מתוך הספר בסערות תימן עמוד33
רבים התמימים שחושבים שגם אם יתעצלו ויתרשלו כאוות נפשם ורק יבטחו בה' שיתן להם צרכיהם. עד היום צוחקים על אותו תם שחשב שעליו לשכב על הבטן – לבטח – והכל יבא אליו, אוכל ומים מן השמים, עד כי באה אליו אשתו במקל חובלים. אולם היה מעשה באיש תם שקיבל גמולו על שבטח באלהים, "היה היה איש תם בארץ התימן – מספרת שרה שרעבי – הוא שמע מפי דרשן שאם אדם נותן צדקה לעניים, הוא מקבל מאת הקדוש ברוך הוא כפל כפלים. ידע האיש שאצל אשתו מוסתר בין סחבותיה מעט כסף. מה עשה? הוציא האיש בגנבה את הכסף, עמד ליד דלת ביתו וחלקו לקבצנים שעברו במקום. הקבצנים קבלו בשמחה את נדבת ידו של האיש התם, הודו לו ובלבם אמרו: מה יום מיומיים והוא עני כמונו ולמה יתן התם מעות לנדבה? ". כאשר תמו הפרוטות מכליו של התם נזכר כי אשתו רגזנית היא פחד מאשתו ומאשר תעשה כאשר תגלה את אשר עשה עם חסכונותיה. ובאמת מאין ימצא אכל לפי הטף? החליט לברוח אל מקום רחוק מן הכפר, לטפס על העץ ולחכות לישועת השם. הן נאמר שכפל כפלים ישיבו לנותן נדבה, העיקר הבטחון בה'! טפס על עץ, החזיק בענפיו וחכה. "נתתי צדקה לעניים ממני – חשב – האם אלהים ישכחני? " עוד הוא מהרהר בדבר, והנה ראה שבא שודד אחד. התישב השודד תחת העץ והוציא משקו ככר לחם וסכין גדולה וחדה. הוא חתך את הלחם ומלמל לעצמו בקול רם: "כך אשחוט ליהודים את אברהם אביהם"! האיש שעל העץ, בשמעו את דברי השודד אחזתהו חלחלה ויחרד וילפת. עוד הוסיף השודד לחתוך לחמו ואמר: "כך אשחוט ליהודים את יצחק אביהם"! מה מוזר ואיום שודד זה – חשב התם. בפעם השלישית בצע את הלחם וקרא: "כך אשחוט ליהודים את יעקב אביהם"! והמשיך ברביעית, בפרסו את הלחם למען יאכלנו, בקול: "כך אשחוט ליהודים את אלהיהם'! האיש שעל העץ בשמעו כי השודד אומר לשחוט בנוסף על האבות גם את האלהים, נזדעזע מאד, חגר עוז בנפשו וזעק: "לא, אל תגע באבותי ובאלהי, אם תשחוט אותם ארוצץ את גולגלתך"! השודד, שלא ידע מאין באה אליו קריאה זו, חרד לבו ומרוב אימה אחזהו שבץ לב וימות במקום, ירד האיש התם מהעץ, הסתכל בשודד המת, חפש בבגדיו ומצא אצלו ממון רב, ממון זה היה הרבה יותר מאשר הוא חלק לעניים, הודה התם לאלהים על האוצר, אסף את הכסף והביאהו הביתה. אמר לאשתו: "הא, יא מארה, קחי כסף זה שחנני בו אלהים. הוא ספר לה את כל הענין, בקש סליחתה על שלקח ממנה בלי רשות, התחנן ואמר: אשתי הטובה, רציתי פעם אחת ורק פעם אחת בחיי לראות אם אמת יאמר
המשל: הנותן לעניים נדבה האל יחזיר לו כפל כפלים. מי יתן ויחוננו אלהים דעת ויראת השם". אשתו הנבונה סלחה לו ובקשה שלא תשוב מצוה מתוך עברה אלא יתאמץ ויעבוד ויכלכל משפחתו בדרך היושר והחריצות. התם הוריד ראשו בענוה לפני אשתו "עטרת ראשו" ומאז שמע בקולה והם חיו באושר ובעושר.
כתיבת תגובה