|
לְשׁוֹן הַזָּהָב / פרשת תְּצַוֶּה |
|||||||||
מוקדש לע"נ רבותינו מרן הגר"ש קורח ומרן הגר"ע בסיס זיע"א | |||||||||
14/02/2019 | |||||||||
פרק כ"ז כ' – זַ֥יִת – יבטא יפה את האות יו"ד שלא יישמע זַאִת. אך ייתן לב שלא יישמע כיו"ד דגושה. וכן בהמשך הפרשה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם (כח מב). פרק כ"ח א' – נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא – יבחין בין מבטא הבי"ת בסוף תיבת נָדָב למבטא הוא"ו שבראש תיבת וַאֲבִיהוּא. ג' – ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה – יפריד אך מעט בין הדבקים. אך ייתן לב שלא יישמע כטעם מפריד. וכן בהמשך הפרשה עַל־לִבּ֖וֹ (פסוק כט) עַל־לֵ֣ב (פסוק ל) עַל־לִבּ֛וֹ (שם). ז' – יִֽהְיֶה־לּ֛וֹ – הלמ"ד בתיבת לּוֹ בדגש חזק מחמת המקף ומדין דחיק. וכן בהמשך הפרשה יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ (פסוק לב) תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֔הּ (כט מא) תַּֽעֲשֶׂה־לּ֣וֹ (ל ד). י"ז – וּמִלֵּאתָ֥ – קריאתה מלרע. כ"ב – וְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַחֹ֛שֶׁן – כאן תיבת וְעָשִׂ֧יתָ בטעם מוליך, ובפסוק הבא וְעָשִׂ֙יתָ֙ עַל־הַחֹ֔שֶׁן בטעם מפסיק. כ"ח – וְלֹא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן – ייתן לב לא לאבד בקריאתו את האות ה"א בתיבת הַחֹשֶׁן. וכן בכל כיוצא בזה. ל"ו – וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ – תיבת וְעָשִׂיתָ מלעיל והצא"ד בתיבת צִּיץ בדגש חזק מדין אתי מרחיק. וכן בהמשך הפרשה וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ (ל ג). א' – וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה – יבחין בקריאתו בין מבטא האות טי"ת בסוף תיבת וְאַבְנֵט למבטא קריאת האות תי"ו בתחילת תיבת תַּעֲשֶׂה, ולא יבלע אחת מן האותיות. פרק כ"ט כ"ח – כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא – תיבת הוּא בשורק ולא הִיא בחירק. והטעם מפני שמדבר על החזה ושוק שהם לשון זכר ולא על התרומה שהיא לשון נקבה. וזוהי כוונת רש"י עיין שם.
|
|||||||||
|
|||||||||