רבי יחיא ב"ר יוסף קארה זלה"ה*
שלשה ארזים נטע הגאון רבי יוסף אלקארה מנו"כ, ה"ה הרב סלימאן מלא מקום אביו במשרת הראב"ד כארבעים שנה, אחיו הרב יחיא מנו"כ, היה גדול בחכמה ובחסידות, היה גם רב תלמודי גדול רחב לבב, אהוב לכל הבריות שוחט ובודק מומחה, עזר לאחיו הראב"ד בכל מקצועות הרבנות" =(סע"ת). ובספר אבן ספיר לר' יעקב ספיר כתב אודותיו … יצאנו לקבל פני הרב הגדול חסיד ועניו, מארי יחיה אלקארה, אחיו ומשנהו של הרב הגדול האב"ד דק"ק צנעא הבירה וכל ארץ התימן. האדם הגדול הזה מגדולי היהודים בכל ארץ התימן, איש מלא תורה וחכמה ויראת ה', וענותנותו הגדולה עולה על כולנה… הרב איש קומה ובעל הדרה =(אבן ספיר סט -ב). והרש"ק כותב … כה"ר מ"ו יחיא הוקבע לשחיטות עופות לכל הצריכים, שלא יסבול הקהל אם ויצטרך לשוטט אנה ואנה לחפש שוחט, אם כי לא היו השוחטים מעטים בעיר, כן הוטל עליו לבדוק תמיד ולפקח על השוחטים וללמד הלכות שחיטה וטרפיות לכל החפץ. הוא היה רופא מומחה לפי מושגי המקום והזמן, ונהג לרפא בחנם.
הרע"ם קרח מספר שבזמן הופעת משיח השקר בתימן שוכר כחיל, עמד הרב יחיא אלקארה בפרץ, והיה משקיט דעת אותם הנפתים לדברי איש הרוח הזה. ומסביר להם שאין אליהו נגלה אלא בארץ ישראל, ואם תאמרו שיש באפשרות שיתגלה בארצות הנכר, הנה נמצאים בצנעא אנשים חכמים, תורתם אמנותם, ענוים ושפלי רוח, בעלי צורה ואנשי יחס, ואיך יעזוב אליהו אנשים כאלה ויפחית כבודו להגלות לאיש פתי וסכל, חדלו לכם מתעיות ההבל. =(סע"ת לז). דמותו של הרב יחיא בספרי קורות הדורות מתוארת כאיש שעמד בשורה הראשונה של מנהיגי דורו.
אודות חליו אשר חלה בו, כותב הרע"מ "חלה במחלת האבן, ובערך שתי שנים נתייסר יסורין קשים מעוצר השתן, עד שנחלש ונעצר בביתו ונאסף לח"ן בשנת התרמ"ב (1882) והיו ימיו כמו חמש ושבעים שנה". =(סע"ת מד. וראה בעמ' קעד שם נכתבה שנת פטירתו התרמ"ז). ובאגרת בוכים לרש"ק כ' ונפטר ביום כ"ז סיון שנת בקצ"ז לשטרות כבן שבעים שנה. ת.נ.צ.ב.ה…
כתיבת תגובה