לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים!  מדור חנוכה לחץ כאן

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ליל הסדר בירושלים תשע"ט

לְשׁוֹן הַזָּהָב / פרשת נֹחַ

10/10/2018

פרק ו'

ט' –  נֹחַ למנהגינו יקרא כאילו כתוב נֹוַח. וזוהי פתח גנובה. והכלל בזה בתיבות המסתיימות באותיות הח"ע הגרוניות כגון תיבת רוּחַ שעיקר משקלה הוא רוּח אך מכיוון שאותיות אלו קשים להגייה תבוא בהם פתח גנובה כדי להקל את הקריאה. ומקום הפתח הוא מעט לפני האות האחרונה בתיבה להורות כאילו ישנה אות שחסרה שם. ולדעת רוב המדקדקים וכן מנהגינו שכאשר הפתח באה אחרי חולם או שורק יקרא כאילו נוספה האות וא"ו, אך כשבאה פתח גנובה אחרי צירי או חירק יקרא כאילו נוספה האות יו"ד כגון רָקִיעַ. ולדעת ראב"ע והגר"א בכל מקום יקרא כאילו נוספה האות אל"ף, וזהו מנהג בני אשכנז וכן הוגים בשפה המדוברת היום. ופתח גנובה באה גם בהמשך הפרשה מָנוֹחַ (ח ט) מִזְבֵּחַ (שם כ) רֵיחַ הַנִּיחֹחַ (שם כא).

י"ג – וְהִנְנִי – למנהגינו השווא שבאות נו"ן נח. ומנהג שאר עדות ישראל שהשווא נע מפני סמיכות דמיון האותיות.

ט"ז - תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם היו"ד בדגש חזק.

פרק ז'

ז' מֵי הַמַּבּוּל – יזקוף מעט תיבת מֵי שלא יישמע מֵהַמַּבּוּל, וכן לקמן (ט יא) מִמֵּי הַמַּבּוּל. והיו"ד אינה יוצאת במבטא. ואף למנהג חלק מבני אשכנז שקוראים בכל אות המנוקדת בצירי כאילו כתוב אחריה יו"ד זה דרכם גם כאשר אין יו"ד אחרי הצירי ולעולם אין היו"ד יוצאה במבטא, ואכ"מ.

ט"ו - ר֥וּחַ חַיִּֽים - יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה אֶל־לִבּ֗וֹ (ח כא) פֶּן־נָפ֖וּץ (יא ד).

פרק ח'

י"ב – וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד - שתי היודי"ן בדגש חזק.

י"ח - וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ תיבת וַיֵּ֖צֵא בטעם מאילא והוא טעם מוליך, ויטעים באות יו"ד.

פרק ט'

כ''א וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן – המנהג הפשוט לקרוא התי"ו שבתיבת וַיֵּשְׁתְּ בשווא נח.

פרק י'

י"ט וּצְבֹיִם – יבטא היו"ד כמשפטה שלא יישמע וּצְבֹאִים. אך ייתן לב שלא יישמע כיו"ד דגושה.

פרק י"א

ד' נִבְנֶה־לָּ֣נוּ, וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ – תיבות לָּנוּ בדגש חזק מדין דחיק. דין הדגש כאן הוא מפני שהן תיבות מוקפות (היינו מחוברות במקף) הנחשבת כתיבת אחת והה"א כאילו נדחקת ממקומה (ולכן נקרא דחיק) ויבוא דגש חזק בלמ"ד כדין הדגש שבא בכל מקום אחרי פתח סגול.  ובהמשך הפרק (פסוק לא) אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן הכא"ף בדגש חזק מדין דחיק. וכאן הטעם מפני שכל תיבה שהיא מלעיל ומסתיימת באות ה"א נוהג בה דין דחיק. ויש יוצאים מהכלל ואכ"מ.

י' י"א אַרְפַּכְשָׁ֑ד – רק בפסוקים אלו אַרְפַּכְשָׁד בקמץ.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. שלמה (10/10/2018 22:32:06)

עוד...

10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן