל הדת בדין הוא שלא יאכל מן הפסח כיון שאינו מודה בו, וא"כ כיון שהטעם גלוי למה אמר זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו.

 

   וראיתי תירוץ לקושיא ראשונה להרב אור החיים זלה"ה וז"ל ויאמר ה' זאת חקת הפסח, ק' למה לא אמר דבר אל בני ישראל כסדר האמור בכל מצוה ומצוה, ולפי מה שכתבנו כי פר' זו נאמרה בי"ד בניסן לא הוצרך לומר דבר כי היא סמוכה עם דברו אל כל עדת ישראל שאמר שם, ויש לתת טעם למה לא נכתבה במקומה, כי לצד שמצוה זו בשלימות ישנה בפסח דורות נאמרה אחר יצ"מ לומר כי כל זה בשלימות מעכב לדורות עכ"ל.

 

 

   ביאור דבריו דאע"ג דהפסיק סיפור מכת בכורות ויצ"מ בין פ' דברו לפ' זאת חקת הפסח מ"מ עדיין כיון דפרשת זאת חקת הפסח נאמרה בי"ד בניסן שהוא קודם מכת בכורות ויצי"מ שייך שפיר למימר שהם סמוכים זו לזו ודי במ"ש דברו אל כל עדת ישראל בתחלה אעפ"י שפ' דברו נאמרה בר"ח ניסן ופ' זאת חקת הפסח נאמרה בי"ד בו, ונתן טעם למה לא נכתבה במקומה דהיינו אחר פ' דברו קודם סיפור מכת בכורות ויצ"מ, ואמר לפי שמצוה זו בשלימות ישנה בפסח דורות וכו' כלומר המצות שנזכרו בפ' זאת חקת הפסח נוהגים בין בפסח מצרים בין בפסח דורות משא"כ נתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות וטבילת אזוב שנזכרו בפ' דברו אינם נוהגים אלא בפסח מצרים ולכך לא נכתבו זו אצל זו ודפח"ח.

 

   ואני הצעיר נלע"ד ליישב הכל באופן אחר אם אפשר בהקדים לשון הילקוט פר' זו ומה שדקדק עליו הרמ"ב זלה"ה בספרו מאיר לארץ והיתכו עפ"י הקדמת הר"ב זלה"ה ונעתיק כל לשונו וז"ל הילקוט פסח הוא לה' שיהיו כל מעשיו לש"ש, עכ"ל, וז"ל הרמ"ב ז"ל מכילתא זו היא תמוהה דאיך ס"ד לעשות קרבן פסח שלא לש"ש עד שהוצרך לומר פסח הוא לה' להזהירנו שיהיה לש"ש, ועוד יש לדקדק אומרו שיהיו כל מעשיו לש"ש.

 

   ונלע"ד שהנה נודע מ"ש רבינו האר"י זלה"ה שבכל הקרבנות היה חלק לסט"א והיו נהנים החיצונים ע"י ית' שנותן להם לכל א' וא' די חיותו בסוד ואתה מחיה את כולם וכן אמרו בזו' פנחס דף רנ"ה ע"א איכא שדין יהודאין דאתכפין באוריתא ובשמהן דאוריתא, ובני אהרן דעריכו קרבנהון בג"ד אתענשו דכלהו קרבנין אעג"ב דאתקריבו לגבי מלכא איהו פליג לון לכל חד כדקחזי ונטיל חולקיה מה דאתחזי ליה ע"כ.

 

   מעתה ז"ש פסח הוא לה' שיהיו כל מעשיו לש"ש הכוונה שבכל הקרבנות היה חלק לסט"א כנז' אבל קרבן פסח כל מעשיו לש"ש ואין חלק

בו לסט"א ראשו על כרעיו ועל קרבו, ולא תותירו ממנו עד בקר ודו"ק עכ"ל הרמ"ב זלה"ה.

 

10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן
דפוס ברק