r אבא שלום שבזי וגילוי הגנבה בגבלה - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

אבא שלום שבזי וגילוי הגנבה בגבלה

23 ינואר

מתוך הספר תולדות הרה"ג שלום שבזי עמוד כז


 


פעם אחד הלך למכור סחורותיו בג'בלה, ויש אחד מפקידי המלכות עשיר, היתה בביתו גנבה גדולה, ניירות ושטרות מכר של שדות וכסף וזהב, ואבנים טובות בתוך הארגז בקומה עליונה בבית, איפה שהוא שוכב בעל הבית. והיה בעל הבית משתגע על הגנבה שנגנבה מביתו, במקום שמור ורחוק מן הגנבים. הלך להרבה בעלי גורלות והרבה מכשפים מהגוים ולא הועילו ולא גילו כלום. שמע על אבא שלום שהוא בא לעיר. הלך איליו לשוק ומנשק את הצדיק ראש ורגליים וברכיים. כי מנהגם של הערבים התימנים מי שיש לו בקשה חמורה אצל מי שהוא קדוש או שהוא בעל שררה עושים לו כך כשמבקשים ממנו איזה טובה. ואומר לו הלכתי אל כל אחד גדולים וקטנים ולא עזרו לי ורק אתה תעזור אם תרצה והיה בוכה ומתחנן ומנשק אותו. ומשתטיח לפניו. ריחם עליו ענה לו מה אתה רוצה אסד לו חשוב בגורל שלך ותדע. מיד הצדיק לקח השרשרת של חרוזים, והתחיל בחשבונותיו פרדים וזוגות, אמר לו נגנבה לו גנבה. ושוב פעם עשה מה שעשה והגוי עומד על ידו. אז אמר לו הגנבה שלך עדיין שמורה. יש לך דם רותח ואומץ חזק, בא אתי הלך הצדיק לפניו, והגוי אחריו נכנסו לבית של השכן, והוא כבר לקח הגנבה לקומה עליונה לחדרו, כי השכן בעצמו גנב את הארגז. נכנס אתו הצדיק אמר לגוי, יש לך המפתיח של הארגז. אמר לו כן. מיד אמר לו קח מהר, ולקח ובאותה שעה היה בצהריים יום ששי, בזמן שהולכים למסגד להתפלל. ולכן באו ולא מצאו אף אחד בבית, והבית פתוח למזלו של הנגנב, הספיק הגוי לקחת את שלו בחזרה ועדיין הגוי לא בא, ולא מצא בעל הבית. ורק הצדיק עוד ירד מהמדריגות ובעל הבית נכנס. התחבא הצדיק אחרי הדלת. עד שהוא נכנס בעל הבית הוא ברח. היתה לבעל הבית הרגשה כי מי שהוא נכנס לבית, עלה ישר למעלה למקום הארגז הגנוב ולא מצא. הלך החוצה הרגיש שמחה אצל השכן. חיפש מי שגילה את הסוד שלו. אנשים אחרים אמרו אם סאלם אלמועלם בעיר רק הוא יגלה. הלך להתלונן לבית המשפט וטען שהשכן גנב לו את הארגז מביתו. והשכן אמר בהפך שהוא גנב לו את הארגז העבירו את המשפט למלך. המלך שאל למי יש המפתח של הארגז. בעל הבית שלקח בחזרה את הארגז שלו, אמר המפתח אצלי בבית, שאל את השכן הגנב, אמר איננו נמצא. עוד יחפש אותו בבית. בנתיים הנגנב רץ והביא את המפתח. אמר המלך לשכן הגנב יש לך סימנים, מה יש בתוך הארגז, אמר יש לי בתוך הארגז הרבה דברים. שאל אותו איזה דברים. לא ענה לו. שאל את הראשון הבאת המפתיח. א"ל כן מסר לו המפתיח. א"ל מה יש בתוך הארגז. א"ל כך וכך כסף. כך וכך זהב. ובמה שטרות של שדות. חשבונות שלו. וחשבונות של הממשלה כך וכך. כמה מטבעות יד. תכשיטין של אשתו. בקיצור מסר למלך כל הסימנים מה שיש בתוך הארגז. שאל המלך מי מסר לך שהארגז בבית של השכן. כשנעשתה הגנבה. הלכתי לכל בעלי ספר גורלות ולכל האלילים. ולא עזרו לי. אמרו לי כמה אנשים רק "סאלם אלמועלם" יוציא לך הגנבה. ולמזלי בא סאלם אלמועלם לעיר. הלכתי אליו בקשתי ממנו יציל את נפשי ממות על הגנבה שנעשתה לי. והוא ריחם עלי הפסיק את משאו ומתנו ונענה לי. הוציא המסבחה (שרשרת של חרוזים) מכיסו, וחישיב אמר שהיתה לי גנבה גדולה של כסף וזהב וכו' ושאל אותי אם אני אמיץ לבא לקחת הגנבה שלי. כי עכשיו יש סיכויים טובים לקחת את הגנבה בלי שידע השכן. כי הזמן ההוא היה זמן תפלת הצהריים ביום ששי ועוד התחיל האימם לכ'וטבה (הש"ץ בנאום) שעושים כל יום ששי. בנתיים הלך לפני, והלכנו שנינו, עלה אתי לקומה עליונה ומצאנו החדר פתוח, ושאל זה שלך. אמרתי כן, לקחתי והלכתי הביתה. ואח"כ בא השכן, ולא ידע מתי נכנסתי רק מצא את "סאלם אלמועלם" ברחוב הולך וחשד בי שאני לקחתי בחזרה את הארגז, וכמובן ידע שהראה לי "סאלם אלמועלם" כי הוא מכיר אותו שהוא יודע לגלות גניבות וכו'.


 המלך לקח את המפתח ופתח ומצא כאשר אמר לו בעל הבית הראשון, כל הסימנים מיד מסר את הארגז לבעליו. ולקח השכן הגנב לבית הסוהר. עכשיו התחיל המלך בעלילות על הצדיק אבא שלם שבזי זיע"א. שלח לו אמרו לו כבר שבת, רק אחרי השבת הוא יכול להופיע. המלך אמר להם אולי יברח. א"ל שבזי לא בורח משום דבר. ובפרט שהוא לא יודע אם אתה קורא לו לטובתו או לרעתו. שתק המלך עד יום ראשון. שלח לו והוא בא, שאל אותו המלך למה גלית סוד. אם אמנם ריחמת על האיש אבל אתה יודע שגילוי סוד אסור, ויקול באלקוראן אל כשף חראם. וכתוב בתורת האיסלם אסור לגלות סוד. וגם שלמה המלך אמר הולך רכיל מגלה סוד. ובפרט איש כמוך יודע הקוראן ותורת משה, ענה אבא שלם למלך. א. סוד כזה של גניבה ובפרט נירות של הממשלה אסור לא לגלות. ב. אני לא גיליתי הסוד הגנב הוא גילה הסוד. הוא הלך לדרוש משפט. ואם היה שותק לא היה מתגלה הסוד. לא קבל ממנו הטענה. נתן פקודה להכניס הצדיק לבית הסוהר, התערב על הצדיק. בעל הגנבה (ז"א מי שנגנב לו הארגז) עד למחרת שיעיינו בדין. למחרת הופיע הצדיק. עמד במשפט פסקו עליו הדין לחתוך לו הלשון שגילתה הסוד. ההגנה שהגין על עצמו ודבריו לא התקבלו. אדרבה הכניסו אותו בבית הסוהר עד למחרת ביום שלישי בבוקר והמלך נתן הוראה לחתוך לו הלשון. אלא שחיכה עד שבאו כל המג'לס (השרים). וכמובן מאנשי המדינה סקרנים היו הרבה. על המשפט המרומה אבל אינם יכולים להגיד שום דבר מפחד המלך.


עלה המלך על כסא המשפט, והצדיק התייצב עד שהקריא המלך פסק דין שהתחיב "סאלם אלמועלם" לחתוך לו הלשון עבור שגילה הסוד של הגנבה. ולקחו את הצדיק לבימת ביצוע המשפטים, הממונה על ביצוע המשפט, לקח את הסכין לחתוך את הלשון של הצדיק. ופתאום צועק המלך אל תחתכו לי הלשון. אותם שהם על יד המלך רואים שרוצים לחתוך את הלשון של המלך. ואותם שהם על יד הצדיק. רואים שרוצים לחתוך את לשון הצדיק. אותם שחסו על המלך גברו על אותם שרואים שההתכוננות רק לחתוך את לשון הצדיק. . צעק המלך הרפו מן היהודי, לא לחתוך לו הלשון הבין המלך שכאן ישנו לפניו יהודי קדוש, ומה שעשה הצדיק להחזרת הגנבה. לא עשה בפרהסיה. כי אם להציל עשוק מיד גנב. בכל זאת ניסה שוב לתת הוראה לחתוך לשון הצדיק. ושוב הפעם רואה שרוצים לחתוך לו הוא בעצמו את הלשון, וגם הרואים כמו בפעם הראשון. וכך היה כמה פעמים. עד שהמלך בעצמו הודה שהמשפט לא נכון. והיהודי הוא הצודק. נתן הוראה להוריד את הצדיק מן במת בצוע המשפט. והביאו אותו איליו וביקש ממנו סליחה. ונתן לן מכתב שהוא זכאי בדין וחתם בחתימתו ובכתב ידו. ושלח לחפשי. וברוך המצדיק דין זכאי. וניתוסף יותר כבוד לצדיק אבא שלם שבזי זת"ע, אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן