לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

סיפורי תימן

מבחר עשיר של סיפורים מתוך הספר "אגדות תימן" המכיל מאות סיפורי הוד, מעשי ניסים, אגדות ומעשיות שהתרחשו והיו נפוצים בקרב ק"ק תימן יע"א.
היתום שאביו חי

היתום שאביו חי

מעשה ביהודי שעזב אשתו ובנו בתימן. ונסע לארץ ישראל. לאחר שנסע מתה האשה ונשאר הבן. המוסלמים טענו שהוא יתום, ויש לאסלמו בעל כורחו. היהודים טענו שאין לראות בו יתום. כי אביו חי בארץ ישראל. טענו הערבים: אדרבה, יהודי שנסע לארץ ישראל רכושו מוחרם והוא נחשב למת ועל כן הילד נחשב ליתום. ואכן...
הילד היהודי והמצורע

הילד היהודי והמצורע

ילד יהודי בשם מנחם נחטף על-ידי הערבים, במטרה להרגו ובדמו לרפאות מצורע ערבי. כך הערבים מאמינים שזה ריפויו.
כל נסיונם של הוריו והקהילה למצוא את הילד עלו בתוהו. אביו של הילד, שניחן בתבונה...
ההר של משפחת חמאמי

ההר של משפחת חמאמי

וההר ההוא היה מפורסם כמקום מסוכן מאד אשר ישכנו בו רוחות ושדים ושכל באיו לא ישובון. אך ר' יהודה לא שת לבו לזאת. ופנה בבקשה לנשיא הכפר שירשהו להתישב במערת ההר ההוא.
רעידת האדמה - תרפ"ז

רעידת האדמה - תרפ"ז

יום אחד מימי הקיץ הלוהטים, בשעת אחר-צהרים מוקדמת, החמה מלמעלה זוהרת ומפיצה חום כבד, האנשים בבתים נחים מנוחת הצהרים. פתאום, קול רעש אדיר, כקול מטוסי סילון רועשים שחלפו ביעף מעל העיר, כגל גדול בים שהתרומם והרים אניה והורידה. קירות האבן העבים של ירושלים התנדנדו כמו הלולב בחג הסוכות. האנשים ברחו בבהלה מהבתים כדבורים שגירשום מתוך הכוורת. האנשים המומים ואינם ידועים מה שקרה.
הגרמופון

הגרמופון

הגרמופון היה תיבה מרובעת בעלת אשנבים מזוגגים מכל צדדיה, וממנה יצא כלפי מעלה צינור ירוק, הולך ומתרחב כעין חצוצרה גדולה. הצגת תיבת הפלאים הזאת בפני תושבי השכונה נועדה למוצאי שבת. משנסתיימה תפילת ערבית של מוצ"ש פנו בני השכונה לביתו של עמי-מנחם.
הגוי שקינא ביהודים

הגוי שקינא ביהודים

הימים היו ימי חול המועד סוכות. האימאם יחיא בא להתפלל כדרכו מפעם לפעם במסגד אשר בקרבת הרובע היהודי, ולאחר התפלה, יצא לסייר במישור צנעא, שמחוץ לרובע ולחומה, יחד עם מלווים רבים כמנהגו, חיילים, שופטים, שרים וקהל רב. אל המלוים הצטרפו ילדי היהודים, שמספרם היה ניכר. ליהודים מנהג לצאת לטייל בהרים אשר בסביבות צנעא בכל ימות החול.הפעם, מצאו הילדים ענין ושמחו מאד על ההזדמנות והצרוף הטוב.
האיש שהלך לחפש את מזלו

האיש שהלך לחפש את מזלו

אלך לחפש את המזל וכשאמצאנו אבקשו שישפיע עלי מטובו. הלך והלך ומצא אריה רובץ. לאן אתה הולך, שאלו האריה. ענה: איש עני אני ואין לי מזל, הולך אני לחפש את מזלי. אמר האריה: הנה גם אני עייף ואין לי מזל, כשתמצא את מזלך תשאל גם על מזלי. הסכים האיש והמשיך דרכו.
האחות הנרדפת

האחות הנרדפת

לפני הרבה שנים, בימים רחוקים, היה סוחר עשיר אך קמצן. ולסוהר היו שבעה בנים זכרים ובת אין לו. והיה הסוחר שמח ומאושר שאין אשתו יולדת בנות, כי המלך החדש שמלך בעת ההיא, הכביד עול המיסים על נתיניו. מלבד שגבה מסים חדשים נוסף על הרגילים הטיל מס גם על כל בת-נודדת פי עשרה ממס הגולגולת, בייחוד אם היה אבי הבת איש עשיר.
בעל הבית הכילי

בעל הבית הכילי

אדם כילי אחד לא היה קונה בשר לביתו ואשתו היתה סובלת מאד מקמצנותו. יום אחד פגש את ידידו בשוק והזמינו לארוחת צהרים.
בלדי ושאמי

בלדי ושאמי

באותו הזמן היתה העדה בצנעא, וכך שאר העדות בכפרים, מתפללים בנוסח תפלה קבוע שקראוהו "בלדי",(כלומר "מקומי" ע"ש ארץ הקודש). הנוסח הזה, שמיוחס הוא לאנשי ארץ-ישראל, היה שונה קצת מהנוסחא המיוחסת לאנשי סוריא ומצרים, הנקראת בשם הכולל "שאם", (סורי).
בזכות סעודת שבת

בזכות סעודת שבת

כאשר כבש אחמד בן האימאם יחיא את צנעא, בירת-תימן, מידי עבדאללה אלוזיר, שמרד באביו ורצחו נפש, היו חיילי אחמד שיכורי נצחון. הם התנפלו על תושבי-הבירה ושדדו מכל הבא ליד, גם תושבי "קאע אליהוד", רובע היהודים, היו בין קרבנות השוד. הדבר אירע בחצות ליל-שבת באדר תש"ח...
ארוחת השיך ואבא שלם שבזי

ארוחת השיך ואבא שלם שבזי

יום אחד אמר פועל והוא כמצחק: מי יתן לי עתה לשבור רעבוני ממאכלו של נשיא המחוז: ופועל אחר אף הוא אמר: ומי יתן לי עתה הנרגילה של אותו נשיא עם חבילה "קאת". ענה אבא שלום ושפתיו מחייכות: "אין הדבר כדאי, ארוחתנו היום טובה משלו". תמהו הפועלים תמיהה רבה וטענו: "האם לפניך מאכלו כי תאמר כך?"... עודם משתוקקים לסעודת נשיאים ור' שלום לא האריך בויכוח
אם על בנים

אם על בנים

באחד הימים נראתה תהלוכה חגיגית, מלווה בכעשרים חיילים נושאי נשק צועדת אל אַלמַנצַח. בראש התהלוכה רכוב על סוס צעד האמיר אַלשַׁאהְרי, נציג השלטון המרכזי. סמוך לו, הַשַּׁיך המקומי, מְחַמַד אמין, ועמו כמה נכבדים ואנשי דת, ובין כולם נער רך כבן חמש שנים, אשר לבושו וחזותו העידו, כי יהודי הוא. היה זה יחיא, בנה היחיד של מרים בת חיים יחיא בשארי, ומעשה שהיה כך היה.
אלקאדי נצר אלדין

אלקאדי נצר אלדין

מעשה היה בשנת קכ"ו לאלף הששי בימי "סנאן באשה" שהיה מלך בעיר אוזל והיה מתחסד עם היהודים כל כך והיה שם קצין צורר ליהודים ושמו אלקאצ'י "נצר אלדין" והיה שונא ואויב וצר והיה מבקש להתעולל ברשע עם אישים פועלי און והיה עושה כישופים ואחיזת עינים לבלבל את העולם בכשפיו וכשהיה נכנס להתפלל באומות בין הערבים היה מדליק ה' אצבעותיו #ונכרות כשעוות אבוקות מאירות דולקות כנרות והיו האומות מכבדים אותו ומתייראים ממנו ואו' לו כי מרוב #קדשותו עושה את כל הדבר הזה. ויקם אותו רשע נצר אלדין ויתחכם להרע ליהודים
אלמוקצע

אלמוקצע

תלמיד חכם גדול היה בארץ תימן בכפר עראם ושמו אלמוקצע. איש ירא שמים וענו, חסיד ואוהב הבריות, אהוב למעלה ונחמד למטה, אולם עני ודל היה. ובכל זאת לא עצבו לבו מימיו לאמר: "מה תהיה פרנסתי היום ומאין יבוא מזוני?" וילך תמים בדרכי החיים לא תועה ולא נבוך, אך בוטח וסומך בעזרת אלהיו כל הימים.
איבד ממון הגשים חזון

איבד ממון הגשים חזון

מעשה ביהודי אחד עתיר בנכסים אשר פרדסים וכרמים הרבה לו. סוחר מצליח בתבלינין ובעיקר בשיווק קפה וגישר. ניתן לומר עליו, כי ברכת אל היתה שורה בכל מעשה ידיו ובאשר עשה הצליח, סעיד משרקי הוא האיש, מן העיר שבאם, מהלך יום אחד מצנעא העיר, בירת תימן. וסעיד היה מודה לבוראו על שנתן עליו ברכתו, שומר מצוות ה' היה ומדקדק בהן. שבתות ומועדי ישראל היו לו למאור גדול לשמרם. עשה חסד לנזקקים ותמך ביתום ובאלמנה. בשעת התפילה היה נוהג להאריך בהודאות לשוכן מרומים. בייחוד בליל הסדר בפסח היה נוהג להרים קולו אל על בכוונה כשהיה אומר הפסוק "לשנה הבאה בירושלים"
אחמד יא גינה ומארי סאלם שוכר

אחמד יא גינה ומארי סאלם שוכר

המס היה מודרג. אדנא-נמוך, אוצט-בינוני ו-אעלא-גבוה. האדנא שלם ריאל אחד, האוצט שני ריאלים והאעלא ארבעה ריאלים. ומכיון שהמס לא היה אחיד אלא תלוי במצבו החומרי של משלם המס נתלווה תמיד בעת התשלום משא ומתן מייגע עם המושל על הדירוג של כל יהודי ויהודי, גם בעית הנערים שעמדו על סף ההתבגרות היתה תמיד מעוררת מחלוקת, והשלטונות נהגו לבדוק כל אחד ואחד, ומי שהביא כבר שתי שערות הונח עול המס על צוארו, אותה שנה היתה שונה משאר שנים קודמות...
אגרת אלדד הדני

אגרת אלדד הדני

ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הב"ה שבחר בישראל מכל האומות והבדילם משבעים אומות וצוה אותם לקיים תרי"ג מצוות, כל מצוה ומצוה בזמנה, וכל זמן שהן עושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, עד שעמד ירבעם בן נבט וחטא והחטיא את ישראל, ועשה שני עגלי זהב ונחלקו במלכי בית דוד, וכינס עשרת השבטים ואמר להם קומו ונלחם עם רחבעם בן שלמה ועם יושבי ירושלם, אמרו לו למה אנחנו נלחמים עם אחינו ועם בן אדונינו דוד מלך ישראל
אבן ברקת

אבן ברקת

אגדה לבני הנעורים מאת שלמה מדינה
מלכתחילה לא נתן איש מן השרים דעתו אל אותו צורף יהודי דל-זקן, הלבוש בפשטות נעימה ומעוררת אימון, אשר נתמנה ע"י המלך כאחראי לכל עבודות הארמון בכסף, בזהב ובאבנים הטובות.
אבו גמל

אבו גמל

ילד יהודי ממשפחת גמל התיתם ונלקח לשמד, ונמסר לאימוץ למשפחה מוסלמית בצנעא. נודע שהילד ממרר בבכי ורוצה לשוב לחיק משפחתו. אך אין אפשרות לבוא אתו בדברים. מאמציו מנעו ממנו לצאת מהבית, וכן לבוא בדברים עם אנשים זרים. מציליו חשבו, כי כדי להבריח אותו יש צורך לבוא איתו בדברים. התפקיד הוטל על אחד הילדים, שילך למכור סדקית ברחובות העיר צנעא בחלק המוסלמי, בסמוך לבית בו מאומץ הילד. במטרה ליצור איתו קשר של דברים.
נחלת אבות
קודש לכל חי
החנות