לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00  ברוכים הבאים! 

מדור ימי הפורים

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

ההר של משפחת חמאמי

ההר של משפחת חמאמי

רדאע הוא שם עיר המחוז במזרח תימן ארץ פוריה ועשירה ומזג אוירה נפלא וטוב. עיר רדאע חשובה ומפורסמת בתולדות היהודים. גם כיום יש ליהודים בה שכונה גדולה, בנויה בתים גדולים ויפים ורחובות רחבים, דומה לפרבר גדול בלי חומה. היא אמנם סמוכה לשכונת המוסלמים אך היא יותר יפה ממנה. להם בה תשע בתי כנסיות וכמה מקואות טבילה. כנראה שהיתה פעם עיר של ח"ח. ידוע כי לר' שלום שבזי היה בה חבר וידיד במחוז זה ישנו כפר אחד בשם "אלקאנע" הוא הכפר שבו חי ופעל האיש החסיד מארי יהודה אלחמאמי. והאיש הזה צדיק בעל שם ובעל קבלה והוא מגולי צנעא, אשר יצאוה בשעת גרוש. בצאתו מצנעא עם משפחתו חפש לו מקום בודד לגור בו, שבו יוכל למצא מנוחה מעמל החיים ותלאותיהם. ע"כ כוון פניו מזרחה כי שם ארצות רחבות ידים ופוריות וישוביהן מעטים. ויהי אחרי ארבעה ימי נדודים הגיע אל העיר רדאע. בעודו סמוך למדינה פגש בכפר קטן ויבחר אותו לו מקום לשבת ודווקא תחת ההר המצוי שם ולא בתוך השכונה. וההר ההוא היה מפורסם כמקום מסוכן מאד אשר ישכנו בו רוחות ושדים ושכל באיו לא ישובון. אך ר' יהודה לא שת לבו לזאת. ופנה בבקשה לנשיא הכפר שירשהו להתישב במערת ההר ההוא. הנשיא שדאג למתישבי כפרו הביע את פחדו מן המקום המסוכן והציע לפני המארי שיתן לו בית לעת עתה בתוך השכונה. ר' יהודה סרב באמרו כי רצונו הוא לגור במקום הפקר, שאינו שייך לשום אדם. לבסוף נתרצה נשיא הכפר למסור את ההר לידי המארי בתנאי שאם יוזקו הוא ומשפחתו אין על נשיא הכפר כל אשמה. ההר נמסר למשפחת חמאמי והם נכנסו לשבת במערה. אך בטרם יכנסו חקק ר' יהודה שמות קדש על גב ההר בחרט, שעד היום הם נראים שם, ובמעשה זה כאלו כרת ברית שלום עם השדים, כי מאותו יום ואילך לא נראו שם, ולא נשמעה כל סכנה. כשמע נשיא הכפר על כך, שמח מאד על היהודי שבא לכפרו והיה בא בלילה בלאט לאותו הר כדי להתחקות על הדרים בו. ומדי לילה בלילה היה מוצא את היהודי עוסק בתורה וקורא בקול לאור העששית הקטנה. צוה לאנשי כפרו המוסלמים להזהר מאד בכבוד היהודי המהגר, לכבדו ולבלי העליבו ולבלי קחת ממנו שום דבר והעובר על פקודה זו דמו בראשו. ור' יהודה היה סופר סת"ם ושוחט אך את בניו למד אומנות מלאכת הקדרות. הם עלו והצליחו מאד במלאכתם זו, בזכות אביהם, ויתפרסם שמם לטוב בכל הסביבה. ממקומות רחוקים באו לקנות את הקדרות לבית חמאמי כי אמרו המוסלמים: כל הקונה קדרה מבית חמאמי ומבשל בה תבשילו נותן טעם נפלא מיוחד במינו. ימים עברו וימים באו, והנה הופיע במזרח רדאע שיך עריץ וחזק ושמו אלרצאץ שחפץ לכבש את כל הסביבה בחשבו כי הסביבה קטנה ואנשיה אינם מלומדי מלחמה וגם לא חזקים בגופם. אך בטרם יתקף את המחוז שלח מכתב לנשיא העיר רדאע ובו הוא מבקשם למען שלומם להכנע ולשלם לו את המס אשר הוא דורש כי אם לא יתנפל עליהם בחיל גדול יכבש את ארצם בכח, יאבד את אנשיה ויכם עד חרמה. כשמע זאת נשיא העיר, פחד לבבו, ורעד, אך עמד במריו ולא נכנע. נמלך בדעתו והחליט, כי אין לו אל מי לפנות בעצה, זולת היהודי היושב במערה, האיש הקדוש העוסק בתורה יומם ולילה. לפיכך הכין בידו מנחה, קליות ומיני פרות ונגש אל מארי אלחמאמי תוהה ונבוך. שמע נא, מארי יהודי פנה אליו הנה באתי אליך, לחלות את פניך, שתחוס על עצמך, על משפחתך וילדיך, ותחוס גם עלינו. הנה שיך המזרח האיש העריץ אלרצאץ, ששמעו מטיל אימה על כל הסביבה, מאיים עלינו, ושלח לנו את מכתבו, שבו מודיענו לבחר לנו אחת משתים. או להכנע, ולשלם מס, או לפנות את המקום. ואני עומד על דעתי לא לבחר אף באחת מהן. עתה ראה מה תעשה להצילנו. אם אין לאל ידך לעשות שום דבר אבקשך לפנות את המקום אך אם תצילנו אתן לך את כל ההר הזה בשטר, לך ולזרעך אחריך מתנת עולם. יודע אני, עפ"י הקבלה שבידינו, שהיהודים גומלי חסדים ומצילים עשוק מיד עושקו ולך תהיה צדקה. מארי יהודה שמע את הדברים בחרדה, על כן דחהו ליום השני. וביום השני אמר לו: ענה נא לו במכתב ואמר לו כי הכניעה ממנו והלאה. את ארצנו לא נתן לזר לדרך בה. ואם רצונו במלחמה יבוא ויספה בה... וחמת אלרצאץ עלתה עד להשחית וימהר את חילו ואת רכבו למלחמה על מחוז רדאע ובמשך זמן מועט כסו חילו ופרשיו את פני הסביבה. מארי יהודה צוה את נשיא-העיר וראשי החייל, ואמר להם הנה אני יוצא בראש חילכם. והיה כאשר תראו שהאויב החל לנוס, רדפו אחריהם, אל תרפו מהם עד שתראו אותם מוטלים פגרים על פני השדה. ויהי עם צאת החמה, הופיע מארי יהודה בראש גדוד קטן, ובידו רומח עשוי מקנה ועליו חקוק שמות מפורשים, הוא אך הופיע והנה החלה בהלה ומנוסה בתוך מחנה אלרצאץ, כי נראה להם שחיל רבבות מתקיף יבא עליהם. ועוד מעט ויהיו מרמס לפרסות סוסי האבירים. הגדוד הקטן הזה רדף אחריהם ויך בהם מכה רבה מאד ושאריתם נפצו לכל רוח. מאז שקטה הארץ וההר ההוא ניתן לנחלה למשפחת חמאמי. במקום ההוא נמצאים תמיד עשרה מהמשפחה הזו, לא ימות אחד אלא וכבר יש להם אחר להשלים את המנין לתפלה. עשרה הם בתמידות לא יחסרו ולא יעדפו. ושם מצוי ספר התורה הקדוש המפורסם בשם "זכאי" שלשמו נודבים נדבות ממקומות שונים וגם הספר בעל פעולות כמו כותבו. יהי שמם מבורך.

עוד מסיפורי תימן....

קודש לכל חי
אתר מסורת
החנות