23
ינואר
לאחרונה עלתה שוב לסדר היום הציבורי פרשת ילדי תימן. כל אחד מבני עדתנו מכיר ושמע את הסיפורים המצמררים מספר פעמים מזקנות העדה, שסיפרו שוב ושוב בעיניים עצובות כיצד ילדם נגדע מבין ידיהן. אף אחד מאיתנו אינו מטיל שום צל של ספק באמיתות הסיפורים, אך כל זאת במקביל לחוות דעתן של שלוש ועדות חקירה מהעבר שלא מצאו ראיות קונקרטיות על שיטת פעולה של חטיפת ילדים.
לאחרונה נשמעות קריאות רבות לחשיפת הארכיונים של ועדות החקירה, האם זה ישפוך אור ויגלה את האמת? ספק רב.
בידי נמצא אחד העותקים (המקוריים) היחידים של דו"ח ועדת החקירה הראשונה שעסקה בעניין ילדי תימן משנת תשכ"ז (1967), הוועדה נודעה בשם "ועדת בהלול – מינקובסקי".
הדו"ח בן 196 עמודים ועסק בחקירת היעלמותם של 342 ילדים, כאשר למעט 25 ילדים כולם היו מבני עדתנו. החקירה העלתה ש-316 ילדים "נפטרו", 4 ילדים אומצו, ו-22 ילדים נעלמו.
אך החלק המעניין כיום, הנוגע לנושא הארכיונים החסויים לעוד 70 שנה הוא זועק לשמיים על הטיוח הנוראי ומוכיח כמה לא יועיל מהומה אם יחשפו הארכיונים.
עולי תימן שהו בחמישה מחנות (מעברות). ועדת החקירה הראשונה קמה 14 שנים לאחר המקרה האחרון שנחקר וסגירת המחנות, והיא מתייחסת בסוף הדו"ח לארכיונים שהיו במחנות העולים, ואני מצטט: מחנה עתלית – "באשר לארכיון המחנה עצמו, הוועדה לא מצאה בו כל מסמך". מחנה ראש העין – "המסמכים אבדו עם חיסול בתי התינוקות ולא נמצאו ע"י הוועדה". מחנה עין שמר – "הסתבר לוועדה כי עם חיסול המחנה נשמרו המסמכים בצריפים עזובים ללא שמירה ועם עבור הזמן אבדו או נשמדו". מחנה פרדס חנה – "המסמכים והתיקים הרפואיים רוכזו בצריף אחד או שנים ושומר ביה"ח כעבור זמן קצר השמיד את המסמכים וזאת לדבריו, על פי הוראה מהממונים עליו". כל בר דעת מבין מתוך הדברים הנ"ל שלא יעזרו חשיפת הארכיונים משום שאין הרבה מה לחשוף, ולא נוכל להגיע לחקר האמת ע"י חשיפת הארכיונים המדוברים.
אם כן מהי האמת? האם הילדים נחטפו או מתו? האם ועדות החקירה שיקרו או אמרו אמת? האם זקנות העדה דוברות אמת או מדמיינות? לעניות דעתי כל התשובות נכונות…
כתיבת תגובה