מקהילה יהודית מפוארת שדברי ימיה רשומים בהיסטוריה היהודית, נותרו בתימן כ-180 יהודים, שנמצאים בסכנה ביטחונית * פעילי אל-קאעידה שהפכו את תימן לבירת אימוני הטרור וההקצנה איסלאמית ברחובות, מקשים על השלטונות להבטיח את שלומם וכאן נכנסים לתמונה הגורמים העוסקים בהוצאתם ממקום הסכנה * מנחם ברייער שניסה להתחקות אחר המהלכים החשאיים, והתבקש שלא לפרסם את מרביתם – פורס את מה שכן מותר לגלות * השר משולם נהרי ל'קו עיתונות': "אני לא רוצה להיכנס לכל פרטי הקליטה, על מנת לא להזיק, אבל ישראל עושה רבות גם בקליטה הפיזית וגם בדאגה לרוחניות" * סעדיה דהרי שעלה לישראל בשנה האחרונה ומתגורר בבית שמש: "ברור שאחרי הרצח של משה נהרי חששו יותר" * העיתונאי בועז ביסמוט ששב לאחרונה מביקור בתימן: "אני סבור שעל ממשלת ישראל לסייע גם ליהודים שלא רוצים לעלות ארצה" * ברוך, שעלה מתימן לפני כעשור וכיום מסייע לעולים החדשים: "אם לא הפחד והעוינות בתימן, אף אחד מהם לא היה רוצה לעזוב. שם הם חיים ברמה רוחנית גבוהה בהרבה מאשר פה"
מאז מקרה הרצח של הקדוש משה יעיש – נהרי הי"ד בעיר ריידא בתימן, היהודים שם חיים בחשש רב. מקרה הרצח היה שיא האירועים האנטישמיים שבהם נתקלו היהודים המעטים שעדיין נותרו שם. בבוקרו של יום בהיר לפני כשלוש שנים, נורה בשוק של העיר ריידא – שבו היה בעבר ריכוז גדול של יהודים, משה יעיש נהרי בידי מוסלמי קיצוני שצעק עליו: "קבל עליך את דת האיסלאם". משסירב נהרי הוא נורה ונהרג. במרוצת הזמן, הועלו כמה מבני משפחתו של נהרי ארצה, והם עדיין מתקשים להשתחרר מהאירוע האכזרי. "זה היה הקש ששבר את גב הגמל", אמר אחד מבני המשפחה לאחר עלייתם ארצה. בנו של הנרצח אף הוכנס השנה לעול תורה ומצוות בטקס מרגש שנערך בכותל המערבי.
אולם בעוד רוב היהודים התימנים עלו ארצה במשך השנים, נותרו עדיין על פי ההערכות כ-180 יהודים בתימן. היהודים שנשארו מתגוררים רובם בעיר ריידא, מקצתם מתגוררים במתחם סגור ומתוחם בבירה צנעא, שם שומרים עליהם אנשי ממשל באבטחה כבדה. היהודים הבודדים מתקשים לנהל חיי קהילה נורמאליים, אבל משתדלים. את הבשר הם שוחטים לבדם.
גופים שונים פועלים רבות לעליית היהודים התימנים, ובהם הסוכנות היהודית וכן קהילות שונות וביניהם סאטמר. בשבוע שעבר אף הודיעה ממשלת בריטניה, כי היא מוכנה להעניק מקלט מדיני לעשרות יהודים ששוהים עדיין בתימן.
כשניסינו להתחקות אחר המסלול שעושים העולים עד אשר מגיעים לישראל, זה לא היה קל. הנושא רגיש מידי, ואף אחד לא מוכן להסגיר את הפרטים המבצעיים המורכבים. כשהצלחנו להבין איך פועלת השיטה, הוסבר לנו עד כמה מוטלת עלינו האחריות הציבורית שלא לחשוף את השיטות והכללים לעיני הציבור הרחב. המעט שנוכל לספר הוא, שהחילוץ מתבצע דרך מדינה שלישית, כאשר לעיתים לא מוחתם כלל הדרכון של העולה. "גם כשהעולים מנסים לעשות זאת בצורה מסודרת, הם אף פעם לא יספרו בתימן שהם נוסעים לישראל. זה ממש מסוכן", מספר אחד מהגורמים המעורבים.
מסתבר שמאחורי הקלעים מנהלים גורמים בישראל קשרים עם בכירי ממשל בתימן, על אף ששום גורם רשמי לא יודה בכך. משיחות בלתי רשמיות שערכנו עם הגורמים העוסקים בעליית יהודי תימן עולה, כי ישנם קשרים הדוקים בין עסקנים בישראל לבין אנשי ממשל בכירים ביותר בתימן. כשנעלמה לאחרונה נערה יהודיה בתימן, נכנס לתמונה זקן רבני תימן בארץ, הגאון רבי שלמה קורח, שעירב את הגב' הילארי קלינטון – שרת החוץ של ארה"ב, בכדי שגם ארה"ב תהיה מעורבת בחיפושים, זאת מלבד השיחות שנערכו גם עם אנשי ממשל בכירים בתימן עצמה.
למדו מטעויות העבר
"הרבה מאד אנשים מסכנים את חייהם לטובת אותם היהודים", אומר השר משולם נהרי ל'קו עיתונות', ומסרב להיכנס לפרטי המבצעים המורכבים להעלאת היהודים. "אני רק יכול לומר שממשלת ישראל עושה המון ועוקבת בדאגה אחר יהודי תימן. כיום החיים ליהודים בתימן מאד מסוכנים. מלבד הבעיות החוקיות שיש שם, למשל כאשר על פי החוק התימני ילד יתום חייב להתאסלם. יש את בעיית הביטחון האישי שמאד מעורער שם ליהודים. כיום גורמי טרור קנו לעצמם אחיזה חזקה בתימן. בפרט יש שם את ארגון הטרור אל-קאעידה כשידוע שהם נלחמים ביהודים. הם מתאמנים במתקנים בתימן ומהווים סכנה לחיי היהודים. השלטונות שם מנסים אולי להגן ולשמור על שלומם וביטחונם של היהודים, אולם כידוע, גם לממשלות קשה להתמודד עם איומי טרור".
האם יש ערוץ בין ממשלת ישראל לממשלת תימן, הקשינו בעדינות על השר, אולם נהרי מסרב להשיב ואומר: "אני מעדיף לא להתייחס לזה. זה רק יכול להזיק".
על הקליטה בישראל יש לשר העוסק במלאכת העלאת היהודים מתימן לישראל – רק מילים טובות. "אני חושב שממשלת ישראל עושה עבודה יוצאת מהכלל, יחד עם הסוכנות היהודית. אני לא רוצה להיכנס לכל פרטי הקליטה, על מנת לא להזיק, אבל ישראל עושה רבות גם בקליטה הפיזית וגם ברוחניות. הם נמצאים בידיים טובות. הקצנו תקציבים מיוחדים, ואנחנו מלווים אותם אישית ודואגים לכל אחד ואחד מהם, ומשתדלים שלא יאלצו לבלות יותר מידי זמן במרכזי הקליטה, אלא יעברו למגורי קבע. אני יכול לספר שכמה מהם קנו השנה דירות בשכונות החרדיות בבית שמש, כך שאנחנו לא מגבילים אותם כמעט".
השר נהרי משוכנע, כי זה הדבר הטוב ביותר בעבורם. "אלו שהלכו למקומות אחרים בהשפעת פעילים שונים, נתקלים בקשיים", הוא אומר.
באמת הגיע הזמן, אחרי הנזקים שעשו לעם מבחינה רוחנית בראשית גלי העלייה…
השר ממשיך ומספר על הליווי האישי שהוא נותן כשר לעולים. "הם אומרים שמזל שיש להם שר ממוצא תימני. הם שמרו על המסורת והמורשת ויש להם רגישות רבה למודרניזציה, ולכן אנחנו עושים עבורם רבות גם בהיבט הרוחני כדי שירגישו טוב. הרי אחד הניסיונות הקשים שהיו לאברהם אבינו היה, כאשר הקב"ה אמר לו 'לך לך מארצך וממולדתך'. זה ניסיון מאד קשה. החברה שונה, המנטאליות שונה, ולכן אנחנו מאד ערים לכך ודואגים להם".
מה בדבר עליית אביו של הנרצח משה נהרי, שאלנו את השר. הוא ביקש באמצעות העיתונאי הישראלי בועז ביסומט, בעת ביקורו של זה האחרון בתימן, על מנת שיפעל להוציאו משם. "אני לא רוצה לעסוק בזה מעל דפי העיתונות". עונה השר ומוסיף: "מי שרוצה לעלות לישראל – עושה זאת".
"אין בשביל מה להישאר"
בין העולים שהגיעו בשנה האחרונה מתימן, היה גם סעדיה דהרי מהעיר ריידא. דהרי עלה לישראל ללא סיוע של הממשלה. הוא ניהל את ההליכים לבדו, והגיע ארצה דרך ארמניה. כיום הוא מתגורר בבית שמש.
"החלטתי שאני רוצה לעזוב, כי ראיתי שכולם נוסעים. כיום, אין שם הרבה יהודים", אומר סעדיה דהרי ל'קו עיתונות'. "אין בשביל מה להישאר".
לאורך השיחה כולה מדגיש דהרי, כי "ממשלת תימן עושה חסד עם היהודים. היא ממש בסדר, אבל יש אנשים מהרחוב שעושים בעיות". דהרי מספר כי הפחד בתימן קיים. "ברור שאחרי הרצח של משה נהרי חששו יותר, אבל גם היום אין שם חיים בטוחים". דהרי מספר כי הקליטה בישראל לא הייתה קלה. "כל ההתחלות קשות, אבל יש כאן אנשים טובים שעוזרים לנו", הוא אומר ומוסיף "כאן אני מתחיל הכול מחדש".
ברוך עלה לישראל לפני כעשור. הוא מתגורר באחד מריכוזי התימנים במרכז הארץ, והוא אחד מהפעילים הבולטים מבין העולים, שדואג גם לרוחניותם של העולים מתימן. בשיחה עם 'קו עיתונות' הוא אומר: "אם לא הפחד והעוינות בתימן, אף אחד מהם לא היה רוצה לעזוב. שם הם חיים ברמה רוחנית גבוהה בהרבה מאשר פה. עצם העניין שהם יודעים שהם צריכים להיות שונים משאר התושבים שם, הגויים, זה כבר דבר שמוסיף, והרוחניות זה אחד המשברים של העולים כשהם מגיעים לישראל, ובזה אנחנו מנסים לסייע להם ולארגן להם פעילויות רוחניות וישיבות בין הזמנים". "אין ספק" אומר ברוך, "שהשר משולם נהרי דואג היום לרווחתם של יהודי תימן, הרבה יותר ממה שהיה בעבר".
הקהילה נכחדת
העיתונאי בועז ביסמוט, עורך חדשות החוץ ב'ישראל היום', ביקר לפני מספר חודשים בתימן ובראיון מיוחד ל'קו עיתונות' הוא אומר: "מאז מקרה הרצח של משה יעיש נהרי, הדברים השתנו". ביסמוט מספר כי את ההחלטה לשוב ולסקר את הקהילה היהודית בתימן, הוא קיבל כבר בעת ששמע על הרצח המזעזע. "היו מספר אירועים שבעקבותיהם החלטתי לשוב ולבקר בתימן. היו מספר אירועי טרור שהתברר כי המחבלים אומנו בתימן.
"אני חושב שתימן עברה שינוי וזה לא מקום שכדאי לבלות בה. אם בעת ביקורי ב-91 וב-93 יכולתי לנוע שם בחופשיות, כיום אין אפשרות להגיע לכל מקום".
ביסמוט, שגריר ישראל במאוריטניה בעברו, מספר כי טרם נסיעתו לתימן הוא עדכן את אביו, אשתו, ואת הקב"ה. "הלכתי לכותל, הנחתי תפילין והתפללתי, ואני יודע שאני אף פעם לא לבד. לא הייתי לבדי בתימן. הקב"ה היה איתי. אני יהודי מאמין. אין לי אומנם כיפה על הראש, אבל יש לי כיפה בלב".
על הביקור הוא מספר: "הגעתי לשם ביום ראשון, ורק ביום רביעי קיבלתי את האישור מצד השלטונות ללכת ולבקר בריידא – שם יש את הקהילה היהודית.
"הם אומנם לא ידעו שאני עיתונאי ישראלי, אבל הם לא טיפשיים. הם יודעים שבריידא אין מה לעשות חוץ מלבקר את היהודים".
על הביקור בעיירה ריידא ועל הפגישה עם הוריו של הנרצח יעיש נהרי, מספר בועז ביסמוט בהתרגשות. "בביקוריי הקודמים שם יכולתי לראות יהודים שולטים בשוק של ריידא. כיום הם מסתירים את הפאות ואין להם ביטחון אישי. הרצח השפיע מאד", הוא אומר. "ביקרתי את הוריו של הנרצח ואביו אמר לי שהוא רוצה לעזוב את ריידא, אבל הוא לא מעוניין להגיע לישראל, ככל הנראה בהשפעת אנשי סאטמר הוא רוצה להגיע לארה"ב או לבריטניה".
ביסמוט מספר שבעת ביקורו הראשון בתימן בשנת 1991 היו שם כ-1700 יהודים, בביקורו השני, שנתיים לאחר מכן היו שם כ-500 יהודים, והיום מספרם נמוך ממאתיים. "הלב נחמץ. מצד אחד אני רוצה לראות אותם עולים ארצה, אבל מצד שני חבל שהמסורת תישכח כולה. בעבר היהודים היו דומיננטיים מאד בתימן. היה אפילו מלך יהודי. אני רוצה שאם מי מבני משפחתי יבקר בעתיד בתימן, הוא יוכל לראות שם את אותה המסורת הידועה. כבר הספקתי, לצערי, לראות קהילה יהודית נכחדת. זה היה בבנגאזי, בלוב, שם ראיתי את היהודייה האחרונה שנותרה, וגם היא התאסלמה".
תמונה אחת מיוחדת נחרטה היטב בזיכרונו של בועז ביסמוט. היה זה באחד מביקוריו הקודמים בתימן. כשהוא ליווה קבוצת תימנים שעזבו את תימן. בסמוך לסעדה, לגבול עם ערב הסעודית הוא ראה את אחד היהודים, ששימש כמוהל ושוחט בקהילה נשאר על משמרתו, ולא עוזב עם שאר היהודים. "שאלתי אותו למה הוא לא מצטרף לאחיו", מספר ביסמוט, "הוא פתח ארגז ישן שהיה עימו, הוציא ממנו גזיר עיתון חרדי, אני לא זוכר אם זה היה המודיע או יתד נאמן. בעיתון הישן הופיעה תמונה של אחת ההפגנות בירושלים, בו נראה שוטר ישראלי מתעלל באחד המפגינים החרדיים ומושך לו בפאותיו. למדינה כזאת, אמר לי התימני, אני לא הולך". מגולל העיתונאי הישראלי כשהתרגשות ניכרת בקולו, "זו תמונה שנצרבה אצלי חזק", הוא אומר, "אני לא יודע מה באמת היה שם בהפגנה, אבל זה היה מחזה לא נעים".
"אני לא רוצה שיבינו אותי בצורה הפוכה, מאחר שאני ציוני נלהב, אולי יכעסו עליי חבריי, אבל אני סבור שעל ממשלת ישראל לסייע גם ליהודים שלא רוצים לעלות ארצה, אלא מעוניינים להגיע לארה"ב או מדינה אחרת. צריך להבין אותם", אומר בכיר לשעבר בשירות הדיפלומטי, ועיתונאי ישראלי בהווה.
על התושבים הערביים בתימן אומר בועז ביסמוט: "יש שם גם הרבה אנשים טובים". לדוגמה הוא מביא את הסיפור הבא: "לפני שנסעתי לריידא, קניתי מתנות ועלי גת, על מנת לתת לילדי משפחת יעיש נהרי. המלווה הערבי שלי, נתן אף מכספו שלו על מנת לרכוש מתנות לילדים היהודיים".
כשאנחנו שואלים אותו אם בכוונתו לחזור לביקור רביעי בתימן. ביסמוט משיב: "אני מאד אשמח, אני רק מקווה שעוד אוכל למצוא שם יהודים". על שאלתנו האם רשויות המודיעין והביטחון בישראל ניסו באמצעותו לקבל מידע על המתרחש בתימן הוא משיב בחיוך: "אני עיתונאי. מה לי ולהם?".
cialis on sale in usa Kind of a grey area from what I see
dapoxetina generico However, you may find retailers marketing chewable tadalafil
cialis and viagra sales The medication should be kept in cool place protected from sunlight, at temperature of 15-30 degrees
For some guys, it can mean a total inability to get an erection, even with sexual stimulation buy cialis generic online cheap