ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כאשר דבר.
הנה יש לדקדק אומרו אשר עשה דדי שיאמר ולתתך עליון על כל הגוים לתהלה וגו' דמי לא ידע שכל העולם ומלואו מעשה ידיו ית' וכי יש ח"ו גוים שלא עשאם הוא, גם יש לדקדק אומרו ג' לשונות אלו לתהלה ולשם ולתפארת מה רומז בהם דלכאורה נראה שהוא כפל ענין במלות שונות והיה די באחד מהם, גם אומרו ולהיותך עם קדוש צריך ביאור.
ונלענ"ד אם אפשר ונקדים מ"ש הר"ב זלה"ה בפע"ח ש' העמידה בברכת המינים בכוונת אל תהי תקוה ובש' ערבית דר"ה פ"ו בכוונת תקוה טובה לדורשיך וז"ל באומרך אל תהי תקוה תכוין שהוא סוד תיק ו"ה כי יצירה ועשיה הם תיק ונרתק אל אותיות ו"ה דהוי"ה וזהו תקוה טובה שהאומות אין להם אחיזה רק בעשיה והיא נפש לבד ואפי' זו מצד הקליפה והרע שבה ובחינת רוח אין להם כלל ואנו מתפללים שלא יהא להם שום חלק אפי' בנפש דעשיה ולא יתפשטו כלל בקדושה וז"ס אל תהי תקוה ומתפללים שיהיה לנו תקוה שהוא לפחות נפש ורוח מצד הקדושה ולזה צריך לומר תקוה טובה כי לעולם צריך לפרש ל' השאלה והתפלה, ונפש ורוח ה"ס ו"ה וזהו תקוה טובה עכ"ל.
גם נקדים מ"ש הר"ב זלה"ה בביאור לשון הסבא דמשפטים דף צ"ח. וז"ל בקיצור ת"ח כל ההוא דזכי לי"ג שנין וכו' הענין כי הנה האדם העתיד להיות צדיק זוכה תחלה לג' חלקי הנשמה מבי"ע והם נפש תחלה ואח"כ רוח ואח"כ נשמה וסודם הם נפש משעה שנזרע וכמעשה דרבינו הקדוש עם אנטנינוס שהביא ראיה מהבשר שאם ישאר ג' ימים בלא מלח הוא מסריח וכאומרו זרע יעבדנו וגו' והרוח בעת שנימול כי אז נגלה סוד היסוד אות ברית קודש, ונשמה משמתחיל לקרוא בתורה והנה אז יזכה בכל אלו בי"ג שנה, ועסק התורה הוא מכניע היצה"ר שבו כנז' והנה אז בהשלימו י"ג שנה ויום א' של שנת י"ד אז זוכה לנפש דאצי' ולכן איקרי בן לכנסת ישראל וכו', וזהו אומרו אני היום ילדתיך ר"ל אנ"י שהיא כ"י השפיעה בו הנשמה ההיא, ופ' כי בן הייתי לאבי איירי מבן כ' שנה כי אז הוא זוכה לנשמה מצד הת"ת שהוא אבינו והוא שורש הנשמות ומשפיע בו וכו', והנה מ"ש זכה יתיר וכו' הכל הוא בתוך י"ג כי אז זוכה ע"י לימודו לג' חלקי נר"ן מבי"ע וכד זכה אחר י"ג שנה לנשמה מצד' מ' דאצילו' זוכה לנשמה מצד הת"ת בשנת כ' ושתים אחרות הם אחרי שנים הנשארים ע"כ,
גם נודע שהבריאה נק' תהלה כמ"ש הר"ב זלה"ה בכוונת ופי יגיד תהלתיך, גם נודע שהמ' נק' שם עיין בס' מ"ן, גם נודע שה' אלהיך כינוי לזו"ן יעו"ש בס' הנזכר באות יו"ד.
מעתה נבוא אל הביאור והוא כי קודם זה אמר את ה' האמרת היום וה' האמירך היום ופרש"י ע"ה שהוא ל' הפרשה והבדלה אתה הבדלת לך את השי"ת מאלהי הנכר להיות לך לאלהים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ואחר זה אמר ולתתך עליון והוא להודיענו כמה גדולה מעלת עמו ונחלתו כי הם מצד הקדושה ואעפ"י שבתחלה אין להם אלא נפש עכ"ז הם זוכים לשאר הבחי' שלמעלה ממנה ע"י התורה ומע"ט שעושים וז"ש וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה שנפשותיכם מעיקרא מן הקדושה דעשיה משא"כ אוה"ע כי אעפ"י שיש להם נפש דעשיה הוא מן הקליפה והרע שבה ולפיכך בחר בכם להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך דהיינו מ"ש בפ' יתרו והייתם לי סגולה וכמו שפי' רש"י ז"ל ושם בפ' יתרו נאמ' ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, וכן אמר כאן ולשמר כל מצותיו ואח"כ אמר ולתתך עליון כלומר אם תשמור כל מצותיו דהיינו תורה ומע"ט אז ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה דהיינו מלבד מה שיש לכם נפש מקדושה דעשיה תזכה עוד לרוח דיצירה שהיא למעלה מן העשיה וז"ש אשר עשה אשר עשה דייקא אחר זה אמר לתהלה דהיינו שתזכה לנשמה דבריאה הנק' תהלה, אחר זה אמר ולשם היינו שתזכה לנפש דאצילות מן המ' הנק' שם, אחר זה אמר ולתפארת שתזכה לרוח מז"א דאצילות, וז"ש ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כלומר בהיותך עוסק בתורה ובמע"ט תזכה לכל אלו המעלות עד שתזכה להיות נק' בן לקב"ה וכ"י הנק' ה' אלהיך, ודו"ק וא"ש ההי"ב.
כתיבת תגובה