יספרו הזקנים מה שראו בעיניהם, כי איש פחות הערך סן "אלבלקה" ) עשה עצמו אלם גדול בתוך מחנה היהודים. ויקח לו פרד וילבש בגדים חשובים בגדי שר ערבי שקורין לו "נקיב" ותגדל אימתו פי שנים על היהודים, ובכל עת בא על פרדו ומחזר על החנויות ולוקח כל צרכו מהם ! תבואה, מלח, תלתן ותבלים ובגדים ושמן ערב ובשמים וכל מחסורו, ומי זה יעיז לסרב או אפילו יתמהמה לתת לו די צרכו, כי ירד מעל פרדו ויכהו מכות נוראות, מכות אכזרי בלי הרף. וירם לבו ויתחיל קצת להתגרות גם בדלי הגוים וכושליהם ומעיז פניו נגד חשוביהם וגדוליהם, ורואה עצמו גדול מן המלך, כמאמר הכתוב לפני שבר גאון. אבל כבר אמר הנביא בסאסאה בשלחה תריבנה, וארז"ל אין הקב"ה נפרע מן האומה עד שתתמלא סאתה, ואינו נפרע מן הרשע עד שתתמלא סאתו זה העריץ נתמלאת סאתו מיד ברוב רחמיו, ויחמוד אשה מבנות זרע המלוכה למפלתו, ולא למד מהזרזיר שהלך אצל עורב שהוא מינו. וידבר אל קרוביה לתת לו לאשה, הקרובים ההם לא ידעו מה לעשות. אם יחזירו פניו ריקם יראים הם ממנו פן ישקם כוס רעל או יארוב להם לרצח, ואם יסכימו לו ,שיתחתן בם, פחיתות היא להם שערבי יתחתן בזרע המלוכה. ויקבעו לו זמן להחזיר לו תשובה עד ישאלו פיה. ויתיעצו בינם לבין עצמם כי אין תקוה להנצל ממנו כי אם להכרית חייתו מארץ החיים. וכאשר חשבו כן היה. ויבא הפריץ למועד אשר קבעו לו, ויקבלו אותו בסבר פנים יפות בלא שום עכוב לא מהם ולא מן האשה, ויקבעו לו זמן אחר לבוא לילה אחת להשלים תנאי השדוכין כי היא בת מלכים וצריכים להתנות עמו כפי כבודה, עד יפרשו רשת לרגליו וכשור לטבח יובל. כשמעו שנכון לבם עמו לתת לו האשה ברצון טוב וישמח לבו כי השיג מאוייו, וילך מאתם ויפנה אל שוק היהודים לקחת מהם צרכי נשואיו. ויבא אליהם בגאון ועברה, ויקח מהם כסות ובשמים ותבלין ונרות שעוה וכל הצורך בהרוחה, ולב היהודים צועק מר ופניהם צהובים לו פן יתקצף ויגרמו להם נזק.
הקרובים ההם בבוא המועד הכינו חדרם היותר נאה והציעוהו מצעות יקרות השמורים להם להתכבד בהם, והדליקו את הנרות והכינו מאכלים טובים, וכל מיני פרפראות להתכבד בהם. ויבא למועד ויראו לו פנים של רצון עשר ידות, ויקבילו את פניו בשלום כפול ומוכפל, וישלימו עניני תנאי השדוכין כטוב לו ולהם. ויעכבוהו לשבת אתם לסעוד ולהתענג במאכלים ופרפראות חשובים, ויתעלסו באהבים ובדברי חלקות עד שכלתה רגל מן השוק. ואז קמו עליו ויתעללו בו כל הלילה וירוצצוהו וימשכו את לשונו עד אשר נשתרבבה עד זקנו, וקודם עלות השחר סחבוהו והשליכוהו ברחוב היהודים.
ויהי ממחרת ויראהו הכל מושלך גוסס מתגולל בעפר עד שיצאה נשמתו כפטורין בפי ושט לעין כל, ולשון שאכלה את היהודים ליחכה את העפר ואין פוצה פה ומצפצף, אלא הכל שמחים במפלתו, כדכתיב ובאבוד רשעים רנה. וכל יהודי הרואה אותו היה מרחש בשפתיו זאת פעולת חומסי מאת ה', כן יאבדו כל אויביך ה'.
כתיבת תגובה