לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

אגרת אלדד הדני

אגרת אלדד הדני

ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הב"ה שבחר בישראל מכל האומות והבדילם משבעים אומות וצוה אותם לקיים תרי"ג מצוות, כל מצוה ומצוה בזמנה, וכל זמן שהן עושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, עד שעמד ירבעם בן נבט וחטא והחטיא את ישראל, ועשה שני עגלי זהב ונחלקו במלכי בית דוד, וכינס עשרת השבטים ואמר להם קומו ונלחם עם רחבעם בן שלמה ועם יושבי ירושלם, אמרו לו למה אנחנו נלחמים עם אחינו ועם בן אדונינו דוד מלך ישראל, אמרו לו יועין (יועצין ?) אין לך בכל השבטים גבורים ואנשי מלחמה כשבט דן מיד אמר לבני דן קומו והלחמו עם שבט יהודה, אמרו לו בחיי ראש(ך), אבינו דן שלא נלחם עם אחינו ולא נשפוך דמם חנם. באותה שעה, נטלו בני דן חרבות ורמחים וקשתות ומסרו עצמם למות ולעשות מלחמה עם ירבעם, ונתן הקב"ה בלבם רוח אחרת עד שהצילם מש"ד (#שפיכות דמים) והיו מכריזין בכל שבט דן ואומרים, נוסו מארץ ישראל כל שבט דן ובואו לארץ מצרים ונתיעצו \ עליה להחריבה ולהרוג כל יושביה אמרו להם נשיאיהם והלא כתוב בתורה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, והיאך אתם יורדים למצרים ועוברין בלאו. מיד נתיעצו להלחם באדום ומואב ובני עמון, ומצאו כתוב בתורה שמנעם הקב"ה מלהורישם ארצם ונתן להם הקב"ה רוח אחרת טובה והיו בני דן עולים עד נחל פישון נוסעים על גמלים. והיו חונים עד שהגיעו לארץ כוש, ומצאו אותה ארץ שמנה וטובה ושדות וכרמים גנות ופרדסים, ולא מנעו יושבי הארץ את בני דן, וישבו עמהם שנים רבות עד שפרו ורבו עד מאד. ועוד נטעו ג' שבטים מישראל ואלו הן: נפתלי וגד ואשר. והיו נוסעים וחונים במדבר עד שהגיעו אצל בני דן והרגו מאנשי כוש הרבה מאד, מהלך מ' יום על מ' יום והם נלחמים עם שבע מלכיות וז' לשונות ממלכי כוש עד היום הזה. והללו ארבעה שבטים דן ונפתלי גד ואשר הם חונים בחוילה הר הקדם אשר שם הזהב בגוי"ם ובקוני"ם ובעזודי"ם במלכות פדיום ממלכות הוריגי"ת ושמו שבטים אל #אל ידיהם שירים ידיהם בעורף אויביהם. ובכל שנה ושנה עושים מלחמות עם שבע מלכיות ושבע לשונות, ואלה שמותם: ארץ תיסינא וקמטווא ואובא וארגייא ותקול ונכמא וקאקוא והם מעבר לנהרי כוש, לקיים נבואת צפניה חוזי, עתרי בת פוצי מעבר לנהרי כוש. והשבטים הללו להם כסף וזהב ואבנים טובות וצאן ובקר וגמלים חמורים הרבה מאד, והם חורשי אדמה וזורעים וקוצרים ויושבים בהשקט ובבטחה ובאהליהם, ונוטעים וחונים מגבול לגבול מהלך מאתים ימים על מאתים ימים, ובמקום שהן חונים אין רגל נכרי ביניהם, ויש להם שדות וכרמים, ויש להם מלך ושמו עזיאל בן מלכיאל מבני אהליאב בן אחיסמך למטה דן, ושם השופט שלהם עבדון בן מישאל משבט אשר. וארבע מיתות בית דין עומדות על אפניהם. ובעת אשר יבקשו לצאת למלחמה / יצח#ק הצועק בקול השופר, ויוצא שר הצבא, ותוקעים שנית ואח"כ יוצאים החילות, מאה ועשרים אלף פרשים, ומאה אלף רגלי וזה מקצת שבט אחד. והנה ד' שבטים כל אחד מהם יוצא ונלחם ג' חדשים ואח"כ חוזר וכל מה שיביאו משלל אויביהם יחלקו עם שבטו, אף עם אותם הנשארים באהליהם, ושבט דן אותם שהם מבני שמשון הגבור הם גבורי חיל, ועת שילחמו יאמרו, לא טוב לגבור שינוס מן המלחמה, טוב היום, יפיפית היום, ימות הגבור ואל ינוס מן המלחמה, יחזק לבו בה' גם אני אבטח אחזק לבי בקוני. שופך דם אויבי קראתני ממעי אמי על כן אשפוך דם אויבי ולא אחון עליהם כי בה' מבטחי, והוא חזקי כוח, אחגור גם כן חרבי נשקי ותשמור רוחי בקרבי להראות משושי, ביפיות סוסי, כמה פעמים שביתי נשי כוש ולא אחזור לביתי אלא ברכוש. גם הם תמיד משתבחים במלחמה. וכך הם עושים עד משלם ג' חדשים וחוזרים ומביאים כל השלל למלך עזיאל והוא מחלק ביניהם, וגם נותנים לכהן שהוא חלק ה' וכן חוזרין כל האחד מן הד' שבטים לצאת כל אחד ג' חדשים. עוד שבט משה רבי' ע"ה הצדיק עבד ה' חונים מכנגדם ונקרא שמו שבט ינוס, שגם מע"ז ודבק בהקב"ה, והנחל סובב עליהם מהלך ג' חדשים על ג' חדשים מרובע, וקורין שם הנהר נהר סנבטיו"ן ע"ש שהוא שובת בשבת והם שוכנים בבתים מפוארים ובנינים הדורים ומגדלים נאים הם בונים לעצמם ואין ביניהם דבר טמא לא עוף וחיה טמאה ובהמה טמאה ולא חיה רעה ולא זבובין ולא פרעושין ולא כנים ולא נחשים ועקרבים וכלבים ולא מזיקין זולתי צאן ובקר. וצאנם יולידו שתי פעמים בשנה וזורעים וקוצרים ויש להם גנות ופרדסים וכל מיני קטניות ואבטיחים וקשואים ובצלים ושומים וחטים ושעורים, ומאחד יצמחו ק' מדות, והם בעלי אמונה בעלי תורה בעלי משנה תלמוד ואגדה, ותלמוד שלהם בלשון הקדש. וכך היו שונים, ככה למדונו אבותינו ולמדונו חכמינו מפי יהושע בן נון מפי משה רבינו ע"ה מפי הגבורה, ואינם יודעים להזכיר חכמי התלמוד שהיו בבית שני ואינם יודעים לדבר אלא בלשון הקדש ומחמירים ביין נסך יותר ממה שהחמירו רבנן ובהלכות שחיטה וטרפות חמיר, והם חסידים קדושים וטהורים ואינם נשבעים בשם לעולם, וכששומעין הזכרת השם שנשבעין בני דן יחרה אפם ויוכיחו אותם ויאמרו להם, עניים. למה אתם נושאים הזכרת ה' בפיכם וכי הוא פת לאכול או מים לשתות שאין לכם הנאה אלא מהזכרת השם, הלא תדעו שבעוון שבועה, בניכם מתים כשהם קטנים, וכן יזהירו את הכל לעבוד את השם באימה, ביראה ובתום לבב. ואלה החסידים חיים כל אחד ק"כ ולעולם לא ימותו בניהם בחיי אבותם וישיגו לג' או לד' דורות. ואין מלאך המוות שולט בהם והם בעצמם חורשים וזורעים כי אין להם עבדים ושפחות, ובהם בעלי חנויות ובעלי אומניות, ובתיהם אינם סגורים בלילה מפני הגנבים כי אין ביניהם לא גנב ולא אדם רע ולא שום נזק, וגם נער קטן הולך עם המקנה מהלך כמה ימים ואינו מתירא כלום, לא מן הלסטים ולא מן השדים ומן חיה רעה מפני שהם קדושים וטהורים, ועדיין עומדים בקדושת משה רע"ה ועליהם הכתוב אומר: יאכלו פרי מעלליהם. ועוד, אינן רואים בני אדם ובני אדם אינם רואין אותם, אלא ד' שבטים הללו שהם יושבים בעבר השני לנהר שהן רואין אלו את אלו ומדברים אלו עם אלו ונהר סנבטיו"ן מפריד ביניהם, ולימות המשיח עתידים לצאת ועליהם הכתוב אומר: לאמר לאסורים צאו. ויש להם כסף וזהב הרבה מאד, וזורעין פשתן ומגדלין תולעת שני ועושין בגדים נאים ומעילים נאים וכלים נאים והם כיוצאי מצרים כפלים וכפלי כפלים עד אין קץ. ואלה הם עמלים בתורה ובמצות לפיכך נתן להם הקב"ה כל זאת. ורוחב הנהר סנבטיו"ן מאתים אמה כמטחוי קשת, והנהר מלא חול ואבנים, והאבנים קולם ירעים כרעם גדול או כמו רוח סערה, ובלילה קולו נשמע עד מהלך חצי יום, וכשיוקח מעפר החול ביד או בכלי מתנועע ועולה ויורד בכלי או ביד כמו בנהר עצמו. ויש שם מעינות טובות ומתקבצים כולם לאגם אחד ומשקין מהם ארצם ובאותן אגמי מים ישרצו כל דג טהור, ועל כל סביביו יפרחו כל מיני עופות טהורות. ואותו הנהר האבנים מקשקשין בו כל ששת ימי המעשה, ובימי השבתות וימים טובים ישבות וינוח, ומיד עולה אש לוהט סביבות הנחל מערב שבת עד מוצאי שבת, ולא יוכל אדם לנגוע אל הנחל משני עבריו כמו חצי מיל מפני האש הגדולה המלהטת סביב ומלחכת כל צמח עד שנשרפו סביבות הנחל כאלו טאטם במטאט. וד' שבטים הללו דן ונפתלי גד ואשר עומדין מקניהם אצל שפת הנחל לגזוז את צאנם כי היא ארץ שטוחה ומישור ונקייה שלא יעלה בה לא קוץ ולא דרדר. וכשרואין אותם שבט משה הם מתקבצים ועומדים על שפת הנחל. והם צועקים להם ואומרים: אחינו שבטי ישורון, הראונו טווסים וגמלים וחמורים וכלבים, והן מתמיהין ואומרין, כמה ארוך גמל זה, וכמה ארוך צוארו וכמה קטן זנבו. והם נותנים שלום אלו לאלו, והלויים בני משה הם חסידים גמורים, יושבים בשלוה ובהשקט ובטחה. ברוך הוא ויתברך שמו הגומל חסדים טובים לצדיקים. וכבר בא אצלינו זה הצדיק ששמו ר' אלדד והוא משבט דן וביקש לצאת דרך מישור ללכת להגיד לכל בני ישראל המפוזרים בארצות ולבשר אותם נחמות טובות. וכך היתה יציאתו מעבר לנהרי כוש נכנס בספינה על הים הוא ואחד משבט אשור לסחור עם אנשי הספינה ולקנות מהם בגדים ותכשיטים ונכנסו שניהם בספינה קטנה הם ונעריהם המשמשים אותם. ויהי בחצי הלילה ותשבר הספינה ברוח סערה וימן ה' להם, לשני האנשים האלה, לוח אחד והיו עולים ויורדים בים עד שהשליך אותם אצל אומה אחת ששמה אמרגו"ם, והם כושיים שחורים כעורב, בעלי קומה, והם אוכלים בני אדם, וי"א היא האומה שקורין לה הונ"ץ ק"ץ פ"ף בל"א, וכשנטלו הצדיקים הללו, היה אותו האיש שמשבט אשר, שמן ובריא מאד מאד. מיד לקחוהו ואכלוהו כשהוא חי צועק ובוכה ואומר: אוי לה לאמי, שמסרני יוצרי למיתה משונה, שהכושיים אוכלין את בשרי. לאחר שאכלו אותו חסיד, נטלו את זה הצדיק, ר' אלדד הדני, ונתנוהו בקולר עד שיבריא ויהיה שמן, כי היה חולה ורזה. והיו נותנין לו מאכל המשמין בני אדם והוא לא היה אוכל כי אם כריתין, עד ששהא ביניהם זמן מרובה, ועשה לו הקב"ה נס ובאו עליהם חיילות ממקום אחר והרגו מהם ושבו מהם שביה גדולה, ונשבה זה הצדיק עמהם, והיה ביניהם ד' שנים. והיו אותם רשעים עובדי האש. ואחר ד' שנים הביאוהו למדינת אני"ץ וקנה אותו יהודי אחד מהם בל"ב זהובים והלך בים בספינה עד שהגיע ליבשה. ויצא ונפל בשבט יששכר, והם שוכנים בהררי תהום מתחת ארץ מדי ופרט. והם מקיימים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. ואין עליהם עול מלכות של ב"ו כי אם מלכות שמים, ואינם נלחמים עם אדם כי אם במלחמתה של תורה, והם בהשקט ובבטחה, אין שטן וכ"ר#. והם חונים מהלך עשרה ימים על עשרה ימים מרובע, ויש להם מקנה הרבה וגמלים וחמורים ועבדים ושפחות ואין בידם כלי זיין כי אם מאכלת לשחיטה והם בעלי אמונה ואין בידם לא עושק ולא גזל, ואפילו עבדים שלהם נאמנים, שאם ימצאו בדרך ממון הרבה לא יושיטו ידם לקחתו, והאומות החונים אצלם הם עובדי האש ואין להם דת, שנושאים אמותיהם ואחיותיהם לנשים. ואין להם לבני יששכר, לא עבודת אדמה וחרישה וזריעה, ולא עבודת כרמים וזיתים, רק הכל יקנו בכספים. ויש להם נשיא ושמו נחשון. וארבע מיתות ב"ד עדיין בידם ומדברים בלשון קדש ובלשון קדר ובלשון פרס. וחצי שבט זבולון חונים בהררי פארן, והם יושבי אוהלים, ומגיעים בשכונתם עד מני"ד מדינת מיא"ה עד נהר פרת. ושבט ראובן נגדם מאחורי הררי פארן, ויש ביניהם שלום ואהבה, וביחד הולכים וכורתים הדרכים, וכל שלום יחדיו יחלוקו. והולכים למלחמה בדרך בבל ופרט. ומשא גמל אצלם מאכל נמכר ב"ב כספים. ומדברים בלשון קדר ועמהם מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות. ובשבת קוראין בלשון הקדש ומתרגמין בלשון קדר. ושבט אפרים וחצי שבט מנשה חונים שם נגד מדינת מאחה, והם זעומי נפש וקהויי לב, והם בעלי סוסים, כורתי דרכים מרי נפש לא יחוסו על בני אדם. ואין להם ממון הרבה, כי אם שלל אויביהם, והם גבורי מלחמה אחד מהם ינצח אלף איש. ושבט שמעון וחצי שבט מנשה חונים בארץ כוזרים והם רבים עד אין חקר, ולוקחים מס מה' וכ' מלכיות. ומקצת מן הישמעאלים פורעין להם מס. וכל שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות. וזהו שאמרה רחל אמנו בן אחר מאוחר לגלות. וזה הצדיק שבא אצלינו והוא ר' אלדד הדני משבט דן וזה מקרא ייחוסו: אלדד בן מחלי בן יחזקאל בן עלון בן אבנר בן שמעיה בן חפי בן חור בן אלקנה בן הלל בן אפרים בן טוביה בן פדת בן יעינן בן נעמן בן טעם בן אונם בן גאול בן שלד בן כלב בן עמרם בן דורס בן עובדיהו בן אברהם בן יוסף בן משה בן יעקב בן כפור בן אליאל בן אשר בן איוב בן אליהוא בן אהליאב בן אחיסמך בן חושים בן דן בן יעקב אבינו זצוק"ל. ברוך המקום שהודיענו נחמות ובשורות טובות מאחינו עשרת השבטים. הקב"ה יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, ויביאנו לבית קדשו ותפארתינו חברים אנו וכל בית ישראל אחינו ונאמר אמן ככתוב: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה אכי"ר

נחלת אבות
החנות
אתר מסורת
קודש לכל חי