r בהעלותך - נוסח תימן
23 ינואר

ואתנה את הלוים וכו'. רבותינו ז"ל אמרו במדרש למה נשנו כאן בני ישראל חמשה פעמים, כנגד חמשה חומשי תורה, ללמדך שישראל חביבין לפני הקב"ה כחמשה חומשי תורה. ונראה עוד לומר כי הבכורים נתחייבו ליתן חמשה שקלים פדיון שנ' (במדבר יח טז) ופדויו מבן חודש תפדה, ובכורי ישראל שבאותו הדור נפדו בלוים לבד מאותם רע"ג שלא היה כנגדם בן לוי לפדותם, ולפיכך נכפלו ישראל כאן חמשה פעמים כנגד חמשת שקלים שהם חייבים ליתן לפדות עצמן מן הכהונה והלויה שהיתה בהם. ומה שנתחייבו ליתן ה' שקלים הוא כמו הערך הקצוב למי שנערך שנ' (ויקרא כז ו) ואם מבן חודש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף. או הוא על מה שחטאו הבכורים בעגל ועברו על עשרת הדברות, ואמרו חכ' ז"ל שבלוח א' כלולים מה שיש בלוח שני לפיכך נתחייבו ליתן חמשה שקלים. או נאמר ע"פ מה שאמרו חכ', ישראל גנבו השור שבמרכבה הביאו חמשה כלים שנ' (שמות לה כב) חח ונזם וכו' שנ' (שם כא לז) חמשה בקר ישלם תחת השור, ואף כאן כן כיון שהבכורים הקריבו לפני העגל נתחייבו ליתן חמשה שקלים כסף. והטעם המדבר על ענין הערכין נ"ל עיקר שכן נתחייבו הבכורים כמו הערך הנ' בפ' בחוקתי.


זאת אשר ללוים וכו'. נראה לתת טעם למה פתח בכאן זאת, והלא הוא מספר והולך בענין הלוים, ואם נאמר שיש דברים בפ' קח את הלוים שאינם נוהגים לדורות אף זו אינה נוהגת לדורות אלא בזמן משא המשכן, אלא אין זאת אלא תורה, שנ' (דברים ד מד) וזאת התורה וכו', ואין זאת אלא מילה שנ' (בראשית יז י) זאת בריתי אשר תשמרו וכו'. לפיכך הפסוק רומז מפני מה זכו הלויים להיות תחת בכורי ישראל, מפני ששמרו התורה והמילה, שכן הוא אומר (דברים לג ט) כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו, וכולן נא' בהם מלת זאת, ולפיכך נאמרה אחריה פ' הפסח, שבזכות שתי מצוות אלו נגאלו אבותינו ממצרים בדם פסח ובדם מילה.


ד"א זאת אשר ללוים, אין זאת אלא השכינה כמו שרמזו חכמי האמת על פ' (ויקרא טז ג) בזאת יבא אהרן אל הקודש, וזאת המדה היא כלולה בדין בסוד האל הגדול הגיבור. ולפיכך הוא אומר מבן כ"ה שנה ומעלה, רמז למדת כ"ה יהיה זרעך שהיא הספירה הי' הנ"ל. ולהטעם הא' יהיה מלת כה כלו' כיון שהם העמידו זרע אברהם בצדקתם שנ' בהם (בראשית טו ה) כה יהיה זרעך, לפיכך נאמרה בהם מלת כה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0