רבי נתנאל ב"ר ישעיה זלה"ה*
רבינו נתנאל בן ישעיה ידוע כאחד מראשוני חכמי תימן ששמעם הגיע אלינו, וזאת בזכות ספרו הגדול נור אלצלאם (מאור האפילה) מדרש על התורה.
על תולדות חייו לא ידועים הרבה פרטים, ברם פירורי ידיעות על תקופתו ואישיותו, ניתן לדלות מתוך חיבורו. לפי דבריו חי רבינו נתנאל במאה הראשונה לאלף הששי, שכן את ספרו כתב בשנת הפ"ט ליצירה אתר"מ לשטרות. מבנה הספר השזור בלשונות הרמב"ם ומשנתו תוך כדי שילוב פירושים עצמיים, מעידים על חכמתו שהיתה רבת היקף. והשכיל לשלב בחיבורו מדרש, פשט, הלכה, ואגדה, ועניינים רבים במחשבת ישראל.
נראה כי חיי דוחק ועוני היו מנת חלקו וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בשירו המובא בפרשת עקב וזה לשונו:
שמע מני ידיד נפשי דברים / והקשב אזנך אל מאמרים
אל תלך בדרך הפתאים / אשר ישנו עדי מתו ערירים
ואל תפנה לדברי זה וגם זה / ולרשים וגם אל העשירים
פנה אל גן ישעיהו ושיחו / אשר מזג וחילק לחברים
אשר נצרף בכור עוני והיו / מזונותיו כמו זית מרורים
מעון עולם ואין עולם מעונו / אשר תסבול לכובד ההררים
סבל נא את יהב עבדך נתנאל / והרימה לדלותו מעפרים
כאמור עיקר יצירתו של רבינו נתנאל ספר מאור האפילה, שאותו ייעד גם לבעלי החכמה וגם להמוני העם, לשם כך כתב דברי מחשבה ופילוסופיה מתורתם של הרמב"ם וריה"ל בס' הכוזרי והרמב"ן לבעלי החכמה, ומאידך גם לדורשי פשט ואגדה להמון העם וכדבריו בסוף הקדמתו …ויש בקובץ הזה דברים הראויים להמוני העם וימצאו חן בעיניהם. ודברים הראויים לבעלי החכמה וימצאו חן בעיניהם, ודברים שלא יתאימו למקצת בני אדם, אז יחשבוהו כאילו לא נכתב, והוא מה שהביאו בעלי הדרשות מדברים הנמנעים. גם ההיבט ההלכתי תופש מקום נכבד בספר, כשרוב דבריו לקוחים ממשנה תורה להרמב"ם.
כמו"כ לא נמנע רבינו נתנאל מלהתייחס בספרו למאורעות היסטוריים שאירעו ליהודי תימן ביחסיהם עם שכניהם הגויים.
את ספרו כתב ברובו בלשון הערבי וחלקו בלשון הקודש. ספרו של רבינו נתנאל יוצא דופן מספריהם של חכמי תימן בדורו, בעוד שספר המדרש הגדול לרבי דוד עדני וכדו' משופעים בלקט מדרשי הלכה ואגדה מדברי חז"ל, הרי ספר מאור האפילה מכיל פירושים עצמיים מרבינו נתנאל שלעתים עוררו דבריו תמיהה בקרב לומדי הספר, ואשר עמלו נשאו ונתנו לבאר דבריו.
אין ספק שהספר הוא יצירה מיוחדת חשובה במעלתה.
רבינו נתנאל, כתב גם פירוש למגילת אסתר. כמו"כ חיבר ספר פירוש על משנה תורה להרמב"ם, וספר מיוחד לפירוש הלכות שחיטה.
כתיבת תגובה