לק"י
חכמי תימן על מועדי תשרי
בעריכת הצב"י יוסף צברי ס"ט
דרכי התשובה בימים הנוראים
הגה"ק רבי יעיש קורייני זצ"ל, נותן מספר רמזים על עניין התשובה, המסמלים לנו את מהותה, עם כמה דברי מוסר היורדים חדרי בטן בענייני בין אדם לחבירו, וז"ל:
"תשובה- נוטריקון תענית שק ואפר, בכיה הספד. {שכל אלו נצרכים לעשיית תשובה שלימה}.
{ועוד ר"ת תשובה}: תעשה שלום ואהבה בין הבריות. {שהאחדות בישראל היא מעלה גדולה הנצרכת ליום הדין כדאיתא בפ"ק דר"ה}.
{ועוד ר"ת:} תבלום שפתיך ולשונך בעת המחלוקת. {ומוסיף ע"ז הרב:} וזו היא התשובה השלימה המעולה המועילה לכיפור העוונות, שיהיה עניו באמת שלא ישיב למחרפיו ומגדפיו, ואע"פ שהוא דבר קשה, והנה בעבור זה בשביל שכובש ליצרו ולא ישיב למחרפו, הנה בודאי מתכפרים לו כל עוונותיו, כי מדה כנגד מדה, כי מתוך שהוא מוחל על עלבונו ולכל מי שחטא לו, כן בודאי הקב"ה מוחל על כל מה שחטא והכעיס אותו נגד מה שהוא מחל למכעיסיו, ומיד יוצא זכאי בדינו, כי הענוה היא עזרו ומגינו, ובעבורה הקב"ה ירחם עליו ויחונו, אלוהים יחננו ויברכנו יאר ה' פניו אתנו סלה אכי"ר" עכל"ק.
{מחמדי שמיים ח"ב עמ' שמ"ה}
תשובה ע"י לימוד תורה
הגאון רבי סעיד צפירה זצ"ל, מגדולי חכמי תימן שבירושלים, מביא שעיקר עשיית התשובה היא ע"י לימוד ועיון התורה, וז"ל קדשו:
"אפשר לומר כי גלותינו המר והארוך תלוי בתשובה, מאי תשובה, תשוב ה' {ר"ל שהשי"ת ישוב לגאלינו, או רמז לשכינה שתשוב הנרמזת באות ה' של שם ה'}.
ובמה תשוב ומי ישיב אותה, אלא שידוע שהדבר תלוי בנו בעסק התורה ובעשיית המצוות, לברר רפ"ח ניה"ק וכו', ובפרט אם עלה תעלה כוונתינו שלימה ביב"ק בתפילתנו ושויץי ה' לנגדי תמיד, כי סגולה ד' אותיות הוי"ה בארוך הוא בציורן לפני המתפלל הוא סגולה לעורר הכוונה" עכל"ק.
{מספרו מעיין גנים על שיר השירים עמ' כ"א}
טעם לפתיחת הסליחות בימים הנוראים בפס' ואני ברוב חסדך
הגאון רבינו יצחק ונה זצ"ל, מבאר לנו בספרו, מדוע מנהגינו לפתוח את הסליחות בימים הנוראים, בפסוק ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וגו', משום שפסוקים אלו מרמזים לאבות הקדושים, ולכן מזכירים אנו זכותם טרם נבקש סליחתינו מאבינו שבשמים, שבזכותם ישמע שועתינו וקולינו. ואלו דבריו:
"ואני ברוב חסדך, נהגו לפתוח בזה המזמור קודם הסליחות, לפי שבו כלולים האבות כולם. כיצד? "חסדך"- זה חסד לאברהם {מיכה ז' י"ב},
"אבוא ביתך"- כנגד מה שאמר ביעקב "יושב אהלים" {בראשית כ"ה כ"ז}, שהיה משמש באהלי תורה שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות של אל ברוך הוא, שנאמר אשרי יושבי ביתך {תהי' פ"ד ה'}.
"ביראתך"- כנגד מה שאמר "ופחד יצחק היה לי" {ברא' ל"א מ"ב}, ונתאחר יצחק בפסוק. {ועיין מקורו מדברי הזוה"ק בהקדמה ח"א דף י"א ע"ב}.
{ועתה מבאר רבינו, מדוע באמת גם לפי סדר זה קודם יצחק ליעקב כפי סדר קדימתם בתולדתם:} ומשמע המילה "אבוא ביתך" שהוא כנגד יעקב, "ביראתך" כלומר ביצחק שכבר קדם ליעקב, כיון שאמר ביראתך, משמע רוצה לומר עם יראתך שהוא כנגד יצחק, ואין קושיא בזו. {ר"ל שהאומר מבאר שהוא מגיע לבית ה' "אבוא ביתך" , כאשר יש בליבו כבר את יראת ה' הנרמזת בתיבת "ביראתך" מקודם, ולכן לפי זה קודם יצחק הנרמז ביראה ליעקב הנרמז בבית, אלא} ואף על פי כן אחרו {הרמז בפסוקים, ליצחק} מפני שהוא דין. {ואין רצונינו לעורר דין מתחילה אלא לעורר הרחמים עלינו}.
{מפירושו לתכלאל "פעמון זהב", הנדפס בחלקו בס' פיוטי הסליחות לר"ה ויו"כ}
דברי התעוררות לעשרת ימי תשובה
וחובת קול הבכיה בימים אלו
דברים מוסר יורדים חדרי בטן, על הנהגת האדם בעשרת ימי תשובה, כתב הגאון רבי שלמה בדיחי זצ"ל, בנו של רבינו החן טוב, וז"ל קדשו:
"צריך אדם ליזהר בעשרת ימי תשובה בתפילה ועסק תורה, ולתקן מה שפגם בכל השנה, ולבכות על רוע מעלליו, ולהוריד דמעות באלו הימים, שהם מסוגלים לכפר עוונותיו, ומובטח לו שאינם חוזרות ריקם. שהרי אמרו חז"ל {זוהר תרומה קס"ה ע"א} שכל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה, שהרי דמעה נוטריקון: "דמעה מוחה עוונות האדם", ועוד נוטריקון: דוחה מאה עוונות החוטא.
אשר על כן, יעורר אדם עצמו לבכי, וייראה כאילו הוא בוכה בתפילתו בקולו. ומכגל שכן כשאומר הוידוי וסליחה ומבקש מחילת העון, פשיטא ופשיטא שיהא בבכי ותחנונים. ואם אינו יכול לבכות ממש, מכל מקום יהא קול דברים שמדבר בתפילתו בקול נמוך ומשובר, כאילו הוא בוכה ממש, וכל זה רמז דוד המלך ע"ה {תהילים ו' ט'}: "כי שמע ה' קול בכיי" לא אמר בכיי אלא קול בכיי, הקול כאילו הוא בוכה.
ויאמר הכל בתחנונים, כקול עני ואביון המבקש לחם ומזון, וכן כתוב בזוהר פר' בלק על פס' תפילה לעני {תהי' ק"ב א'}, דתפילת העני מקובלת ומרוצה יותר משערי תפילות, כיון שמתפלל בשברון לב. כיון שראה דוד המלך ע"ה גודל מעלת תפילת העני, דכל שערי שמיים ושערי רחמים מזומנים לפתוח לו, וליכא בכל תפילות שבעולם דקב"ה מקבלה כתפילת העני, עשה עצמו כעני ואביון, פשט לבושא דמלכותא וישב בקרקע כעני ואביון, ואמר {שם פ"ו א'}: "תפילה לדוד הטה ה' אזנך ענני כי עני ואביון אני, וראוי לכל אדם לעשות כן.
וכן אמר הנביא {ירמיה ל"א ט"ו}: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכיח ועיניך מדמעה", והיה לו לומר מנעי דמעה מבכי ודי בזה, שאין בכי אלא דמעה. ויש לומר כפירוש רד"ק על הפס' "שמע שמעתי אפרים מתנודד" {שם י"ז}, פירוש מתנודד, בוכה ונוהה עכ"ל, מלשון מי ינוד לך {ישעיה נ"א י"ט}, אי נמי לשון נע ונד {בראשית ד' י"ב}, שבוכה ונוהה על גלות השכינה, גלות ראשונה ושניה. וזהו שמע שמעתי, שתי שמיעות של הנעה ושל נדידה, כנגד הבכי והנהייה. וזהו שאמר הכתוב: "על ההרים אשא בכי ונהי" {ירמיה ט' ט'}, על כן צריך דמעות באלו הימים, שכן תמצא תיבות של: "שמע שמעתי אפרים מתנודד"= דמעי, וכן אמר הפייטן רבי שלמה אבן גבירול בפיוט לך אלי תשוקתי, אנסך את דמעי לך, והקב"ה רחמן על כל בריותיו, משיב לכל שואל ואינו מחזיר ריקם" עכ"ל הנפלאה.
{עולת שלמה עמ' תס"ב}
כתיבת תגובה