לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

בזכות חמורו של ר' דוד

בזכות חמורו של ר' דוד

רבי דוד זצ"ל חי בצנעא בירת תימן. האיש היה שקט ועניו ירא-שמים ונחבא אל הכלים. פרנסתו היתה מצויה פעם בצמצום ופעם ברווח, מלאכתו מלאכת הרוכלות. רוב ימיו היה מסובב בימי השוק אשר במחוז בני מטר הסמוך לעיר צנעא. מחוז זה משופע במטעי הקפה, המפורסמים בעולם, וידוע כי במחוז זה מצויה הפרנסה בשפע.

     בימי שבת, מועד וימים נוראים, היה שב לביתו ולחיק משפחתו בצנעא - וימים אלה היו בשבילו ימי הנאה מרובים, כי ישב ועסק בלימוד התורה, יחד עם גדולי הדור, אשר תורתם היתה עיסוקם. בזמן עיסוקו במרכולתו והילוכו בכפרי הערבים, לא היה מוצא עתים לתורה, ורק בשובו לביתו היה שוחה בימה של תורה ומתענג עליה, בבית-המדרש, שיסדוֹ אביו זקנו, בבית-מדרש זה. היה לו מושב מיוחד ושם למד יחד עם חכמי דורו.

 

    אותה שנה, היתה שנה קשה לרבי דוד. בנו יחידו מת והשאיר אחריו אשה ושמונה בנים ובנות ופרנסתם נפלה על שכמו מאז מקרה זה כירסמה הדאגה בלבו ושלוות נפשו סרה והעיקה עליו השאלה : הרי אני כבן שבעים שנה וכוחותי אינם אתי כתמול שלשום, ואיככה אוכל לשאת המשא הזה . להאכיל, להלביש, להנעיל, לחנך, נפשות אלה אשר התברכתי בהן, וממי וממה אספק מחסורם, והיהיה בי הכוח לשאת משאם וטורחם ?

 

    הרהורים מרובים, נוגים וחמורים, התגנבו ללבו, והמון דמעות ירדו על לחייו. אותה שעה נכנסה אשתו - אשת החיל - לחדר, וראתה, כי בעלה מדוכא ודמעות זולגות מעיניו. היא הבינה, כי דאגת הילדים, הם היסוד לחרדה אשר פקדה אותו. פנתה אליו בדברים אלה: "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך. לא די לנו, שאנו בתוגה על בננו שנפטר, אלא שאתה מוסיף דאגה על הדאגה. ראה, כי מן השמים יסייעו בידינו וישלחו די מחסורם של הילדים, שים בטחונך בשם" . דברי אשתו עודדו אותו, ותחת הדאגה שהיה שרוי בה, באה אמונה גדולה, כי השם יעזור. ואכן, לא בוששה העזרה לבוא, וביד רחבה.

    למחרת היום, בשעות הבוקר, שב רבי דוד מבית-הכנסת, לאכול ארוחת בוקר ובביתו מחכה לו שליח, אשר הגיע בשליחות שני שיכים נכבדים, ממחוז בני מסר, וביד השליח מכתב חשוב ובו הודעה זו : "בנינו היקרים נישאים זה לזה, ולכן הפקדנו בידך קניות, כל צורכי חתונתם, מדבר קטן ועד גדול" ובהמשך המכתב, באה רשימה מפורטת של המצרכים החל בצורכי אוכל, בגדים, וכלה בתכשיטי כסף וזהב "וברור הוא, שעליך לקנות הכל, ממין משובח ועבודה טובה, ובעיקר, תכשיטי הכלה תעשה אצל האומנים הטובים ביותר, מזהב וכסף טהור, פניני ים אמיתיות ויהלומים יקשטו את התכשיטים, הכל ייעשה כיאה למעמד זה, ראה, אנו סומכים עליך ועל הבורא. ויהי רצון השם עליך, אמן".    השליח הביא לרבי דוד 1000 ריאל על חשבון ההזמנה, וביקשו להכין הכל למועד כעבור שבועיים. ענין זה הזכיר לרבי דוד, את הפסוק "לא יעזוב ולא יטוש". השם האזין לשוועתו ושלח מיד, פרנסת השנה לילדים ולו. ובייחוד שמח שמחה גדולה, שיוכל לתת פרנסה לימות החגים, לאותם בעלי מלאכה אשר ייזקק להם, ועל ידו תהא ברכה בביתם.    כעבור שבועיים, הכל היה מוכן, כנדרש וכמבוקש, ממיטב החומר והעבודה הטובה. הוא ארז את החפצים, תכשיטים למיניהם, בגדים, ומיני מאכלים, מגדנות. הכל להלל ולשבח, העמיסם על חמורו ויצא לדרך לבני מטר, כפי שהבטיח לשיכים. אותו יום יצא מאוחר, בשל מצות מילה שהשתתף בה, לפני צאתו לדרך. באמצע הדרך נח בבית ידידיו שבדרך לבני מטר, אכל ארוחת צהריים, האכיל והשקה את חמורו וקם לצאת להמשיך בדרכו. ידידיו מתושבי המקום הפצירו בו שלא ללכת, כי הערב מתקרב והחשכה תרד והדרך מסוכנת. ליסטים מהלכים בה וח"ו עלול הוא ליפול לידם. "אנא, תלון בביתנו, ובבוקר תצא עם השיירה ותגיע למחוז חפצך לשלום". רבי דוד סירב וטען "הבטחתי להגיע היום. השיכים מצפים מסיבה נערכת עתה אצלם והם מחכים לבואי" . והוסיף : "יש לי שני שותפים לדרך, בעל התהילים וחמורי" וכך יצא לדרך, וידידיו מצרים על שלא נשמע להם, ולא לן בביתם.

    בלכתו בדרך, קרא בקול רם מזמור מתהילים "ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד" והיה מסלסל בקולו והד הרים עונה לעומתו, יְפִי מטעי הקפה במורדות ההרים, השמים התכולים מעליו, ההרים השגיאים, הדומים לעמודים, בהם נתמך רקיע השמים, ריחות הבושם הנודף מפרחי הקפה, אוזניו קולטות המיית המים- האדירים, הזורמים בערוצי ההרים אל העמק ומשקים בדרכים את מטעי הקפה, למראה ההוד והיופי הוא מפסיק המזמור, ומשבחלשם על יצירת פינת-חמד זו, שהיא לגבי דידו, פינה מגן-עדן    עד שהוא נהנה מיפי הטבע, חוזר ומפזם מזמורו . החשיך היום, והחלה דאגה עולה בלבו ובייחוד בשל אזהרתם של ידידיו שלא יסע לעת ערב. דאגה זו לא היתה לשווא, בעודו מהורהר, יצאו מנקרת הצור שלושה אנשים, ספק בני אדם ספק שדים, מזוינים מכף רגל ועד ראש, מראם מעורר זוועה, דהרו אליו ובצעקות מחרידות קראו לו . "עמוד ואל תזוז, אם תעשה תנועה - תיהרג" רבי דוד קרא קריאת שמע כי אמר כאן יהא סופי. ניגשו, כפתו אותו על עץ, עד אשר יבדקו, מה הוא נושא. פתחו, ומה ראו עיניהם? דברים יקרי ערך, כאשר לא באו אליהם ולא נפל לידם דבר שכזה, במשך עיסוקם בליסטות, שמחתם

 

היתה גדולה, ולכן החליטו, לא להרוג את רבי דוד, אלא לקשור אותו ואת עיניו ולהסתלק. ואכן, קשרו את עיניו והזהירו אותו, שלא להסתכל או להודיע למישהו, על הכיוון שבו הלכו, והסתלקו עם חמורו. החמור, שהבין כי אין בעליו אתו, נער נעירה ממושכת עד אשר החריד את כל ההר

    אנשי השיכים, שחיכו לבואו של רבי דוד וידעו, כי שומר הוא מוצא שפתיו, רכבו על הסוסים ויצאו לדרך. ובדרך מצאוהו לרבי דוד כפות לעץ ועיניו קשורות. הבינו, כי הליסטים ליסטמו את החמור והחפצים. רבי דוד הסביר להם את הכיוון של בריחת הליסטים לפי שמיעה, והם התירו אותו ודלקו אחר הליסטים, החמור שוב נער וסילסל בנעירתו עד אשר התברר מקום הליסטים ומחבואם. ואז קראו ללוחמים רבים, הקיפו את הליסטים, תפסום, וקשרום ולקחום אתם וכן את החמור ומשאו ולקחו את רבי דוד וערכו: חגיגה משולשת, לזוג, לרבי דוד שניצל, ולתפיסת הליסטים שחיפשום לתפסם זמן רב.

נס זה, נעשה בזכות חמורו של ר' דוד

קודש לכל חי
החנות
אתר מסורת
נחלת אבות