לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

בחג פתוח רק בערב ש"ת בין 9 ל13

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
כתר תימן 1
מוהל מומחה

תולדות חייו ופועלו של הרב יוסף עמר זצ"ל

25/11/2007

מנקד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן

 

תולדות חייו

הרב יוסף ב"ר אהרן עמר הלוי זצ"ל נולד בצנעא בירת תימן ביום שבת י"ח באב תרע"א (12.8.1911), ונפטר בירושלים ביום שני כ"ו בכסלו תשמ"ט (4.12.1988).

 

למד אצל מלמד תינוקות של בית רבן עד גיל שתים-עשרה. לאחר מכן למד בימים ובלילות בישיבות הגדולות משנה, תלמוד והלכות אצל גדולי הרבנים בעיר צנעא: הרה"ג יחיא קאפח זצ"ל, הרה"ג יחיא אביץ' זצ"ל, הרה"ג שלום קרח זצ"ל, והרה"ג רצון (רצ'א) צארם זצ"ל.

 

הרב יוסף עמר עלה לארץ בשנת תש"ד (1943). בדרך לארץ ישראל ישב ארבעה חודשים בעיר עדן, משם הפליג באנייה במשך שבועיים ימים לפורט-סעיד שבמצרים ומשם נסע ברכבת לארץ-ישראל. כשהגיע לארץ-ישראל, קיבל חדר בבניין השייך לסוכנות היהודית ברח' העלייה בתל-אביב, גר בו במשך שבועיים ימים, עבר לחדרה  וגר בה כשנה וחצי. מחדרה עלה עם בני משפחתו לשכונת מחניים שבירושלים וגר בה כשלוש שנים. החל משנת 1948 התגורר בשכונת גונן (קטמון הישנה) בירושלים עד לפטירתו.

 

 עוד בהיותו בתימן, נשא לאישה  את אורה{נצ'רה}לבית השאש, ושם נולדו להם  ארבעה ילדים: שלמה, מתניה, בניהו וברכה. בישראל נולדו להם עוד חמישה ילדים: בן-ציון, אבנר, אביגיל, משה  ורנה.

 

יצק מים על ידי גדולי הרבנים בצנעא. היה בקי גדול במסורות הניקוד והקריאה של יהודי תימן, כולל המשנה והתלמוד. התפלל בבית הכנסת "בית אלמסורי", בית מדרשו של הרה"ג יחיא אביץ' זצ"ל. היה מאחרוני תלמידי החכמים שעלו מתימן.

 

מפעלו התורני

בשנת תשי"ט (1959) החל במפעלו הגדול, ניקוד התלמוד הבבלי, כולל שישה סדרי משנה, על פי מסורת יהודי תימן. מפעל חיים כביר וחשוב זה נמשך למעלה מעשרים שנה.הרב עמר השקיע ימים ולילות בעבודתו עד לסיומו המוצלח של מפעלו בשנת תשל"ט. משנת תש"ם ואילך יצאו לאור על-ידו עשרים כרכי התלמוד הבבלי בסיועו המסור של בנו משה הי"ו, שטרח בלא לאות כדי להשלים את  מלאכת ההוצאה לאור תוך שנים מעטות.

 

הרב יוסף עמר זכה בעזרת השם לראות בשנת תשמ"ו בסיום הוצאתם לאור של כל עשרים כרכי התלמוד הבבלי פרי מפעל חיים שנמשך למעלה מעשרים שנה. עם צאתם לאור של כרכי הש"ס, החלה הפצתו של הש"ס המנוקד בסיוע בניו ובנותיו, כל אחד כפי יכולתו.

 

התלמוד המנוקד לפי מסורת הקריאה של בני תימן התקבל בציבור בהתלהבות יתרה וזכה להערכה רבה בקרב תלמידי ישיבות, חוקרי לשון, רבנים ואנשי אקדמיה.

 

הרב יוסף עמר ניקד ופיסק את התלמוד הבבלי ואת כל ששת סדרי המשנה על פי מסורת יהודי תימן, הגיה את הנוסח על פי מסורת הלימוד שנהגה בתימן, ואף השווה את נוסח המשנה בתלמוד הבבלי מהדורת וילנה לנוסח המשנה עם פירוש המשנה להרמב"ם, שיצאה לאור במהדורת הרב יוסף קאפח, והוסיף הערות רבות על גיליון התלמוד בענייני קרי וכתיב ונוסח התלמוד. הרב עמר הרבה להעיר במיוחד על נוסחאות הגאונים המשתקפות בעיקר בפירושי הרא"ש, הרי"ף ורבנו חננאל במקום שהם מאירים את פסקי הרמב"ם, ואף העיר הערות פרשניות שיש בהן להעמיד על מסורות הלשון ונוסח התלמוד שעמדו לפני הגאונים וגדולי הפוסקים.

 

הערכות ושבחים

מפעלו הגדול והחשוב של הרב יוסף עמר זכה להערכות ולשבחים מצד גדולי הרבנים וחוקרי לשון כגון: הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל, פרופ' שלמה מורג ז"ל, וייבדל לחיים ארוכים, ד"ר יחיאל קארה.

 

להלן כמה מן הדברים שנאמרו על מפעלו החשוב של הרב י' עמר:

"חשיבות גדולה והיסטורית למסורת הקריאה והניקוד של יהודי תימן  בתלמוד הבבלי. יהודי תימן עמדו בתקופת הגאונים בקשרים הדוקים ביותר עם מרכזי התורה החשובים בבבל, ובזכות קשרים אלו עבר התלמוד הבבלי ממקום צמיחתו בבבל לתימן על מסורת הלימוד, הקריאה והניקוד שלו. ושם, בתימן, הקפידו החכמים ותלמידיהם לשמור בשעת הלימוד גם על מסורת הקריאה.

חוקרי מסורות הלשון העברית והארמית שבדורות האחרונים, נמנו וגמרו שמסורת יהודי תימן בלשון חכמים ובארמית היא מסורת בבלית, לאמור: אצל בני תימן השתמרו מסורות קריאה וניקוד מקוריות של התלמוד הבבלי מזמן יצירתו וחיבורו.

 

למסורת מיוחדת במינה זו, שבעיקרה היתה מסורת שבעל-פה, נשקפה סכנת שכחה וכליה, וזאת משום שבדורות האחרונים היתה לנחלת יחידי סגולה בלבד.

 

בדורות האחרונים גם בתימן למדו מן הדפוסים ולא מכתבי היד המקובלים, כן נתמעט לימוד התלמוד מפני הלימוד בחיבורים אחרים.

 

עכשיו, שבא הרב יוסף עמר והעלה את הירושה העצומה על הכתב, שוב עומדת מסורת הקריאה של יהודי תימן ברשות הרבים.

 

הרב יוסף עמר, מגדולי חכמי תימן ורבניה, השקיע מאמץ עצום ועמל רב במפעל הניקוד של התלמוד הבבלי, וזיכה את לומדי התלמוד, בפעם הראשונה, במסורת שלמה, מנופה ומדוקדקת ששורשיה יורדים עד לזמן האמוראים. 

 

חוקרי לשון מובהקים מעידים עליו שדיקנותו מרובה, וכי הוא הוציא מתחת ידו סולת נקיה.

 

מהדורת התלמוד המנוקדת של הרב עמר יש בה תרומה מיוחדת הן לאברכי ישיבות, הן לתלמידי אוניברסיטאות, הן למחקר האקדמי והן למפעל המילון ההיסטורי של הלשון העברית.

 

מעתה יוכלו להעמיד את גרסתם בתלמוד על אדני מסורת ולשון קדומים ומקוריים." (מתוך חוברת הפרס לספרות תורנית,פרסי עיריית תל-אביב-יפו,על שם הרב א"י קוק זצ"ל,   החלוקה הל"א  של הפרס לשנת התשמ"ה, ט"ז באלול תשמ"ה,2.9.1985 ,עמ' 16).

 

טקסים ופרסים

בטקס חגיגי שנערך לכבודו של הרב י' עמר עם צאתם לאור של הכרך הראשון, מסכת ברכות כולל משניות סדר זרעים, וכרך שני, מסכת שבת, ביום שני ד' דחוה"מ סוכות, י"ט בתשרי תשמ"א (29.9.1980) ב"היכל שלמה" שבירושלים בהשתתפות קהל רב, רבנים ותלמידי ישיבות, ובהשתתפותם של כבוד מו"ר הרב יוסף קאפח, הרב יוסף עמר, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, הבלשן מר יצחק שבטיאל, מר דוד ברגמן, סגן ראש העיריה ואחרים, ובהנחיתו של הסופר מר יוסף שער ועוד שיבחו כל הדוברים את מפעלו האדיר של  הרב יוסף עמר, וציינו את בקיאותו של המהדיר בניקוד התלמוד הבבלי בשלמותו, על פי מסורת הניקוד והקריאה של יהודי תימן.

 

בסיום טקס מרשים זה, נשא דברים  הרב עמר, ואמר כדברים האלה:

 

"במעמד קדוש זה, חובתי לתת שבח והודיה להשם על שעזרני וחזקני, ונתן לי כח לעשות חיל. חיל לשמור על מסורת קדומה, מסורת אבותינו בתימן, אשר היתה לנחלתם מדור דור.

 

שמירה זאת, על ידי הניקוד לפי המבטא הצח וההיגוי הנכון במשנה ובגמרא. אודה ה' מאוד בפי, ובתוך רבים אהללנו.

 

מסורת זו של קריאה מדויקת, וכן כמה מסורות שהיו לנו בתימן, הם נכסים רוחניים יקרי ערך, שחובת כולנו לשמור עליהן כבבת עין, לבל יישכחו חס ושלום. ואם לא נשמור עליהם, נהיה אנחנו החוטאים כלפי הדורות הבאים.

 

רבותינו וחכמינו הקפידו על דיוק ביטוי על כל אות ואות ועל כל נקודה ונקודה, בין בקריאת התורה והתרגום, בין בקריאת המשנה ובין בתפילה.

 

כמו כן, הקפידו על מלמדי תינוקות לדייק בלימוד התלמידים אפילו בתרגום אונקלוס, להוציא המילים כתקנן לפי הנקודות: החולם - חולם; והקמץ - קמץ. לא חולם קמץ, ולא קמץ פתח וכדומה. וכן להקפיד על הדגש והרפה, ובזה נתקיימה המסורת עד ימינו אנו.

 

בחג זה יש שמחה נוספת, והיא סיום התורה והתחלתה, וזה סימן לענייננו. בסייעתא דשמיא, נסתיימה הפעולה הראשונה, הניקוד והפיסוק של המשנה והתלמוד, והתחילה פעולה שנייה, הוצאת התלמוד לאור. כפי שאתם רואים, כרך ראשון, מסכת ברכות, כולל משניות  סדר זרעים. כרך שני, מסכת שבת. ובעזרת השם, בקרוב יצא כרך שלישי, מסכת עירובין. ואני תפילה לפני יוצרי  שיזכני להוציא לאור שאר הכרכים של הש"ס, ונזכה כולנו לראותו שלם בכל בית בישראל ולהגות בו.

 

הנני מסיים את דבריי בתודה ובברכה למכובדיי הנזכרים לעיל על הטרחה שטרחתם לבוא ולהשתתף לכבוד המאורע החשוב הזה. שתזכו כולכם, ואני עמכם, ל'וזאת הברכה אשר ברך משה', ותזכו לשנים רבות ומועדים טובים".    

 

עם צאתם לאור של שלושת הכרכים הראשונים של התלמוד הבבלי המנוקד על פי מסורת יהודי תימן, התקיים ביום י"ח כסלו תשמ"א (26.11.1980), טקס מכובד ומרשים בלשכת נשיא המדינה, מר יצחק נבון. במעמד זה, העניק הרב יוסף עמר לנשיא המדינה את שלושה הכרכים הראשונים של הש"ס המנוקד. הנשיא התעניין במפעלו הכביר של הרב עמר ועודד אותו להשקיע מאמצים בהוצאתם לאור של שאר כרכי הש"ס. את שקדנותו הרבה של הרב עמר בהקמת המפעל הנכבד הזה, כינה נשיא המדינה "מפעל אדירים". בטקס זה השתתפו גם: הרב יוסף צדוק (צאלח), הסופר מר יוסף שער, ובנו של הרב המהדיר, מר משה עמר.

 

כמו כן התקיימו טקסים מרשימים ורבי משתתפים לרגל זכייתו של הרב יוסף עמר בשני פרסים יוקרתיים: בשנת תשמ"ה (1985), הפרס לספרות תורנית ע"ש הרב קוק, מטעם עירית תל-אביב; ובשנת תשמ"ז (1987), פרס ירושלים לספרות תורנית ע"ש הרב עוזיאל. בטקס זה, נטלו חלק הרה"ג יוסף קאפח, והרבניים הראשיים לירושלים, הרב יצחק קוליץ והרב שלום משאש, חברי ועדת הפרס, ואישי ציבור אחרים.

 

פרנסתו וכמרביץ תורה

הרב יוסף עמר עסק לפרנסתו כסופר סת"ם ומגיה ספרי תורה במשרד הדתות וכשוחט ובודק.

 

הרב עמר שימש כרב בית הכנסת 'ישמח ישראל', לעדת יהודי תימן בשכונת גונן בירושלים ולימד בה משנה, תלמוד והרמב"ם לקהל המתפללים .

 

נהג בצניעות יתרה ובענווה גדולה  בכל דרכיו  וכיבד כל אדם.

 

פטירתו

בשנת תשמ"ה (1985), חלה הרב עמר במחלה קשה. על אף מחלתו זו, התאמץ לתפקד כהרגלו כמדי יום, והמשיך בסדר יומו הרגיל עוד מתימן, להשכים בחצות הלילה ללמוד תורה וללמדה. ביום שני כ"ו בכסלו תשמ"ט (4.12.1988) נפטר בביתו שבשכונת גונן בירושלים, והוא כבן שבעים ושמונה שנה. בלווייתו, שיצאה מביתו שבירושלים, השתתף קהל רב שהגיע מכל חלקי הארץ בעקבות פרסום מותו בכלי התקשורת, ובהם: רבנים, תלמידי ישיבות, חוקרי לשון, אנשי אקדמיה ורבים רבים ממוקירי זכרו. בין המספידים אותו, היו הרה"ג יוסף קאפח והרב רצון ערוסי, רבה של העיר קריית-אונו.

 

הרב י' עמר נקבר בהר המנוחות שבגבעת-שאול בירושלים

תהי נפשו צרורה בצרור החיים. 

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
5. מנאכי (8/05/2013 13:12:41)
4. משה קעטבי (29/07/2009 01:53:50)
3. יהונתן (20/08/2008 12:25:46)
2. בני (30/03/2008 12:04:06)
1. המשביר (26/03/2008 22:49:17)
מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן