לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444
שעות פתיחה:

א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00

קבע כדף הבית | הוספה למועדפים

 

 

 

בימי חול המועד החנות תהיה סגורה ותפתח אך ורק בערב חג שני (16.4.17)

בין השעות 9:00-14:00

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
ראשי
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
קרית מהרי"ץ

ד' משניות ממסכת מועד קטן עם פירוש ר"ע מברטנורא בניקוד תימני

לפניכם ארבע משניות ראשונות ממסכת מועד קטן פרק א' ופירוש רבנו עובדיה מברטנורא, מנוקדים לפי מסורת תימן, וכן הערות לגרסא בשם גרסת אבות, והכל לזיכוי הרבים. באדיבות ר' שלמה קיסר הי"ו.
8/10/2009

פרק א' משנה א'

 

מַשׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית, בֵּין מִמַּעיָן שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה, בֵּין מִמַּעיָן שֶׁלֹּא יָצָא בַּתְּחִלָּה. אֲבָל אֵין מַשׁקִין לֹא מִמֵּי הַגְּשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי הַקִּילּוֹן. וְאֵין עוֹשִׂין עוּגָיוֹת לַגְּפָנִים:

 

פירוש רבנו עובדיה מברטנורא

 

(א) בֵּית הַשְּׁלָחִין. אֶרֶץ עֲיֵפָה וּצמֵאָה לְמַיִם. תַּרגּוּם עָיֵף וְיָגֵעַ, מְשַׁלהֵי וְלָאֵי: מַשׁקִין בַּמּוֹעֵד. דְּדָבָר הָאָבֵד מוּתָּר בַּמּוֹעֵד. וּשׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין מִשָּׁעָה שֶׁמַּתחִיל לְהַשׁקוֹתָהּ אִם אֵינוּ מַשׁקֶה אוֹתָהּ תָּדֵּיר מִיָּד נֶאֱבָד, כִּדתְּנַן בְּסוֹף מַתנִיתִין (ג ), זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפנֵי הַמּוֹעֵד לֹא יַשׁקֵם בַּמּוֹעֵד, דְּלָא פָסְדֵי, אֲבָל שָׁתוּ לִפנֵי הַמּוֹעֵד יַשׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וְדַוקָא שְׂדֵה לָבָן שֶׁלִּ תבוּאָה שְׁהִיא שְׁלָחִין מַשׁקִין בַּמּוֹעֵד, אֲבָל שְׂדֵה שְׁלָחִין שֶׁלְּ אִילָן לָא שַׁרֵי בַּמּוֹעֵד, דְּלָא פָסְדֵי. וּבַשְּׁבִיעִית שַׁרֵי לְהַשׁקוֹת בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין בֵּין שְׂדֵה בֵּית הַבַּעַל. וּבֵית הַשְּׁלָחִין, מִשּׁוֹם מוֹעֵד בִּלבָד נְקַט לַהּ: שֶׁיָּצָא בַּתְּחִלָּה.  שֶׁיּוֹצֵא עַכשָׁיו מִתְּחִלָּה. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין הוֹאִיל וְחָדָשׁ הוּא שֶׁמַּא יִפְּלוּ גְּדוֹתָיו וְאַתֵּי לְתַקַּן בַּמּוֹעֵד וְאִיכָּא טִרחָא: שֶׁלֹּא יָצָא בַּתְּחִלָּה. שְׁהוּא יָשָׁן: אֲבָל לֹא מִמֵּי גְּשָׁמִים.  גְּזֵירָה מִשּׁוֹם מֵי קִילּוֹן. קִילּוֹן הֶם מַיִם שֶׁלְּ בוֹר עָמוֹק וּבוֹ מֵי גְּשָׁמִים מְכוּנָּסִים, דְּבֵיהּ אִיכָּא טִרחָא יְתֵירָה לִדלוֹת: עוּגָיוֹת.  חָרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בְּעִיקַרֵי הַזֵּיתִים וּבעִיקַרֵי הַגְּפָנִים כְּדֵי שֶׁיִּמָּלְאוּ מַיִם:

 

 גרסת אבות

 

במשנה – הַקִּילּוֹן – הכי גרסינן בניקוד דגש בלמ"ד. ובניקוד הטברני – הַקִּילוֹן, ללא דגש בלמ"ד.

במשנה – עוּגָיוֹת – הכי גרסינן. ובניקוד הטברני – עוּגִיּוֹת.

בפירוש רבנו- בְּעִיקַרֵי – הכי גרסינן, בניקוד פַתַּח בקו"ף. וכן כְּלַלֵי, פְּרַטֵי, וכיוצא בזה. והן צורות נסמך ריבוי של שמות. ונוהגין בקריאה למשוך מעט את האות המנקודת בפַתַּח. וכן ראה מה שכתב ד"ר צמח קיסר במסכת אבות שבניקודו, במבוא שהביא שם.

 

פרק א' משנה ב'

 

רִבִּי אֶלעָזָר בֶּן עֲזַריָה אוֹמֵר, אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בַּתְּחִלָּה בַּשְּׁבִיעִית, וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְּקֻלקָלוֹת בַּמּוֹעֵד. וּמְתַקְּנִין אֶת קִלקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרשׁוּת הָרַבִּים וְחוֹטְטִין אוֹתָן. וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקווֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרכֵּי הָרַבִּים, וּמְצָיְנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין (אַף) עַל הַכִּלאַיִם:

 

פירוש רבנו עובדיה מברטנורא

 

(ב) הָאַמָּה. חָרִיצִים שֶׁעוֹשִׂים בַּקַּרקָע שֶׁבָּהֶן הַמַּיִם הוֹלְכִים סְבִיב הַשָּׂדֶה וּמִשָּׂדֶה לְשָׂדֶה, קְרוּיִין אַמָּה, לְפִי שְׁהֶן רוֹחַב אַמָּה בְּרוּם אַמָּה: בַּתְּחִילָּה. אִם לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד, מִשּׁוֹם טִרחָא: וּבַשְּׁבִיעִית. מִפְּנֵי שֶׁנִּראָה כְּחוֹפֵר בַּקַּרקָע בַּשְּׁבִיעִית: וּמתַקְּנִים אֶת הַמְּקוּלקָלוֹת. אִם נָפַל לְתוֹכָהּ עָפָר וְאֵינָהּ מְקַלַּחַת, מְתַקְּנִים אוֹתָהּ, אֲבָל אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בַּתְּחִלָּה בַּמּוֹעֵד. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: וּמתַקְּנִים קִלקוּלֵי הַמַּיִם. מַיִם הַמְּכוּנָּסִים בַּגּוּמּוֹת לִשׁתּוֹת מֵהֶן: וְחוֹטְטִין. מְנַקִּין וּמנַקְּרִין וּמוֹצִיאִין מִתּוֹכָן צְרוֹרוֹת וְקִסמִין וְעַפרוֹרִית שֶׁנָּפַל בָּהֶן: וּמצָיְינִין.  עוֹשִׂין צִיּוּנִין עַל הַקְּבָרוֹת. שֶׁהָיוּ מַמחִין סִיד וְשׁוֹפְכִין עַל הַקֶּבֶר, וְהוּא סִימָן לְהוֹלְכֵי דְּרָכִים שֶׁלֹּא יַעַברוּ בִּמקוֹם טוּמאָה: וְיוֹצְאִין. שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין בַּמּוֹעֵד לְעַיַּין הַשָּׂדוֹת שֶׁנִּזרְעוּ כִּלאַיִם, לַעקוֹר אוֹתָם. לְפִי שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל כָּך מִתְּרוּמַת הַלִּשׁכָּה, וּבִימֵי הַמּוֹעֵד נִשׂכָּרִים בְּזוֹל, מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּטֵלִים:

 

גרסת אבות

 

במשנה-             צָרכֵּי – הכי גרסינן בניקוד דגש בכ"ף. ובניקוד הטברני – צָרכֵי – ללא דגש, מאחר ובא לאחר שווא מרחף.

במשנה- וּמצָיְינִין- הכי גרסינן בניקוד קמץ בצד"י. ובניקוד הטברני – וּמצַיְּינִין.

בפירוש רבנו- וְעַפרוֹרִית- הכי גרסינן, בניקוד חולם ברי"ש. ובניקוד הטברני בשורק.

בפירוש רבנו- מַמחִין-  הכי גרסינן בבניין הִפעִיל ובניקוד פַתַּח במי"ם קמא. וכך מסר לי דודי, ד"ר צמח קיסר. ובניקוד הטברני – מְמַחִין- בבניין פִּעֵל. ומאחר ובניקוד הטברני לא בא דגש בגרוניות, הלכך, אין אצלם דגש בחי"ת.

 

פרק א' משנה ג'

 

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לְאִילָן, וּבִלבָד שֶׁלֹּא יַשׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפנֵי הַמּוֹעֵד, לֹא יַשׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּזֶה וּבזֶה:

 

פירוש רבנו עובדיה מברטנורא

 

(ג) מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם. שֶׁתַּחַת אִילָן זֶה, לְאִילָן אַחֵר, דְּלִיכָּא טִרחָא. אֲבָל לֹא יַשׁקֶה כָּל הַשָּׂדֶה. וּבִשׂדֵה בֵּית הַבַּעַל אִיַּירִּי, דְּלָא פָסְדֵי, שֶׁמֵּי גְּשָׁמִים מַספִּיקִין לוֹ, אֵלָא כְּשֶׁמַּשׁקִין אוֹתוֹ הַוֵי הַרוָוחָה טְפֵי: שֶׁלֹּא שָׁתוּ.  דְּלָא פָסְדֵי: בְּזֶה וּבזֶה. אַפִילּוּ לֹא שָׁתוּ וְאַפִילּוּ שְׂדֵה הַבַּעַל, דְּמִשּׁוֹם הַרוָוחָה שְׁרוֹ חֲכָמִים. וַהֲלָכָה כְּרִ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דִּסתָם מַתנִיתִין מַשׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין דִּלעֵיל כְּוָותֵיהּ. וּמִיהוּ, שָׂדֶה לַחָה שֶׁהַקַּרקָע שֶׁלָּה כְּמוֹ טִיט מוּתָּר לְהַשׁקוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד אַפִילּו לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּכִזרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפנֵי הַמּוֹעֵד דַמוּ:

 

גרסת אבות

בפירוש רבנו- שְׁרוֹ- הכי גרסינן. ויש גורסין – שְׁרוּ.

בפירוש רבנו- אַפִילּוּ – הכי גרסינן, בניקוד פַתַּח באל"ף. ונוהגין בקריאה למשוך מעט את האל"ף. ובנקוד הטברני- בחטף פתח.

 

פרק א' משנה ד'

 

צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכבָּרִים מִשְּׂדֵה הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן, (שֶׁלֹּא) כְּדַרכּוֹ, בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא  כְּדַרכּוֹ. וּמְקַרִּין אֶת הַפִּרצָה בַּמּוֹעֵד, וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרכּוֹ:

 

פירוש רבנו עובדיה מברטנורא

 

(ד) הָאִישׁוּת.  תִּנשֶׁמֶת. וְהִיא בִּריָה שְׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. וּמַפסֶדֶת אֶת הַשָּׂדוֹת: וּבִשׂדֵה הַלָּבָן. שֶׁחוֹרְשִׁין וְזוֹרְעִין אוֹתוֹ לִתבוּאָה וְאֵין בּוֹ אִילָנוֹת: בִּשְׂדֵה הָאִילָן כְּדַרכּוֹ. דְּמַפסְדֵי טְפֵי, וּלהֶפסֵד מְרוּבָּה חָשְׁשׁוּ. לְפִיכָּך חוֹפֵר גּוּמָּא כְּדַרכּוֹ וְתוֹלֶה בָּהּ מְצוֹדָה: שֶׁלֹּא כְּדַרכּוֹ. נוֹעֵץ שְׁפוּד בַּקַּרקָּע בְּחוֹזֶק וּמנַענֵע אִילַּך וְאִילַּך וּמוֹצִיא, וְנִמצֵאת גּוּמָּא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי חֲפִירָה. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וּבִשׂדֵה לָבָן הַסְּמוּכָה לִשׂדֵה אִילָן, חוֹפֵר כְּדַרכּוֹ, שֶׁמַּא יֵצְאוּ מִשְּׂדֵה לָבָן וְיַחרִיבוּ הָאִילָנוֹת: וּמקַרִּין אֶת הַפִּרצָה. מְסַדְּרִין אֶת הָאֲבָנִים זוֹ עַל זוֹ כְּדֶרֶך בִּניָן, וְאֵינוּ טָח בְּטִיט. וּבפִירצָה שֶׁלְּ גִינָּה מִיַּירִּי. אֲבָל כּוֹתָל חָצֵר שֶׁנָּפַל, בּוֹנֶה כְּדַרכּוֹ, מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים:

                                                                              

גרסת אבות

 

במשנה- הָאִישׁוּת- הכי גרסינן בניקוד חירק באלף. ובניקוד הטברני – בצרי.

בפירוש רבנו- בִּריָה- הכי גרסינן. ובניקוד הטברני –בְּרִיָּה. ובמסורת תימן יש חילוק בדבר. אם מדובר על בני האדם בלבד, יש לגרוס:  בְּרִיָּה, בְּרִיּוֹת. אבל אם מדובר על כל הַיצוּר, כולל בני אדם וחיה ובהמה וכו', או אם מדובר על חיה ובהמה וכו' בלבד לא כולל בני האדם, יש לגרוס: בִּריָה, בִּריוֹת.

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
5. ניקוד (27/08/2010 16:27:51)
4. גבריאל (10/10/2009 20:53:37)
1. דורון (8/10/2009 21:32:12)
2. יצחק כבדה (8/10/2009 19:59:21)
3. מוסיף דעת (8/10/2009 18:19:40)

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
ספר עב הענן
אתר מסורת
נחלת אבות
מנורת המאור שתילי זיתים
קודש לכל חי