r מלכים - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק
23 ינואר

הרד"ק אומר על בן השונמית שהחיה אלישע שדעת רבא כששאלו אותו בן השונמית מהו שיטמא אמר להם מת מטמא ואין חי מטמא שדעתו ככה שלא יצאה נשמתו לגמרי. אבל החכם בעל כלי פז מפרש דברי רבא שהואיל והוא מעותד לחיות ע"י אלישע הנביא נחשב כאילו הוא חי ולפיכך לא מטמא.


ועוד אפשר לומר שדעתם כששאלו היה רק לשאול מהו שיטמא מפני שהכל סוברים שהוא מת, שהרי לא שאלו אם מת לגמרי או שעדין יש בו חיות, ולפיכך שאלו לענין הטומאה הואיל ואח"כ חיה. ועוד הרי שאל המלך יורם את גיחזי ואמר לו ספרה נא לי את כל הגדולות אשר עשה אלישע (מ"ב ח ד), ואלו רק אחזתו חמה או צנה הרי כמה רופאים יכולים לרפא חולים כאלה. וכן חז"ל אומרים בהרבה מקומות בלשון הזה, מתים שהחיו אליהו ואלישע, ואמרו (פסחים סח א) עתידים צדיקים שיחיו מתים שנ' ירעו בשן וגלעד, בשן זה אלישע וגלעד זה אליהו.


ועוד מביא הרד"ק ז"ל על בן הצרפית שהחיה אליהו שנראה שדעת התרגום שרק חזק חליו מאד ולא מת לגמרי ממה שאמר התרגום על המלים האלה הרעות להמית את בנה (מ"א יז כ) שהתרגום אמר ולא תבאיש לה ולא תמית ית ברה.


אבל נראה הנכון שהתרגום משנה את הלשון לכבוד מעלה, שהרי גם בפסוקים הרבה משנה את הלשון. דוגמא לדבר, המזכירים את ה' אל דמי לכם (ישעיה סב ו) שתרגם מתאמר דוכרן טבותיך קדם ה' לא פסיק, והפסוק השני ואל תתנו דמי לו תרגם ולא יפסוק דוכרנכון מן קדמוהי. וכגון מה שאמר אליהו (מ"א יח כא) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים אם ה' האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו, שתרגם הלא ה' הוא אלהים פלחו קדמוהי ולא תהכון בתר טעון דלית בהון צרוך. וכן ואתה הסבות את לבם אחרנית (שם שם לז) שתרגם ואנון יהבון ית לבהון פליג. וכן בהרבה פסוקים. גם בתורה יש, כגון עם נבל ולא חכם (דברים לב ו) תרגם עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו.


והואיל והבאנו את הפסוק הזה נאמר, מצאנו בשפה הערבית נבל לשון מעולה, כי השפה העברית אם לכל השפות, וכאן פירש עם נבל עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו (הערה בגליון: מה שכתוב נבל בערבית שזה לשון חשיבות נמצא ברס"ג פסוק כרוה נדיבי העם (במדבר כא יח) שפי' כראה אנבל אלקום. ויש שרמזו כאן מה שאז"ל נובלות חכמה על מעלת תורה). וכגון זה אפשר לומר על מה שדרשו חז"ל (שבת פח ב) על נרדי נתן ריחו (שה"ש א יב) שהכתוב אמר בלשון נקיה שלא אמר הבאיש או הסריח אלא אמר נתן ריחו, (גליון: יש ממפרשי הפשט שפירשו נדף ריחו למעליותא) ואפשר לומר שזה נמצא בלשון ערבי שרש נת"ן שפירושו הבאיש הסריח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן