לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

מדור חודש אלול

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1

נטרפה דעת הבן

נטרפה דעת הבן

היתה משפחה מיוחסת ויראת שמים שגרה בצנעא, משפחת טירי. והיה להם בית כנסת על שמם. אחד הבנים שלהם נטרפה דעתו והתחיל להדרדר ולהשתגע, והיה הולך ברחוב ופוגש איש או אשה בדרך ומעמידם ובתוקף שואל אותם בערבית : 'אנתא חגי ?" - [אתה שלי] "צנעא חגי ?", "אדֻּניא חגי ?" [כל העולם שלי]. היה אם הנשאל עונה כן כן בכניעה אזי הוא עוזב אותו או אותה וממשיך הלאה, אבל אם אומר לו לא, אז הוא מתחיל לקלל ולצעוק. הבעיה השניה של החולה היתה בבית-הכנסת לשם היו באים גם האחים שלו מתפללים עם הקהל. לפי המנהג בתימן אם נגנב או אבד חפץ למישהו, היה בעל החפץ הולך לבי"ד ומתלונן ואז בית הדין שולח שליח מיוחד לבית הכנסת בשבת. כאשר ספר התורה עוד נמצא על התיבה לפני הכנסתו להיכל, מכריזים את הדבר שנאבד או שנגנב ואם מישהו יודע עליו, מבקשים להחזירו לבעליו, ואם ח"ו מישהו לקח ולא החזירו מתחילים בקללות לעושה פשע זה. ואם נמצא החפץ מחזירים אותו לבעליו ומבטלים את הקללות והחרמות. הקללות היו קשות מאד אם הוא לא בא לבית הדין ומודיע, אזי כשקוראים את החרם ואומרים את הקללות החזן קורא את החרם וכשהוא אומר את הקללות כל הציבור עונה על כל קללה אמן. והחולה הזה עמד ע"י החזן וכשהחזן אומר את הקללה והקהל עונה אמן, מצביע שח"ו הקללה תחול על אחד מאחיו. דבר זה לא היה כ"כ רציני בעיני הקהל ואחיו, כי ראו שאינו שפוי בדעתו. אך לאחר שהדבר נמשך, הקהל הפסיקו לענות אמן אחרי הקללות. החולה ניסה כמה פעמים לדרוש מהחזן שיקרא מה שכתוב, אבל החזן לא היה שומע לו. עניין השיגעון התפתח עד כדי כך עד שהיה מתהלך בחוץ בלא בגדים. המשפחה פנתה אל הרב שלום מנצורה אשר זועזע מאד למשמע הדברים, ואמר שיביאו את החולה ביום שישי לחצר בית הכנסת שהוא גם בית כנסת של משפחת טירי שהיתה משפחה מכובדת מאד, והרב מנצורה ביקש מהמשפחה שיכינו בגדים בחצר בית הכנסת. כך היה והביאו את החולה לחצר בית הכנסת. כבוד הרה"ג שלום מנצורה הגיע נכנס לבית הכנסת ובידו היה אתרוג וסכין, התיישב ושם את האתרוג על שולחן ה"מרפע" וסכין לידו. ופתאום שומעים רעש וצעקות וקריאות אשר הרב היה מדבר אל השדים שביקש מהשד שהיה בתוך החולה לצאת, והוא לא רצה. ויקרא הרב מנצורה לראש השדים שבסביבה ובקש ממנו שישפיע על השד שנמצא שולט על החולה שיצא ממנו ויפסיק להתעלל בו, והשד לא רצה. אז הרב מנצורה הזהירו ובקש עוד פעם מהשד שיצא מהחולה ולא רצה לצאת, ושוב הזהיר אותו ביקש עוד פעם שיצא . היה ויכוח שלם שבו נשמעו צעקות ולבסוף ראש השדים אמר ביקשנו מהשד שיצא ולא רצה. הרב פנה אל השד ואמר לו : תצא ממנו, אני מזהיר אותך שתי פעמים. ענה לו - מי אתה שתתן לי פקודה? ואז הרב שאל את ראש השדים - האם רשאי אני לעשות משהו באין ברירה ? אמר לו ראש השדים : תעשה בו מה שתרצה כי הוא לא שומע לאף אחד והוא ממש פושע. הרב לקח את הסכין וחתך את האתרוג, ויצא ממנו דם והשד מת. אז ראש השדים אמר לידידיו - הרב עשה מה שגם אני הייתי עושה ואף אחד לא צריך להצטער על כך, רק תקחו ותזרקו אותו למקום שלא ימצא. ופתאום החולה נעשה רציני ושאל - היכן בגדיי ומה קרה לי, ואז נתנו לו את בגדיו והוא התלבש ונתרפא.

עוד מסיפורי תימן....

אתר מסורת
החנות
קודש לכל חי