מתוך הספר תולדות הרה"ג שלום שבזי עמוד טו
פעם אחת האימאם של תימן חלה מחלה אנושה. וכל רופאי תימן ומחוצה לה שהוזעקו לתעז הבירה לרפאות את האימאם. כל מה שריפאו ונתנו כל מיני תרופות ללא הועיל ולא יכלו לרפאות. כולם התיאשו ואבדה כל תקווה. בבית המלכות דאגו דאגה גדולה לחיי האימאם. והווזיר שלח שליחים לכל קצות המדינה שיתפללו לבריאותו. כל המוסלמים הלכו למסגדיהם להתפלל לשלום האימאם החולה. אך תפלות המוסלמים לא הועילו. והאימאם איבד את הכרתו. וחדל מלדבר, היו הכל סבורים עוד כמה דקות ויוציא את נשמתו. ובחצר של האימאם פשט השמועה כי יהודי אחד בשם שבזי, המתגורר בבית קטן וצנוע, הוא מלומד בניסים ועושה נפלאות. תיכף ומיד הביאו את החכם שבזי לבית המלכות אל האימאם החולה. התקרב הרששב"ז וראה כי עוד מעט וימות. הכריז רבי שבזי. האימאם נמצא בדרכו לעולם האמת. אקים אותו לתחייה. אך תמורת זאת אבקש שני דברים: אחד לשבת על נחלת השדה שליד תעז הבירה אשר קניתי ומנע ממני להתישב בה. שנית, הבטחה כי האימאם לא יהיה שונא יהודים. מיד כל השרים ענו: אנו חותמים על כך. הבטיחו שרי האימאם. ומכיון שאנו מסכימים יסכים גם האימאם לכשיבריא. מה עשה שבזי? ירק וקרא תלך המחלה הרעה. ומיד פקח המלך את עיניו העצומות. לא עברו דקות רבות והוא ביקש לאכול ולשתות, ואף רצה לרדת ממיטתו, סיפרו את כל קורותיו בשעת מחלתו. וגם הצביעו על היהודי שעמד לפניו, שעלה על כל הרופאים והמומחים והתפלות של המוסלמים במסגדים, ואך ורק היהודי רפאו. שאל המלך: מיהו? אמרו לו זהו יהודי בעל נס גדול. בזכותו קמת לתחייה. ומכיון שהצליח. מגיע לו פרס גדול. רמזו השרים לאימאם. אמר להם אני מסכים לכל מה שתחליטו לתת לו. הודיע המלך וירד ממטתו בריא ושלם. מאז הפך האימאם משונא לידיד היהודים והחכם שבזי היה מתבודד ולומד תורה על נחלתו, זאת היא המושבה "מגרבה" שע"י תעז ובה גם נקבר. כמובן קנה את השטח. וקבל במתנה מהאימאם הראשון שגזל ממנו וזה שוב גזל ממנו והוא נצל את ההזדמנות.
כתיבת תגובה