גילוח בימי ספירת העומר
ידועה הוראתו של מרנא ורבנא כמוה"ר דוד משרקי נע"ג, בעל שתילי זתים, שתגלחת הראש שהיו נוהגים בה כל השנה בכל יום שישי, מותרת גם בימי ספירת העומר. וכ"כ מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק חלק ב סימן עו, והעיד שכן היה נוהג מהרד"ם עצמו. שלא כהוראת אחד החכמים שיש להחמיר בזה.
וטעמם ונימוקם עימם, דאף שבימים הללו מתו תלמידי רע"ק, מ"מ תגלחת הראש היא עונג שבת, והוא מדברי נביאים, דכתיב וקראת לשבת עונג, ואינו נדחה מפני מנהג אבילות על תלמידי רע"ק.
וא"כ נראה פשוט שגם בזמנינו אם יש אדם שמגלח ראשו בכל ערב שבת, מחמת שמצטער, והוי עונג שבת לדידיה, מותר לגלח ראשו גם בערבי שבתות שבימי העומר.
אבל היות ובזמנינו כמעט לא מצוי שיגלח אדם את ראשו בכל ערב שבת, אלא רובם ככולם אינם מגלחים את ראשם אלא לאחר שגדלו שערותיהם ומצטערים, א"כ לא נתיר לאדם להתגלח בעומר בערב שבת, שלא יתכן לומר כי דוקא בעומר הוי עונג שבת לדידיה.
מיהו השנה שחל ל"ג בעומר ביום ראשון, מותר להתגלח ביום שישי שלפניו לכבוד שבת, מתרי טעמי. חדא, יש לסמוך על דברי רמ"א בהגהה סימן תצג שכתב כן להדיא. ועוד, דלאחר ל"ג ימים, בודאי כבר גדל שערו הרבה והוא מצטער.
ותדע, שרבינו השתילי זתים העלה להלכה הגהת רמ"א הלזו, הגם שלכאורה היה לו להשמיטה, שהרי לדעתו מותר להסתפר בכל ערב שבת. אלא מוכח שהעלה ההגהה כדי לומר שגם המחמירים שלא להתגלח, וכמו שכתב מהרי"ץ בתשובה שם שהיו במקומם שהחמירו בזה, מ"מ בשבת זו יכולים להקל ולא יצטערו בשבת.
ויש המגלחים את זקנם בעומר בכל יום שישי, מחמת שמצטערים. ורצו לסמוך בזה על הוראת השתילי זתים ומהרי"ץ שמותר כתבו לגלח שער הראש בכל יום שישי.
ולענ"ד אין להם על מה שיסמוכו, ותלו תניא בדלא תניא. כי הדבר פשוט שמה שהם מגלחים זקנם בכל יום שישי, אינו בגדר מנהג כדי שנתיר להם לגלח זקנם גם בימי העומר. ובודאי אילו רבותינו הנז"ל היו חיים עמנו היום, לא היו מתירים לגלח הזקן בעומר. ולא רק בעומר, אלא אפילו בשאר ימות השנה אפשר שלא היו מתירים, לפי שבעצם גילוח הזקן יש חשש איסור. וא"כ כיצד נתיר להם לגלח הזקן בעומר, כשעצם הגילוח אינו פשוט.
ואין אנו באים לאסור את גילוח הזקן בשאר ימות השנה שלא בתער, כי המקילים יש להם על מה שיסמוכו. אבל אי אפשר להתיר את גילוח הזקן בעומר, מחמת המקילים בכך בשאר ימות השנה. ואדרבה, נענה ע"ז בדברי מהרי"ץ גופיה, שכתב שם וז"ל, ימי העומר הם ימי דין, וראוי להיות אדם נכנע בימים אלו, שלא להסתפר, דרך הכנעה, להיותם ימי דין. וראיה לזה, שהרי מדת הדין פגעה בתלמידי רע"ק בימים אלו, ולזה תלו הדבר במיתתם וכו', עיי"ש.
כתיבת תגובה