כה, וכסף פקודי העדה וכו'.
לא נמצא חשבון לתרומת הכסף שנזכרה בכלל י"ג דברים, ולא נודע לה צורך, ומפני זה הוכרחו קצת מפרשים, ובכללם הראב"ע והספורנו, לומר שלא היתה נדבה בכסף כלל. אלא התרומה של כסף היא כסף הפקודים. ויישבו קצת פסוקים. אבל נשאר עוד פסוק אחד שאינו מתיישב לפירוש זה, והוא מה שכתוב כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו את תרומת ה'. ודוחק לומר שפירוש הפסוק כל מרים תרומת כסף כפר נפשו הביאו ונחשת ג"כ הביאו נדבה עם תרומת ה' הזאת. ורש"י ז"ל כתב שהיו ג' תרומות, ולא סיפר מה נעשה בזאת התרומה הג'. ולעד"ן דפרש"י ז"ל עיקר. דפשט הכתובים מוכיחים שהתנדבו כסף למלאכת המשכן. ודקשיא לן מה נעשה ממנו. אפשר שלא עשו ממנו כלום, מפני שהספיק כסף הפקודים לכל הצורך מהכסף, ונתנו ממנו שכר האומנים. ואם תאמר וכי לא היו רוצין האומנים לעשות בחנם, נראה דהכי עדיף טפי כמו שכתבו הפוסקים ז"ל שליח צבור בשכר עדיף מבנדבה, ואעפ"י שלא נזכר בכ' שלקחו שכר, גם כן לא נזכר שעשו בחנם, ואדרבה, מדה וצרך משה לומר ראו קרא ה' בשם. ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב, נראה שקצב להם שכר, דאם היו עושים בחנם, היו באים מעצמם, ולא יתכן שיקראם הוא לעשות בחנם, ואם שגיתי, השם הטוב יכפר בעדי.
כתיבת תגובה