כבוד מו"ר הרה"ג ר' יצחק רצאבי הי"ו פותח את "הלכות חודש ניסן" [שולחן ערוך המקוצר, אורח חיים חלק ג'] בלשון נלבבת ומחכימה, כדלקמן: "ציוונו הקב"ה שלא לעשות מלאכה במועדים ואחד מן הטעמים הוא, כדי שעל ידי זה, נהייה פנויים לזכור הניסים הגדולים והאותות והמופתים שעשה לנו ולאבותינו ונודיעם לבנינו ולבני בנינו. וגם יש תועלת נוספת בדבר (והיא), שיתקבצו כל העם אז לשמוע דברי תורה והלכות, כעין מה שמצינו שמשה רבנו תיקן להם לישראל שיהיו דורשים בהלכות פסח בפסח, ובהלכות עצרת, דהיינו שבועות בעצרת והלכות חג, דהיינו סוכות, בחג. ומלבד זה, צריך להקדים ולשאול ולדרוש בהלכות פסח קודם לפסח 30 יום, מפני שהלכותיו מרובות וצריכים כולם לדעת איך יתנהגו בדברים שאין להם תקנה בתוך הפסח, כגון: ביעור חמץ והגעלת כלים. לפיכך, מנהגינו מאז, ללמוד בציבור הלכות פסח". ייראה לנו להוסיף ולציין שרמז לדבריו המחכימים של כבוד מו"ר הרה"ג ר' יצחק רצאבי הי"ו ניתן לראות באופן מוחשי בכך שחכמינו תיקנו את אשר נודע כבר בשער בת רבים בעניין הנקרא והמכונה בפי כל "ארבע הפרשיות", ובעיקר, לגבי דידן, מדובר בעניין הפרשה הרביעית, היא "פרשת החודש". ודו"ק.
וזאת למודעי: "ארבע הפרשיות" זהו כינוי לאותן ארבע הפרשיות המיוחדות שנהגו בית ישראל לקרותן כ"מפטיר" חלופי ובמקום קריאת "המפטיר" הרגיל והשגרתי מידי "שבת בשבתו" ואשר הוא מופיע בסוף קריאת הפרשה השבועית. זמן קריאתן של ארבע הפרשיות הוא לפני ואחרי חג הפורים, כדלקמן ובקצרה: הפרשה הראשונה – "שבת שקלים" [נקראת בשבת שלפני ר"ח אדר או בשבת ר"ח אדר]. הפרשה השנייה – "שבת זכור" [קריאתה חובה מדאורייתא [=מן התורה] ונקראת תדיר בשבת שלפני חג הפורים]. הפרשה השלישית – "שבת פרה" [נקראת בשבת הקודמת ל"שבת החודש" ויש הסוברים שגם חיוב קריאתה הוא מדאורייתא]. הפרשה הרביעית – "שבת החודש" [נקראת בשבת שלפני ר"ח ניסן או בשבת ר"ח ניסן]. והגם שאין היא נקראת ממש 30 יום קודם הפסח, ברם היא נקראת די מספיק זמן קודם חג הפסח. וזאת משום שקריאת "פרשת החודש" ועיון מושכל בה "מכניס" את הבאים בשערי בתי הכנסת, כן ירבו, כמו גם את המעיינים והלומדים לאווירה, לאטמוספירה ובעיקר ל"סביבה הרוחנית" הנפלאה האופפת חג קדוש וחשוב זה, חג הפסח ואשר למותר לציין שהינו לא רק החג המכונן בחייה של האומה היהודית לדורותיה אלא גם, ובעיקר, הינו אחד מן המועדים והחגים אשר ציוונו הקב"ה עליהם בתורתו הקדושה.
וגם אומנה, פרשת השבוע, פרשת "תזריע" מתייחדת בכך שהיא מבין הפרשיות הקצרות שבספר "ויקרא" משום 67 פסוקיה. היא כוללת 7 מצוות בלבד והשנה, שנת התשע"א, בית ישראל יקראו בה כ"מפטיר" חלופי את "שבת החודש" הנ"ל. "פרשת החודש" לקוחה מספר שמות פרק י"ב, א' – כ' ושמה ניתן לה על שם הנאמר בפסוק הראשון: "החודש הזה לכם ראש חודשים". "פרשת החודש" עוסקת בענייני חג הפסח הקרב ובא ובעיקר בענייני הקרבת קרבן פסח, כמו גם בעניינים נוספים המדריכים את היהודי להתכונן לחודש ניסן וחג הפסח, זמנים הנחשבים בהשקפת העולם היהודית כזמנים של התחדשות שהרי חודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה עפ"י התורה, שנאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה" וחג הפסח הוא "הראשון שבו מתחיל מחזור גאולתו של העם היהודי לדורותיו" [עפ"י מדרש גם] וכבר לימדונו חז"ל בכמה דוכתי: "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל" ועל מימרת חז"ל זו מובא בשם החיד"א הקדוש: "בניסן הם מוכנים [לגאולה] משום שכבר קודם [חג] הפסח יצאו חלקי נפשם מרשות הסט"א [=הסיטרא אחרא] ובליל הפסח הם בני חורין והם מעותדים לגאולה".
המאמר מוקדש להצלחת "הקן המשפחתי" של הלל גלית ועידן, זוג מקסים ונאמן, ובקצרה ולעניין, מברכם ד"ר מוטי גולן, יהודי פשוט וחמשירן:
"שבורא עולם בקניין, ישלים להם זה הבניין".
כתיבת תגובה