בס"ד ג. י. תמוז התשע"ג 18.6.13 מבוא להבהרה בנושא אכילת ארבה בתימן אני יליד הארץ מתקופה 1930 , הורי הגיעו לארץ בשנת 1903 מסביבת מחוז חובייש בתימן כפר משרפה נפת איב. את חיי התימנים בתימן לא הספקתי לקלוט את דרך חייהם בתימן, לדאבוני דרכם של התימנים לשמור בסודות את דרך חייהם בצנעה, בעוד שקהילות אחרות של יהודים תמיד סיפרו והבליטו על חייהם ועל הישגיהם במקום גלותם. במשך תקופתי מצאתי עניין לדעת כיצד התימנים בתימן חיו בתקופה שהייתה לה בצורת והם מצאו עניין כיצד לשרוד ולהפיק תועת מפלישת הארבה שתמיד בא לבקרם. אנחנו רואים כיום שנחילי ארבה עטים על שדותינו בישראל ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לתת תוכן לנושא הארבה שהתימנים מוצאים לנכון לאוכלו, אנשים שאין להם מוסג על אכילת ארבה רואים בו כדבר מוזר ודוחה. הבאתי את הסיפור על הארבה בצורה מכובדת ויפה אני מקווה כדי שנצטייר על ידי אחרים בכבוד. הקדמתי את נושא הארבה, כשאני שלחתי כבר את כתיבת הארבה באתר מבשלים של חיים כהן, וכבר ישנם צפיות של 1780 אנשים שהתעניינו לדעת על נושא הארבה. וכמו כן שלחתי באתר יוטיוב, שעומד בקנה לא מבוטל של צפיות. הגיע הזמן והתימנים יספרו על עצמם ועל תימן, ואל יתביישו על דרך חייהם. הארבה כידוע אנחנו שומעים שהתימנים בתימן אכלו ארבה. הארבה הוא מין שרץ שמזונו בירק ובכל דבר הצומח מן האדמה והעץ, ולכן התורה הפכה אות למין שרץ כשר לאכילה. התורה נתנה הכשר לכל בעלי החיים האוכלים מין העץ והצומח, למעט אותם בעלי חיים הניזונים גם מבעלי חיים. ויש בעלי חיים שהם גם ניזונים גם מין העץ והצומח ושלא ניזונים מבעלי חיים, אלא שהיא הגבילה אותם מכמה טעמים כשהיא רואה בהם אופי של חוסר טהרה בדרך חייהם, ולכן המאכלים שניתנו לאדם הם כדי להפוך אותו לבעל חי עם נשמה טהורה. את שרץ הארבה היא נתנה אותו ככשר לאכילה, מאחר ומזונו הוא אך ורק מין העץ והצומח. סיפור בתורה על מכות מצרים. אחת המכות הייתה על הארבה שאכל את כל ירק ועץ מצרים, והמצרים לא יכלו להתמודד עימו. יש מפרשים בתורה שהמצרים ראו בארבה כעין יד של ברכה, כשהם מוצאים שהם יכולים לאכול את הארבה, ואפילו לכבוש אותו בתוך חביות למשמרת , אלא שבסיום המכה, כל הארבה שהיה במצרים עף בחזרה למקומו, ואפילו גם אותו הארבה שכבשו אותו בתוך החביות למשמרת. הפסוק בתורה מסיים – "ולא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים". כך אנחנו שומעים שגם התימנים אוכלים ארבה. כך זה קורה בתימן כל הסיפור הזה. כידוע בתימן יש מצב של בצורת בצורה תכופה, ועם כל צרת הבצורת מיתוספת גם מכת הארבה שפוקדת את תימן לעיתים קרובות, ולכן התימנים מצאו להם איזון בתזונה שנכפתה עליהם באכילת אותו ארבה שפלש לשטחם. הוא מצאו כיצד להפוך את הארבה למזון טעים עם תפריטים מיוחדים, כדי ליהנות ממנו. וכך אנחנו מוצאים את מאכל הארבה כמזון לתימנים שנאלצו לשרוד את תקופת היובש שנכפתה עליהם. כתב וערך משה רצון
23
ינואר
כתיבת תגובה