לק"י
החוג לשירה תימנית מקורית – רחובות
קם אדם בבוקר והנה שומע על חוג עם שם כ"כ ארוך ?! הדברים לא כ"כ פשוטים.
בעצם איך קם החוג הזה?
אני כמורה שעבדתי במקומות רבים ואפילו בחו"ל ,חשה ומבינה שהקב"ה כיון שכל פעולותי ועבודותי כמורה ,משך כל שנות עבודתי ,היו ציוני דרך כדי להגיע לזכות הזאת לנסות ולהקים "שכינתא מעפרא" ולהחיות ,פשוטו כמשמעו ,שירה תימנית מקורית ,שאין לה שופר ורמקול להשמע בכל אתר ואתר .
גדלתי בבית ששרו הרבה בשבתות וארועים שירים אלה,אולם כעמך ישראל , "נסחפתי" בזרם החיים ובביתי התנגנו הנעימות שמעל גלי האתר.
רצון ה' היה כנראה ,לעשות משהו עם שירה זו שלא תשכח ואז שוב טלטל אותי לחו"ל ,לפני כארבע שנים (מהיום) למשך שלוש שנים בהפסקות (ז"א בכל שנה שהיתי שם לעשות פרויקט מספר חודשים ,או מספר שבועות – הכל לפי הנצרך).
הגעתי לעיר מסוימת בארה"ב ונקלטתי בקהילה יהודית חמה ואוהדת ,אנשים אלה ורבים כמותם הגיעו מאירופה אחרי שואה קשה "כאוד מוצל מאש" ובכל זאת הם ,"בסיעתא דישמיא" ,בתוך הגויים הקימו קהילות יהודיות ,דורות ישרים לתפארת שממשיכים מסורת אבותם דור אחרי דור בקנאות ובדבקות.
תופעה זו הדליקה לי נורה אדומה ועמה צצו שאלות רבות שנקרו במוחי . מה אלה ניצולי שואה הצליחו כך ,מדוע אנחנו העדה התימנית שאנחנו פאר העדות ,העדה ששמרה מסורת אבותינו מאז בית ראשון ,איך קרה ששירת תימן הקדושה , כמעט ונעלמת ?! ברוך ה' קולות ילדים קוראים בתורה מדי שבת תופעה יחידה במינה רק בעדתנו ,ואין לה אח ורע בשום עדה ,ונגינות התפילה נישאות מכל בית כנסת תימני ,אבל מה עם השירה אותה שמעתי בבית אבא בחג ובמועד ?
צר לי לחשוב שתרבות תימן והשירה בכללה תהא נצורה במוזיאון במקום שתהיה נשמעת וחיה בפי כל תימני מבוגר וילד ,ותהא כאבר חי ונושם בכל בית ,שכונה ועיר.
מחשבות והרהורים אלה לא הרפו ממני ואז צצה השאלה – מה אפשר לעשות? איך אפשר לפעול כדי לשנות משהו ?!
חשתי שבורא עולם לא מרפה ורוצה תשובות ועשיה…אבל איך? לאן לפנות? ממי לקבל תשובה? ריבוי המחשבות וההירהורים העצימו בי את הרצון והערגה באמת לעשות משהו כדי ליצור משהו למען שירה כ"כ מיוחדת . בעיני רוחי חשתי גאוה עזה על שימור ההגיה בקריאת התורה ,הדיוק – גם ע"י הילדים הרכים שעולים לקריאת "שישי" . ההגיה המיוחדת בתפילה אתה שומע כל אות ואות בלי טשטוש וסרוס , עובדות אלה וזכרונות מהעבר בבית הורי , מנוחתם עדן ,בכל ג'עלה בשבת במסגרת המשפחה המצומצמת או המורחבת ובכל אירוע ושבת חתן כפי המסורת היפה של יהדות תימן.
מחשבות והירהורים אלה תקפו אותי כשהייתי בניכר (לפני כארבע שנים) חזרתי הביתה מחו"ל ,המשכתי להרהר ולחשוב , הדברים שלא היו כאפיזודה חולפת ,פשוט שקעו במוח ולא הירפו ולא זזו. כאן ,פניתי לאחת הרבניות ושיתפתי אותה בהירהורי ובמחשבותי ושאלתי לדעתה – איך אפשר לפעול ? היא "עודדה" אותי באומרה "כן יש בירושלים חוג כזה – הם שרים יפה" ,התחלתי לחשוב איך אפשר להביא את הרב לכאן מירושלים ?מי יסכים ?וכמה זה יעלה ?! מי יוכל לכסות הוצאה כזו ? וכל זה לשעת חוג אחת בשבוע. בנוסף , שעתיים שלוש נסיעה ,זה מאמץ גדול מדי ולא נראה לי בעליל בר ביצוע.
מסקנה: זו השקעה לא הגיונית ,צריך להמשיך לתור ולשאול. עניינתי מספר חברות , הן לא הבינו מה בעצם אני רוצה מהן. המשכתי , עד שהגעתי לחברה שאמרה לי :"אני מכירה רב שהוא מחותן שלנו , הוא שר מאד יפה שירי שבת מהדיואן, וכשהוא בא אלינו אנו מתענגים על עונג שבת מיוחד עם שירה זו ומחכים בצפיה רבה לבואו אלינו לשבת . אבל אין לך סיכוי לבקש ממנו , הואיל והוא פשוט עסוק מאד ואין לו זמן לחוג כזה".
בורא עולם רואה הכל , ואותה חברה ערכה שבת חתן בר מצוה לבנה ,ובין המוזמנים היה המחותן המדובר. הגעתי לג'עלה (עונג שבת תימנית) מתוך רצון אמיתי לשמח את חברתי בעלת השמחה. ה' גם שימח אותי , וכאן שמעתי את המחותן שלהם שר שירי שבת עם האורחים , חשתי מעין עולם הבא.
הפלגתי לזכרונות : אלה השירים , הנעימות וההנהגות שהיו נהוגים בשבת חתן בבית הורי. כ"כ התרגשתי עד שפניתי לבעלת השמחה ושאלתי מי הוא זה השר כך ?
ענתה :"זהו המחותן שלנו שספרתי לך עליו , אבל הוא מאד עסוק ולא יתפנה ללמד בחוג". המשכתי לשבת ולהתענג משירה זו ובתוך תוכי נשאתי תפילה לבורא עולם שיעזור לי למצוא רב שיוכל להעביר ולהעניק לילדים שירה זו, והערכים המיוחדים לג'עלה. פשוט , ניכר בעליל , שהם נעלמים ונכחדים.
כמו כל דבר גם כאן הגיע הזמן , והאורחים החלו להתפזר לבתיהם , הואיל ולא הכרתי את הרב המדובר קמתי ממקומי , הצצתי עליו כדי "לצלם" מיהו הרב ששר כ"כ דומה לבית הורי ? חלפו מספר שבועות והנה באחד מימי חדש אלול תש"ע נכנסתי לסופרמרקט שכונתי ולהפתעתי ראיתי את הרב מהשבת חתן הנ"ל לבי פעם בקרבי , איזו השגחה , ואני מהססת לגשת אליו ולעניין אותו בענין חוג שירה או לא?! הרי הוא לא מכיר אותי? איך אפתח אתו בשיחה? הרי הוא רב מאד עסוק האם שייך ש"אטריד" אותו ? כ"כ הרבה שאלות התרוצצו במוחי לבסוף אזרתי עוז, ניגשתי אליו בצעד מהסס ועם תפילה חרישית בלב. הצגתי את עצמי ואת הרעיון של הקמת חוג שירה תימנית מקורית כפי ששמעתי בשבת חתן של המשפחה שדובר בה לעיל.
האם יוכל להרתם וללמד ילדי העיר שירה זו ? הרב באדיבותו , חשב רגע ואמר :"קחי את המספר שלי , התקשרי אלי אחרי החגים ונראה מה אפשר לעשות" . לשאלתי כמה יעלה החוג לילד בחודש ? הגיב כנשוך נחש וענה :"אני מלמד כארבעים שנה למודי קודש ומעולם לא לקחתי אפילו פרוטה , למודי קודש זה קודש". כששאלתי כמה ילדים יכולים להיות בחוג? ענה :"נר לאחד נר למאה". כך הסתיימה השיחה עם הרב ואני נשארתי תקועה ונטועה במקומי למספר שניות .
"תודה לך בורא עולם , אנא ממך הפוך השיחה הזאת למציאות!" מלמלתי חרישית.
באחד מערבי חדש אלול , חודש הסליחות והרחמים נכחתי בשיעור חיזוק , לאחר השיעור עמדנו מספר נשים ושוחחנו על נושאי השיעור וגלשנו למורשת אבותינו,היתה שם ידידה חסידית שפנתה אלי וציינה "אני יודעת שאתם התימנים יש לכם מסורת מפוארת ומיוחדת , אבל תגידי לי מדוע לא מרגישים אתכם פה ברחובות ? למרות שיש בה כ"כ הרבה תימנים מדוע אין נוכחותכם "צפה" ?
דבריה היו הנעץ האחרון שננעץ בלבי ובעקבותיו הרבתי תפילותי שה' יעשה הכל כדי שהחוג לשירה המתוכנן במוחי יפתח ואז יוכלו פה ברחובות "להרגיש" את התימנים.בורא עולם מסובב כל הסיבות .החגים בשנת תשע"א עברו , התחיל חודש חשון תשע"א חזרתי אל הרב הנ"ל הזכרתי לו את ענין החוג , הוא ביקש :"חזרי אלי בעוד שבוע" . אחרי שבוע חזרתי אליו והוא אמר לי שיוכל לקיים החוג ביום ראשון בשבוע , לפי תשובה זו הבנתי שהרב מוכן להתגייס לפתיחת החוג .התקשרתי למספר אמהות שיש להן בנים והן עזרו וגייסו עוד ילדים אחרים לחוג. האמהות שמחו מאד על רעיון חוג כזה , אבל "אליה וקוץ בה" יום ראשון אינו מתאים לרב הילדים הואיל והם הולכים "למורי" ולא בא בחשבון. חזרתי לרב ושטחתי בפניו את הבעיה שהחוג יהיה ביום ראשון ואת התחלופה הרצויה – יום שלישי בשבוע .יום זה אינו נוח לרב (כי ביום זה יש לרב נסיעות למקומות רחוקים במסגרת עבודתו), אולם בכל זאת הסכים בהתראה שיתכן ויצטרך להעביר את החוג מיום שלישי ליום לפני או אחרי , הכל תלוי ב" תביעות " עבודתו , ההורים הסכימו ל"עסקה" זו ומכאן החוג יצא לדרך .
ביום שלישי ב' כסלו תשע"א (10119 למניינם).
הילדים התקבצו בבית הכנסת "תורת אבות" כשהם נרגשים וסקרניים.בכניסה אני מקבלת אותם ,מציינת את נוכחותם בדף הנוכחות ,הילדים נכנסו והרב חנניה שפירא הי"ו קיבלם בחיוך אבהי ,אוהב ומלטף.במפגש הראשון הרב הסביר להם עקרונות בשירה התימנית : נאשיד ,שיר ,שירה וכ'ו.החוג החל עם נוכחות של 25 ילדים בלי עין רעה ,אולם אט אט נשרו מספר ילדים ,בסוף השנה נשארו ח"י ילדים כן ירבו.במשך השנה הראשונה הילדים הגיעו לחוג ,שרו ונהנו ,בסוף כל מפגש הילדים קבלו כיבוד קל וחזרו מרוצים לבתיהם. כך התנהל החוג בשנה הראשונה – תשע"א ,עם הזמן ההורים התפעלו משירת ילדיהם ולכן כתבו מכתבי תודה והערכה לרב חנניה שפירא הי"ו.
שיא הפעילות של שנה זו היתה שבת ג'עלה ראשונה שנערכה בפרשת "קורח" תשע"א באחד מבתי הילדים , בשבת זו רק הרב והילדים ישבו סביב שולחנות ערוכים בכבוד, (בלי נוכחות הורים). הילדים היו מעט מבוישים ושקטים , אבל אחרי מספר דקות שרו כ"כ יפה עד ששכן ממול שאינו תימני כלל ועיקר ,נכנס מרוגש משירת הילדים והחמיא להם על שירתם היפה , השירה הקדושה . אחרי הג'עלה חזרו הילדים לבתיהם שמחים ומאד נרגשים , במוצאי שבת קודש ההורים התקשרו לשתף אותי ברוממות רוחם והתרגשותם שנבעה מהתרגשות ילדיהם בשבת הג'עלה – הראשונה בחייהם. מכאן ואילך עשינו עוד מספר שבתות ג'עלה , ההורים פתחו את בתיהם ואת ליבם לארח את הילדים ולחוות שירה זו המתנגנת בביתם . בבית הכנסת "תורת אבות" ילדי החוג שרו גם בסיום מסכת (פרשת "חקת" תשע"א.) בשנה שלאחריה – תשע"ב , המשכנו בחוג בימי שלישי ומדי פעם שבת ג'עלה באחד מבתי הילדים.
ז' תשרי תשע"ב , מספר ילדים הוסעו לאחד מבתי האבות בסביבה לבקר קשיש מבית הכנסת "תורת אבות", במפגש זה שרו לו שירים מהדיואן , הדבר ריגש מאד את הקשיש ואת אשתו והמבקרים שהיו אצלו ואף מעובדי בית האבות עטו עליהם והתפעלו מהשירה המיוחדת . מנהלת המקום בקשה אם יוכלו הילדים להגיע לעוד מפגשים כדי לשיר לקשיש ולכל הקשישים בבית האבות , בכללם העובדים.במשך השנה הילדים שבגרו והגיעו למצוות פרשו מן החוג אך דאגו והשתדלו להגיע לשבתות ג'עלה שהתקיימו בבתי חבריהם מהחוג .כנגד פרישת הילדים הבוגרים נוספו ילדים אחרים לחוג .
ברוך ה' הגענו לשנה השלישית – תשע"ג בפעילות הרגילה הנ"ל , הוספנו מימד חדש לחוג – הנפקת דיסקים באולפן מקצועי. ח' באדר תשע"ג ( 13218 למניינם) דיסק ראשון , הנפקת דיסק זה לוותה בהתרגשות רבה של הילדים והוריהם .ג' תמוז תשע"ג (13611 למניינם) , דיסק שני.
כמו שנכתב לעיל שהיו נקודות שיא בשנת תשע"א, כך גם בשנים תשע"ב ותשע"ג היו נקודות שיא, כמו השבת ג'עלה "רבתי" שערכנו מדי סוף שנה בפרשת "מטות מסעי " (לפי השאמי) .ג'עלה רבתי נערכה בבית הכנסת "בני תורה" בעירנו , בה נכחו : הילדים , הרב חנניה שפירא כמובן, האבות ,הסבים ואורחים נוספים. ההכנות היו רבות וההורים נתנו את ידם בתכנון ובארגון .
רשמים מנציגת ההורים על שבת ג'עלה "רבתי" :כחודש לפני שבת הג'עלה , כבר החלה ההתרגשות וההתארגנות לקראת השבת , אם זה בשליחת מברקים לכל בית אב , שבהם נמסרו פרטים על חשיבותה של שבת זו בכלל, ותוכנה של שבת זו בפרט , ואם זה בסבב הטלפונים לכל בית אב , ע"מ לתאם ולאמת את מקום הארוע , המוזמנים שיגיעו , התקרובת שתביא כל משפחה ושעת ההתכנסות.
מיני התקרובת כללו : קליות ,פירות ,חטיפים ,מזונות וכמובן משקאות קלים ומוגזים.
ערב שישי , הגברים שבחבורה הגיעו לעזרת הנשים שבבית כנסת "בני תורה" שבקהילה , השעה עשר בלילה , הם החלו לחשב כיצד לסדר ולארגן בצורה היעילה ביותר את השולחנות והכסאות , תוך הקפדה על הפרדה מוחלטת בין הנשים לגברים.
לאחר שסודרו הנ"ל , נפרשו מפות על השולחנות וגם חלק מהכלים שאמורים להכיל בתוכם את התקרובת.
בשעה אחת עשרה בבוקר , שבת פרשת "מטות מסעי" , החלו להגיע משפחות הילדים , שעל פניהם ניכרת התרגשות רבה לקראת הארוע הקרב.
הילדים ואבותיהם ישבו סביב שולחנות ערוכים במני תקרובת שונים.
הג'עלה החל בהנחייתו של הרב יואל יגיל הי"ו , שדיבר על חשיבות ההתכנסות סביב שולחנות ערוכים , התכנסות היוצרת הווי מיוחד בעל הרבה פנים ערכיים וחשובים במדרגה ראשונה וגבוהה בתחומים חברתיים ,חינוכיים ורוחניים. הרב חנניה שפירא הי"ו , אדם יקר שמסירותו ודבקותו במטרה היא לשם דבר. קודם השירה , הרב דיבר על חשיבות הקניית ערכים מדור לדור , מהדור הזקן לדור הבוגר ומהדור הבוגר לדור הצעיר .
בין שיר לשיר הרב דיבר על ערכי נימוסין , נימוסי ישיבה , נימוסי אכילה ו נימוסי שיחה בין אדם לחברו . שבת זו שבה חברו סביב לג'עלה בני משפחה , ידידים וחברים מקרוב ומרחוק , נהנו משירת הקודש של הילדים האוחזים בדיואן – ספר השירים התימני הנכתב ע"י גדול משוררי תימן , אבא שלם שבזי זצ"ל.
אוירת השבת יצרה שעה של קורת רוח ,התרוממות הנפש והרוח , שעה של התעלות , השתפכות בתפילה פיוטית ובשירה תפילתית . היתה זו שעה של תקשורת בינאישית נינוחה , מקשיבה,מחבקת ואוהבת.
אנו תקוה שארוע חשוב זה יחזור על עצמו בעזרת ה' גם בשנים הבאות , שהרי הג'עלה הוא נכס נהדר שהורישו לנו אבותינו ואבות אבותינו מתרבות תימן המעטירה. (עד כאן מרשמי ההורים).
חלום זה לא היה מתגשם לולא בורא עולם שכיון ושלח שליחים טובים ומצוינים שנרתמו למשימה בכל תחום לענייני החוג . אחרי עשייה ברוכה כזו ותוצאות נפלאות נתפלל לבורא עולם שיזכה הילדים שימשיכו להפיץ ולשיר את השירה הזו בבתיהם ובכל מקום וארוע , שישירו שירה זו בגאוה ובגאון , שיגדלו ,יפרצו ויפיצו אותה בכל מקום שיגיעו ויהנו הם ומשפחותיהם בנחת יהודית תימנית מקורית. נתפלל לבורא עולם שיזכה קהילות אחרות מבני עדתנו בכל עיר ועיר שיפתחו ויקימו חוג כזה , שגם הם יזכו להתחבר למורשת אבותינו הקדושים אמן ואמן!!
* * * * *
שם כותבת כתבה זו שמור במערכת : י . מ . ס .
כתיבת תגובה