לק"י נוסח תימן-פורטל קהילות תימן

כתובתינו: רחוב בירנבוים 26 בני ברק
טלפון: 03-6781444

שעות פתיחה: א-ה 10:00-21:00 יום ו' 9:00-13:00 

ברוכים הבאים! 

הצטרפו לרשימת התפוצה
שלח לחבר
חדשות
חנות
רדיו שבזי
תוכן
הלכות
מוזיקה
אודיו
וידאו
חיי קהילה
גלריה
ראש השנה - איתמר מדינה
מוהל מומחה

ראיון עם מארי יחיא אלשיך זצ"ל

הראיון התפרסם בבטאון ערב שבת [לא ידוע לנו תאריך]. נמסר לצוות האתר ע"י מארי שלמה צדוק הי"ו.
9/11/2009

תימן היהודית התיחדה בדבקות ללא תנאי בדרכי אבות, הקפדה עד קוצו של יו"ד במסורת , באורחות החיים , לא שינו את שמם, את לשונם, את לבושיהם, באלה הימים בהם יש מי שחוגג יובל קטן לעלית גולה זו מסקרן לעמוד על סוד ההצלחה הגדולה , מה השתנתה תימן מכל גלויות ישראל ביכולת המופלאה לשמר היהדות ללא כחל וסרק ולמנוע הדלדלות השורות? האומנם יצר הרע לא שלט בתימן?..

יחס הכבוד שיהודי תימן נהגו בו ברבנים, הדיינים. מורי הדור ומנהיגיו שדברם נשמע ברמה ללא ערעור והרהור. איש לא ההין להרים את ידו בציווי בית הדין, פסקיו היו לחוק שהכל צייתו לו, התיחסות ששמרה על מסגרת הקהילה, בלמה זעזועים ותמורות

הא גופא מנלן? מי נתן בידי הרבנים ובתי הדין את הכח לאכוף פסקיהם והכרעותיהם על הציבור יותר מבגלויות אחרות שגם בהם בתי דין מצויים? וכי לא ארע שלאחר פסקי דין והכרעות ציבוריות כפרטיות נותרו בלתי מרוצים?

בלתי מרוצים? תמיד היו... אך בידי הדיין היה הכח לכפות דעתו, כאשר הנידון סרב לבצע את אשר השית עליו הדיין, או כאשר עבר על דין מדיני התורה שלח הדיין בידי שמש בית הדין הודעה לשופט המוסלמי שמיהר להעניש את היהודי העבריין דלא ציית דינא.

---------------------------- 

“היו מקומות בהם מנעו לחם מיהודים שסרבו לשלוח ילדיהם לחינוך הסתדרות"...

-------------------------

במכות? לא היתה זו מסירה?

(מתחייך) לא במכות... לרוב לא, השופט היה מצוה לאסור את העבריין. שאלת על יצר הרע... בכח השלטונות שעמד לרשות בתי הדין ניתן היה לכפות, במקרים מיוחדים היו הדברים מגיעים עד לאימאם מלך תימן על פי פנית הרב הראשי וראש בית הדין הראשי .

היו עוד בתי דין?

היו בתי דין שעסקו בדיני ממונות, בסכסוכי שכנים וריבות שבין אדם לחבירו והבעיות החמורות יותר כגון עבריינים על דיני התורה

הועברו לטיפול בית הדין הראשי שבראשו עמד בשנים האחרונות רבי יחיא יצחק הלוי (עד היום יוצא קובץ על שמו ועל שם אבותיו שבידם היה כתב יוחסין עד 13 דורות שכולם רבנים, גדולי תורה ואבות בתי דין בשם "בית הלוי" ובו מאמרים מאלפים על חיי היהודים בתימן) שפסקיו היו דבר מלך ליהודים בכל גבולות תימן עריה וכפריה. הרב יחיא יצחק הלוי עמד בקשר קבוע עם האימם שנתן לו את כל התמיכה הדרושה בכדי להפעיל את סמכותו שגם כך היתה בלתי מעורערת. הרב הוא שהביא את משאלות הקהילה היהודית ואת מצוקותיה לפני המלך, מבקר תדיר בארמון המלוכה, ולפי מה שנמסר, האימאם היה נוהג להיוועץ עמו בעניני הממלכה מתוך שהעריץ את גדולתו וחכמתו.

האימאם היה אוהב ישראל?

(בהתפעלות) היה חסיד גדול ושמר שמירה מעולה על היהודים ועל זכויותיהם.

אימאם זה או האימאמים כולם?

כל האימאמים שבדורות האחרונים גילו יחס אוהד וטוב לעם ישראל והגנו עליו מידי פורעים אך שמענו שבדורות עברו, לפני שנים רבות היו אימאמים שונאי ישראל שביקשו להרע ליהודים אך הקדוש ברוך הוא הצילנו מידם

מה מענין את המוסלמים אם הרבנים והדיינים שולטים על הקהילה או אם היהודים מקיימים מצוות התורה? הלא מבחינתם ככל שירבו בעבירות הרי זה משובח...

המוסלמים היו נוהגים לומר או: שיהיה יהודי טהור או שיהיה כאחד מאיתנו דהיינו שיתאסלם רח"ל...

היו מקרים של המרת דת בקרב היהודים?

כמעט ולא, אני שמעתי רק על מקרה אחד שהיה בימי בתימן, עכ"פ המקרים היו מעטים, מעטים מאוד.

ולהיפך: גיור היה?

לא, לא, בתימן לא ניתן היה להעלות על הדעת גיור, הדבר היה אסור על פי חוקי הממלכה ואחד דתו של המתגייר להתלות. יתכן שהיו

מקרים של אנשים שיצאו מחוץ לגבולות מדינת תימן

בכדי להתגייר, אני אינני יודע על כך.

בכל גבולות ממלכת תימן לא היו מתפקרים, חילוניים ומרימי יד בתורת משה?

(בתמיהה) חילוניים? לא היה דבר כזה, לא היה מצב שמישהו העז לנהוג הפקר. אני חייתי בצנעא, לא ידענו על דברים מסוג זה... מעבר לכח שנתנה הממשלה בידי הרבנים ומנהיגי הקהילה הרי כל היהודים היו יראי חטא, מאמינים גדולים בה' ובתורתו... הצניעות היהודית היתה עיקר שכל היהודים דבקו בו בכל ליבם ונפשם. וכאשר צמח פה ושם שורש פורה ראש ולענה הרי כאמור היו מוסרים אותו למלכות או מעבירים פתק לשופט וזה היה מטפל בו כראוי.

על פי המקובל חיו היהודים בתימן חיים קשים, חיים מלאי השפלה, נגישות ורדיפות מן הערבים שניצלו כל הזדמנות בכדי לבזות יהודי שנקלע בדרכם, שהיו מכים בו וחובטים, מתיחסים אליו כאל בהמה, מצווים עליו לשרתם..?

תיאור זה רחוק מן המציאות, היו אמנם מוסלמים שהיכו אך אלה היו מועטים בעיקר קבאיל, אנשי כפרים רחוקים ממרכז המלכות שלעיתים היו מכים ביהודים וגם אלה לא סתם כך, ללא סיבה, מתוך שרירות אכזרית אלא כאשר הוא כועס על יהודי שלדעתו פגע בו אז היה מכה בו, אותי למשל לא היכה איש מעולם... אף גוי לא הרים עלי ידו... להיפך, ביקשו שאברכם... היו מהקבאיל שהיו נוהגים ביהודים כבאחים... מכבדים אותם מאד... (בחיוך) היו אף ערבים שחששו מפגיעה ביהודים, מפגיעתו הרעה של היהודי... מקובל היה בידיהם כי יש להזהר מקללותיו של היהודי... שיש להמנע מלהכעיסו שמא ימסור עליהם דין לשמים... דבר שנזקו מרובה...

בקשת ברכה מיהודי, שכבר הוזכרה היתה תופעת קבע?

בודאי! יש ערבים שבאים למארי ואומרים לו: ברכני יא מארי... מקובל היה אצל ערבים בתימן שתפילת היהודי עולה מהר, שהוא נענה על ידי

ידי ה'... היו אומרים בתימן: ליהודי תותח, מדפע, ושמו:

אפג'ם... ולמה אפג'ם? יהודים בתימן היו מפרשים זאת על שום הכתוב: ואף ג'ם זאת בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים... מכאן מן האף

גם, לקחו את תותח האפג'ם שממנו הין יראים ואת "שרותיו היו מבקשים"

גם האימאם היה פונה בעת מחלה ליהודים שיתפללו עבורו?

בודאי! כאשר חלה האימאם היה שולח שליח לרב הראשי שכאמור היה עמו בקשר קבוע ומבקש כי יקרא ליהודים להתפלל עבורו או עבור בני משפחתו. כל שבת היינו אומרים בבית המדרש את ברכת הנותן תשועה למלכים.

מה שכמובן לא הפך את חיי היהודים לקלים יותר, העוני, המחסור

העניות היתה קשה , רוב היהודים דלים היו, דחוקים בפרנסתם, מותרות כמובן לא היו, גם האוכל על פי רוב היה מצומצם, יהודים התרגלו לחיות מנעוריהם במחסור.

ובשבת?...

בשבת היו הכל משתדלים שיהיה יותר מבימות החול, היו אוספים את הפרוטות בכדי שיהיה במה לקנות צורכי שבת שהיתה יקרה לכל, אך האמת שהיו כאלה שגם בשבת מתארח היה המחסור בביתם.

בית תמחוי לא היה?

בית תמחוי ממש לא היה אך שכנים תמיד סייעו , בצנעא מבלי לבייש, שלחו כיכרות. לקראת שבת היו הרבנים יוצאים ומקבלים כיכרות מבעלי בתים אותם חילקו בין הנצרכים אך היו צנועים שסרבו לבקש או אף לקבל נדבה והעדיפו לצמצם ולהצטמצם ובלבד שלא ליטול מתנת בשר ודם.

ממה התפרנסו הדיינים והרבנים?

הדיינים קיבלו משכורת זעומה.

ופרנסה למשפחותיהם.?

 כל אחד מהם עבד למחייתו, הרב הראשי,רק הוא , קיבל משכורת אך גם היא משכורת דלה היתה, לפעמים היה עושה מלאכה.. בודאי שלא קיבלו שם משכורת כמו פה.

כיצד בתנאים שכאלה ניתן לשקוד על דלתי תורה ועוד לפסוק הלכות?

ד' עוזר, ללמוד ולפסוק...בתימן היו יושבים ולומדים תורה כל הלילה...בתנאים כאלה

הניסים היו מצויים ד' עזר ונתן ליעף כח ללמוד תורה, להגות בה, ללמדה לרבים ולפסוק הלכות...

רק הרבנים היו עוסקים בתורה?

כל אדם מישראל היה מקדיש שעות אחדות בכל יום ויום ללימוד התורה, כל אחד ודרגתו, אך היו דברים שוים לכל נפש, שכל יהודי עסק בהם: בבקר היה כל יהודי לומד שעורים שונים, משהו כמו "חק לישראל" , למשל: 3 משניות מדי בקר בבוקרו (היה מתחיל מוקדם מאד) פרק נביא, גם מן הכתובים...יש שקוראים פרקי תהילים רבים, כמעט הכל היו קוראים בספר "ראשית חכמה", כל זאת בבקר, אך בכך לא תם חק יומו של כל יהודי, בערב היו לומדים בבית הכנסת "עין יעקב" ויש שהיו לומדים ברמב"ם, אחרים למדו בשולחן ערוך. כל אלה אמורים בכל איש ישראל אך היו רבים שמיד לאחר ארוחת הבקר בשובם מתפילת שחרית יצאו שוב לבית הכנסת בו ישבו כל היום והגו בתורה, יש שלומדים גמרא ויש שלומדים מדרש, כל אחד ולימודו, בית הכנסת לא היה שומם, תמיד נמצאו יהודים שעסקו בו במלאכת שמים.

ממש "כוללניקים", אך מהיכן התפרנסו?

יותר מדי לא התפרנסו, שעות אחדות ביום היו יהודים אלה מקדישים למלאכתם בכדי להביא את פרנסת בני הבית ואת כל האחרות ללימוד תורה.

----------------------------

"בעת השואה עקבנו אחר הארועים בעזרת רדיו וערכנו תפילות בלתי פוסקות תעניות ועצרות התעוררות".

-------------------------

ובשבת?

שוב יושבים ולומדים גמרא ושולחן ערוך, בבית הכנסת וגם בבית.

בבית? היו בבית ספרים?

אוהו, הרבה ספרים היו, הספרים מצויים היו בתימן בניגוד למה שיש סבורים...

ישיבה היתה?

יש בחורים שלאחר שגמרו את לימודיהם בתלמוד תורה היו באים לבית הכנסת ויוצאים

ללמוד תורה עם הזקנים בבית הכנסת, כך היו קונים ידיעות

בתורה, אחרים הצטרפו לעבודות בני המשפחה אך כאמור כולם המשיכו ללמוד תורה גם כאשר עבדו, התורה היתה מרכז החיים של היהודים בתימן.

מאמתי החל הילד את חוק לימודיו?

(בהנאה) ממש מן ההתחלה, בעודו פעוט כבר הובא בידי אמו או אחיו הגדולים לבית המדרש על מנת שישמע קול תורה ויכנסו דברי התורה לנפשו הטהורה... בגיל 3 מתחיל הילד בלימודיו, לומד להתפלל, בגיל 4-5 מתחיל לכתוב , הכל כמו שכתוב בהלכה, כמו שכתוב במשנה שבפרקי אבות, אך הכל, הכל למדו, לא היה ילד יהודי בתימן שלא למד.

ומי שלא היה סיפק בידי הוריו?

----------------------------

"ידענו בתימן שראשי המדינה חילוניים אך לא האמנו שיתנהגו בצורה כזו שימנעו מילדינו תורה".

-------------------------

(מחייך) המלמד , המורי, לא היה בין כך עשיר גדול, הדלות היתה מצויה בביתו ואם למישהו לא היה כסף לשלם את דמי הלימוד של ילדיו הרי המורי היה מוותר... ילד לא נשלח הביתה מן ה”כניס" (החידר בגירסתו התימנית)...

וכשבכיתה היו כמה ילדים שלהוריהם לא היו פרוטות של שכר לימוד ילדי המארי רעבו ללחם...

נוהג היה שם שבכל יום היתה כל אם אופה כיכר לחם מיוחד עבור המארי ושולחתו בידי הילד היוצא לכניס...

----------------------------

"הערבים בתימן הכירו בנאמר: "ואף גם בארץ אויביהם לא מאסתים"

-------------------------

מה עשה המארי עם כל כך הרבה לחם? מכר?

(צוחק) אכלו, לכל מארי היו בדרך כלל ילדים רבים והבעיה לא היתה עודף לחם... להיפך... אך היו גם כאלה שמכרו לחם בכדי להשיג מזונות אחרים לבני ביתם... מלבד כיכרות הלחם הרי בסופי שבוע, לקראת שבת היו שולחים גם שכר לימוד שכמובן לא היה מי יודע מה ובתקופה האחרונה היו כמה מארים, אני שמעתי על שבעה כאלה בצנעא שויתרו על הכיכרות בטענה שנשותיהם יכולות לאפות לבד וביכרו כסף.

הי בתימן חשש מרוחות ושדים...

כן, האמינו שיש רוחות כפי שאכן כתוב בגמרא, במדרש.

היו שניזוקו?

שמעתי על מקרים שאנשים ניזוקו אך היו גם רופאים שידעו כיצד לטפל, הזקנים אמרו שיש מקומות בהם הרוחות מצויות יותר ויש שמצויות פחות, כפי שאכן כתוב בגמרא, בבבל היו יותר ובארץ ישראל היו פחות, יש גם דברים אחרים כמו זוגות וכד' שבתימן דוקא לא היו מקפידים ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיא...

----------------------------

“האימאם נועץ ברב הראשי בבעיות המלוכה וביקש לא פעם תפילת היהודים"

-------------------------

על אף שלטון הרבנים והדיינים היו מחלוקות מלבד המחלוקת הידועה עם הדרדעים היתה חלוקה נוספת בין "שאמי" ו"בלאדי" מה זה?

הבלאדי התפללו ונהגו כמנהג תימן העתיק, ה"תכאליל" ואילו ה"שאמי" מתפללים על פי שיטות אחרות, שהגיעו מאוחר יותר לתימן, בסידור מהרי"ץ , "עץ חיים" נאמר שאת השאמי הביא חכם מבבל שהביא שיטות מארץ ישראל ויש האומרים כי השאמי כבר היו בתימן מתקופה מוקדמת.

על פי מה היתה החלוקה? משהו כמו החסידים ומתנגדים?

כאן היתה החלוקה על פי איזורי המגורים, מלכתחילה היו השאמי בעיקר בכפרים, שם היו מתפללי השאמי רוב ואילו בצנעא היו רבים מתפללי הבלאדי. אך מאנשי הכפרים סיפרו כי אבות אבותיהם היו גם הם בלאדי ואילו נוסח השאמי הגיע מאוחר יותר. בעבר היה הבדל נוסף, השאמי התפללו מתוך סידורים מודפסים ואילו הבלאדי לא הדפיסו את סידוריהם עד לפני 70-80 שנה.

מאימתי יושבים יהודים בתימן? יש מסורת על כך?

גולת תימן היא גלות עתיקת יומין, על כך מסכימים הכל ויש לכך גם הוכחות אך יש חילוקי דעות מאימתי, יש האומרים שגלו לאחר חורבן בית ראשון! ויש המקדימים אף יותר ונוקבים בתאריך מוקדם יותר: 40 שנה לפני חורבן בית ראשון ! אף לפני  

החרש והמסגר שגלו 11   שנה לפני חורבן הבית.

אם כך באיזו גלות? למה ניתן להניח שסתם כך פתאום יהודים יצאו לגלות?

על פי גירסה זו היו אלה יהודים שהיו משוכנעים כי הבית יחרב, כנראה בעקבות נבואות הנביאים ומיהרו לצאת בכדי שלא לשאת בצרות החורבן.

גלות שכבר קיימת אלפיים וחמש מאות שנה

שמע חבוב, יש מסורת מקדימה אף יותר ולפיה ראשית התישבות היהודים בתימן היתה מתקופה מוקדמת בהרבה משני התאריכים גם יחד: ימי שלמה המלך ששלח מומחים, מהנדסים וטכנאים של הזמן ההוא בכדי לסייע למלכת שבא לפתח את ארצה, שליחים אלה של המלך שלמה נשארו לגור בתימן והקימו

----------------------------

"כל יהודי עסק מדי יום שעות אחדות בתורה , כל תינוק הובא לבית המדרש בכדי לספוג מינקות דברי תורה"

-------------------------

בה בתיהם וגם שימרו את מנהגי ישראל מן הימים ההם... הקשר היחיד שנותר להם היה העליה לרגל עליה הקפידו גם ממקום שבתם בתימן. בדעה זו תומך גם רבי אברהם אבן עזרא הסובר שתימן של היום היא מלכות שבא, ואבא מארי אמר ששבא היא חלק מתימן...אגב , לפני 70-80 שנה הלך יהודי תימני בשם חיים חבשוש עם חוקרים מחוץ לארץ לחפש את מלכות שבא ואף הביא לוחות אבן ועליהם כתובות חרוטות המעידות על כך. על פי השמועה יש באותם אזורים רחוקים בתימן גם אבנים טובות (כשהוא מביט על פליאתנו כי רבה על גילויי קדמוניות ישיבת תימן) אל יקשה בעיניך כיצד יתכן שגלו לתימן עוד בטרם חורבן הבית שהרי יש מסורת שבאשכנז וברומניה ישבו יהודים עוד מימי שפוט השופטים הדבר מובא במדרש...

במדרש?

כן במדרש וגם הרד"ק מביא זאת...

תימן אולי כמעט יותר מכל ארץ אחרת היתה מנותקת מריכוזים יהודים אחרים ומאורעות שעברו על יהודים באיזורים אחרים של העולם פסחו עליהם, כמובן בשל הריחוק הגאוגרפי והריחוק מן ההתפתחויות בתבל כולה שאולי גם סייע לשימור צורת החיים המקורית , הלשון , הלבוש ועוד...

הדברים לא מדויקים , ידיעות אודות המתרחש בריכוזי היהודים בכל אתר ואתר ויהודי תימן חיו עד כמה שיכלו את חיי היהודים בעולם כולו, כאבו את הכאב ושמחו בשמחות המעטות שהיו.

מה ידעו על השואה כאשר זו התחוללה?

ידעו, ידעו את כל שהתפרסם

איך ידעו?

מה פירוש איך?היה רדיו...

רדיו? בתימן?

כן בתימן , בצנעא, צנעא בניגוד למה שאולי חושבים היא עיר, לא לגמרי ארופית כמובן אך בהחלט עיר.

מה עשו היהודים לאחר שהתקבלו הידיעות?

הרבנים ארגנו תפילות ותעניות, רבנים אירגנו קבוצות , מנינים , קבוצה אחת תתפלל, אחת תתענה, אחת תצא לקברות הצדיקים, גם אני עצמי אירגנתי באותם ימים נוראים קבוצות לתפילה, הציבור כולו התענה, היו ימים בהם כונסו בבתי הכנסת עצרות להתעוררות ותפילה, מאות אנשים השתתפו בעצרות אלה, מנער ועד זקן, היינו שולחים אצל אנשי הכפרים שיתפללו גם למען אחינו בני ישראל שבצרה ובשביה, בניגוד לדימוי יהדות תימן לא היתה מנותקת מן ההתרחשויות בעולם היהודי, היא חיתה את המצוקה , את העניות.

גם בעת מלחמת תש"ח הייתם מעודכנים?

הכל, הכל ידענו, יהודים רצו לשמוע רדיו, לא להחמיץ שום פירור מידע, גם עיתונים הגיעו, לא יום יום כמובן אך הגיעו , שוב התארגנו מנינים לתפילה למען אחינו שבארץ הקודש בעת צרתם, מדי יום ביומו, בוקר וערב.

מה הגיבו הערבים על הסולידריות שגיליתם עם יהודים שנלחמו עם ערבים?

היו ערבים שביקשו לעשות שמות, לפרוע פרעות בישראל, הפילו שתי בנות לבור, אך הקדוש ברוך הוא הצילנו מידם, האימאם גילה נאמנות והגן על יהודי תימן מידי פורעים, יש הטוענים כי נרצח על שום ששמר על היהודים.

וכשהגיעו הידיעות על הקמת המדינה?

היתה שמחה גדולה אך בצידה השתדלות לא להרגיז את השכנים שאחיהם ניגפו במלחמה, יושבים ושמחים אך לא לעיני הערבים.

----------------------------

"חלק מעולי תימן לא עמדו בזמן על הכוונות האמיתיות במערכת החינוך וכשהתעוררו היה מאוחר מידי...הנוער אבד"

-------------------------

יהדות תימן דבקה כאמור בשמירת המצוות, השמחה לא היתה מהולה בעצב על דמות ראשי המדינה שלא היו שומרי תורה ומצוות או שמא על אף שעקבו אחר הנעשה בארץ ישראל לא הבינו בשל אמון יתר שראשי המדינה הצעירה לא שומרים תורה ומצוות, פשוט לא העלו תופעה שכזו על דעתם?

ידענו בתימן כבר מן ההתחלה שראשי השלטון לא שומרים תורה ומצוות והדבר כמובן ציער אותנו מאד אך לא צפינו כי זאת תהיה דמות המדינה היהודית שהקמתה כה שמחה אותנו, אמרו שיש דת בישראל, שיש שבת וכשרות ובתי דין, שמענו על דברי הרב מימון שדיבר על חידוש הסנהדרין בשורה שהתקבלה בתימן היהודית בשמחה, ראינו בכך הוכחה כי חוקי  התורה יהיו באמצעות הסנהדרין לחוקי המדינה... ראינו בעובדה שיהודים שאינם שומרי תורה ומצוות עומדים בראש המדינה משהו ארעי, ראינו את פעמי המשיח...

חשבתם כי המשיח בא?

לא ממש משיח אלא אתחלתא דגאולה, תחנה בדרך למשיח... שמענו שיש חופשיים אך שמענו גם שיש הכנה לקיום המצוות. אמרנו: ימים אלה כימי שפוט השופטים.

על בן גוריון , דעותיו והתנהגותו שמעתם?

שמענו, חלק ידעו שבן גוריון חופשי אך אמרו שיקבל את הכיוון של המזרחי.

מה היתה תגובתכם המעשית ? בקשתם לעלות?

-------------------------

"הפגיעות ביהודים בתימן היו מועטות. הערבים חששו מקללת היהודים והאמינו שתפילתם מתקבלת מהר יותר"

-------------------------

מיד חשבנו לעלות, חיכינו שתפתח הדרך, כל הימים הרי ביקשנו לעלות לארץ ישראל

למה לא עליתם?

יש שעלו בעוד המלחמה בעיצומה, דרך המדבר, בסכנות, בחשיפה לשודדים וחיות.

ויש שלא עלו גם לאחר שיהדות תימן כמעט כולה עלתה...

היו אלה מעטים, לא מצנעא, מהכפרים, על פי ששמעתי משום שטענו: משיח עדיין לא בא...

מתי התחילה העליה הגדולה?

טוענים שהיום מלאו 35 שנה אך האמת שהעליה התחילה אף מקודם לכן, בקיץ, בחודש מנחם אב, בט"ו באב, בערך.

העליה מחבן הגיעה באותה תקופה?

כן, החבנים גם הם יהודים תימנים, מרחק של 8 ימים מצנעא.

מי אירגן את העליה? היו שליחים?

שליחים הגיעו עוד לפני המלחמה בתש”ח, באו מארץ ישראל שליחים בכדי לטפל בחינוך לטענתם.

היו אלה שליחים דתיים?

שליחים מארץ ישראל, בעצמם ממוצא תימני שטענו כי הם שומרי תורה ומצוות, מה היו איננו יודעים... ביקשו להקים בית ספר בתימן ואכן הקימו בית ספר אך תוך תקופה קצרה הדבר התבטל.

מדוע הניחו להם? לא חששו שהדבר יפגע בחינוך היהודי?

הבטיחו שהדבר יהיה רק לטובה שילמדו בו תורה וכל מה שילד יהודי צריך לו.

רק תורה?

למדו גם קצת חשבון.

שליחים אלה אירגנו גם את העליה?

חזרו לארץ ישראל לפני המלחמה.

מי מימן את הנסיעה הארוכה לארץ?

היהודים ששמעו שכבר ניתן לעלות ארצה והשערים נפתחו יצאו על חשבונם לעדן, שמעו שמשם ניתן לצאת, כל עם ישראל יצא, אלפים ורבבות, מי שהמעות לא היו מצויות בכיסו יצא ברגל, מי שידו השיגה לחמור הרכיב את אשתו ובניו על החמורים, עליהם העמיס גם את מטלטליו והיו גם מי שנסעו במשאיות...

בתימן של אז?

כן, כן, היו בתימן משאיות.

מה אמרו הגוים?

לא הפריעו, בכפרים הלכו אפילו הערבים, הקבאיל אחרי היהודים בבכיות ללוותם בדרכם לארץ ישראל מן הארץ שבה ישבו אלפי שנים הם ואבותיהם.

האימאם הירשה לצאת?

הצטער על היציאה והרשה לצאת.

ה"על כנפי נשרים" היו בעיתונות או במציאות?

כשראו את המטוסים המשילו אותם לעל כנפי נשרים, ראו צורה של התגשמות החלומות והכיסופים, כשהגיעו לאזור עדן למחנה המיועד, מחנה גאולה שליד העיר עדן וחשו כי הנה הנה יוצאים לארץ הקודש רקדו משמחה על הגאולה שבדרך ועל הזכות שנתגלגלה לידם...

והשמחה לא היתה מהולה בעצב ובחשש על הצפוי במדינה שראשיה מחללי שבת?

כפי שאמרתי: חשבו שיהיה דת, שיהיה קיום מצוות, מי שירצה בודאי שלא יפריעו בעדו, כל אחד יוכל לשמור כפי שהוא מבקש, חשבו שיהיה חינוך יהודי...

העליה לארץ ישראל אכן היתה משאלה של היהודים בתימן כל השנים?

מה הפירוש משאלה? הכל, הכל היה סביב הגאולה, כל השירים, של שבזי, התפילות, הכיסופים והתקוות, החלומות והציפיות, הלבבות כולם היו מכוונים לגאולה, לארץ ישראל, ליום שבו נגאל ונזכה לעלות לציון ברינה...

וכשבאתם לארץ ישראל וראיתם את החלום ואת שברו...

הדברים הטרידו, ראינו דברים שלא הסכמנו להם, במיוחד הפריע חינוך הבנים והבנות שתמיד עמד בראש מעיניו של כל יהודי, נושא החינוך כאב נורא.

השאלה שעלתה כל העיתים למה הניחו יהודי תימן לשלטונות לעשות בהם כחפצם, למה לא התקוממו?

עשו ככל שביכולתם אך היכולת היתה מועטה, נתונים בידי השלטון, לפרנסה, למזונות והיו כאלה רבים שמלכתחילה לא הבינו לאן הדברים מגיעים, לא הבינו להיכן מבקשים להובילם, מה מבקשים לעשות בבניהם ובנותיהם, כשתפסו כבר היה מאוחר מדי, איש מיהודי תימן לא העלה על דעתו שכוונת השלטון לעקור אמונה, לחנך את הילדים הרכים שלא לשמור תורה ומצוות... המטפלים הבטיחו שמירת תורה ומצוות, לימוד תורה לילדים, יהודים תימנים תמימים שלחו בניהם לחינוך ההסתדרות כאשר הבטיחו להם שילמדו בבתי ספר של ההסתדרות תורה... אחר כך אמרו שילמדו חשבון ואת לימודי הדת בבית...

----------------------------

"היו ערבים שליוו את היהודים בדמעות בעת היציאה מתימן"

-------------------------

אך בכל זאת איך קרה שהציבור התימני שהיה כל כך מלוכד נפל בפח שטמנו לו?

לא כולם נפלו בפח, היו שהבינו מלכתחילה במה דברים אמורים, היו שהוציאו מיד את ילדיהם ובנותיהם מבתי הספר לכשראו מה מתרחש ולאן הדברים מובילים אך היו הרבה שבשל האהבה ללא גבול לארץ ישראל. בשל החלומות והתקוות הוכו בסנוורים ברגע הראשון, מתמימות, ולכשהתעוררו היה מאוחר מדי אך אל נשכח שגם היתה כפיה נוראה, שחתכו לילדים תימנים את הפיאות שמנעו עבודה ממי שסרב לשלוח בנו לבית ספר של ההסתדרות או ליטול פנקס חבר שלה, איימו על היהודים התימנים שלא ידעו את נפשם במיני איומים וגם פיתו במיני פיתויים, ניסו להעלים את האמת המרה... שמעתי שבמושבה אחת פשוט מנעו מהיהודים התימנים 3-4 ימים לחם, משום ששלחו לחינוך של המזרחי וסרבו לדרישה לשלוח להסתדרות... עתה המצב יותר טוב, יש חינוך למי שמבקש וגם מאלה שהתרחקו משמירת התורה ומצוות יש רבים השבים, בעזרת השם יחזרו כלם, כל יוצאי תימן וגם עם ישראל כולו.

וכשבוחנים במבט לאחור את מה שקרה בארץ ישראל לעומת הציפיות בתימן...

כגודל השמחה על העליה כן גודל האכזבה המרה...

ביובל קטן, כשעורכים מאזנים, משקיפים על כל שהתרחש בגולה זו, שאלפי שנים חיכתה לשיבת ציון ועל מה שאירע פה בארץ האומנם כדאי היה לעלות את יהודי תימן לארץ?... האומנם לא היה עדיף שישארו בתימן וימשיכו לשמור את מצוות התורה?

(בעוגמה גדולה, בעינים זהירות) לא יודע... לא יודע... אם אתה שואל אם לאחר שאנו יודעים על מה שקרה כדאי היה לעלות: לא יודע...

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
2. בר (28/10/2010 11:40:56)
1. ניצן (9/11/2009 20:24:41)

עוד...

מדור

הרב גמליאל

מדור הרב גמליאל
מדור

איש ימיני

מדור איש ימיני

מדור שתילי זיתים

מדור

שתילי זיתים

מדור שתילי זיתים

מדור אורחות הלכה

אורחות

הלכה

מדור אורחות הלכה

מדור שרש המנהג

מדור

שרש המנהג

מדור שרש המנהג
דפוס ברק
10 שנים למכון כתבי היד נוסח תימן