לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444 
שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! מדור חג סוכות


הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

חמדתו של בן המלך

חמדתו של בן המלך

אמרו על מארי אברהם אלערשי שהיה איש ישר ופשוט. לא אהב התהדרות ושנא את כל הכבוד והתהלה שהיו בני תימן מעניקים לראשי העדה ולפיכך בחר לו לגור ב"שארע אלג'ורקה" (רחוב הגומא) שהוא רחובם של האנשים הפשוטים בצנעא. שם בין היהודים התמימים בילה את כל ימי חייו עם אשה אך בלי בנים עד אשר מת והוא חשוך בנים וערירי. גדול היה מארי אברהם אלערשי ברוחו ואף בגופו ובקומתו היה ענקי עד כדי כך שיכול היה לאכל כבש קטן ולשתות בקבוק יין ולהוסיף לאלה כמה "צלוף" (מין לחם תימני).

סאלם אלאוסטא, יועץ המלך נהג מתוך כבוד מלכות להזמין את המלך ובנו לביקור בחג בשכונת היהודים. הדבר היה ידוע, ולפעמים הכריזו עליו בבתי כנסיות, שבעת עבור המלך ובנו בשכונה תזהרנה הבנות והנשים מהציץ בחלונות בלבושן הנאה ותכשיטיהן היקרים לא מפני יוקר המלבוש אלא מפני שאז הנשים יפות מחן האלהים עליהן בימי חג ומועד. והאלהים שמר כי לא אונתה רעה במשך ימים רבים. אבל פעם אחת גבר השטן ותציץ מן החלון בת היועץ ביום חג והיא אצל אחת מחברותיה, בעת עבור האמאם ובנו בשכונת היהודים. ויראה בן האמאם ותבער נפשו בקרבו ויאמר בלבו: נקרע צינור מלבי עתה ולא תשיבהו כי אם הנערה הזו. ובכל זאת הבליג על סערת-רוחו עד אשר שבו מן הביקור ויהי כהכנסם אל ארמונם פרץ הנער בבכי ויאמר אל אביו: אם לא תובא אלינו הנערה, אשר ראיתי ברחוב היהודים, בחיי הנביא כי ימי חיי לא יארכו עוד הרבה. וישתאה אביו על גודל סערת רוח בנו ועל בקשתו גם יחד. ויאמר לו: הן יודע אתה כי בן מלכים הנך ומזרע מוחמד חותם הנביאים והנערה הזאת מבת העם הנמצא בחסותנו והוא עם שפל ואיך תבקש דבר אשר יפיל מערכך?.... ואולם #דני אני אביך ורחמיי עליך מרובים ואם כבר נטית למיתה לא אתנך לראות שחת וטוב כי אמלא משאלתך. אך עתה המתן עד כלות החג ובא יועצי היהודי הוא בודאי ינחנו באורח מישרים. ויסכים הנער ויצפה לגמר החג בכליון עיניים. ויהי כעבור החג ויבוא סאלם אל הארמון כדרכו יום יום ויקדמהו האמאם אל פתח הארמון ויושט לו יד ויברכהו אף הנער רץ ויעמוד ליד אביו ולא יכול להתאפק ויפתח האב בשיחה ויאמר: ידידנו סאלם ! אתה כאחד ממנו ובודאי לא תמנע הטוב מבעליו. הנה נפש בני יוצאת על נערה מבני עמך ומצפה הוא לראותך ולשמע עצתך כצפות אל ה"מהדי" (משיח). ויאמר סאלם: ומה הוא תארה? ויען הנער בהתרגשות: כזה הוא מראה וכזה וכזה היה מלבושה. ויאדמו פני סאלם וירעדו ידיו מפחד כי הכיר בסימנים את בתו וידובבו שפתיו: ירחמנו אל! עוון הוא זה, עוון. אלהים חפץ, כנראה, ליסרני. עם כל זה הבליג ויאמץ רוחו ויאמר: ומדוע לא ? אם כבר אהבה נתן תנתן לו. אחר רגעים מועטים פנה מן הארמון וירץ בנשימה עצורה אל מארי אברהם אלערשי וכהגיעו נפל על פניו וינשק את ברכי המארי ואת מצחו והמון דמעותיו נוזלות בחיל. ויחזק המארי בידו ויאמר לו בקול מוכיח: "ארור הגבר אשר יבטח באדם". האלי באת לבכות? הלא אלהים עזרך ומגנך הוא בראך והוא יצרך והוא גם יחלצך מצרתך. ויען סאלם: קרוב אני למיתה בגלל כבודי אשר יחולל ועתה ראה אם עוד ישנה דרך להצלה, כי אם אין וקברתי את עצמי בידי אני. ויאמר מארי אברהם: לא יהיה רע, כי אין אלהים חפץ בו עתה. ואתה לך ואמר לבן האמאם: משאלתך תנתן לך ובעוד שבוע ימים ובאה הנערה אליך ליום הכלולות. וסאלם לא המרה את פי המארי. כי הכירו יפה וידע כל מוצא שפתיו לא ישונה. וילך ויודיע בבטחה, כי לימים עוד שבעה ובאה הכלה. אותו שבוע היה שבוע נאה כאשר לא היה עוד לפניו לבן האמאם. ויהי ביום השישי ערב אחד לפני בא הכלה בקש מארי אברהם לעלות לשבת בעלייתו המיוחדת ויטהר עצמו. ואחר הביא בידו עששית של שמן ובה פתיל אחד וינעל הדלת אחריו. ויבט אל העששית ויצחק, ויבט אל השמים ואל העששית ויחייך, וידלק את הפתיל ויאמר: הלא "נר ה' נשמת אדם" ואתה הפתיל הזה סמל נשמת הטמא בן-האמאם אם בער תבער והיתה נשמתו ולא תכבה, אך אם אשמטך וכבית. יעש אלהים את האות וקפד את פתיל חייו במהרה"... כך דבר וישמט את הפתיל אל תוך השמן ויכבה. ובן האמאם בבית עלז ושמח, וצהלה ורנה מסביב והנה לפתע התעוותו רשמי פניו ויפול ארצה באין אונים. וימהרו אליו ויגעו בידו ובחזהו והנה רוחו כמתאבקת בתוך הגוף. כי קשה עליה הפרידה מאד. רגעים מספר נמשכה התאבקות זו ולבסוף נתקרר גופו של הנער וימת. זעקת אימים פרצה בכל הארמון על מות העלם אך איש אחד בכה בכי מר בשתיקה. זה היה האמאם בעצמו. הוא ידע תיכף ומיד כי חכם יהודי בדבר ועל כי חרה אפו בבנו שפרץ גבולות עמים התאפק ועצר בכעסו. ויהי מאז נהפכה שמחת האמאם לאבל, נכנע לבו עד מאד ועל חכמי ישראל בתימן הביט ביתר מורא וכבוד.

עוד מסיפורי תימן....

החנות
קודש לכל חי
אתר מסורת