דברי זיכרון
אחר מיטתו של הגאון הצדיק רבי חיים בן סאלם יעקבי זצ"ל
נולד לאביו מארי סאלם יעקבי זצ"ל שעלה לארץ הקודש לפני כמאה שנה, אביו היה ת"ח גדול, ויסד את תלמוד התורה הראשון בשכונת שעריה בעיר פתח תקוה.
המנוח רבי חיים זצ"ל זכה למעלה מחמישים שנה של הרבצת תורה בעיר לונדון ובאמריקה, קבע שיעורים מידי יום ביומו, ומדי שבת בשבתו בבתי הכנסת.
קירב לבבות לאביהם שבשמים, הקים חוגי בית לקרב את אחינו בנ"י לאביהם שבשמים, החזיק תלמידי חכמים, מכספו פיזר סכומים גדולים בנתינה שיש בה ממש, להגדיל תורה ולהאדירה, היה מכתת רגליו למען תשב"ר ולמוסדות תורה ברחבי העולם.
כל חייו היו מוקדשים אך ורק לעזרה לזולת ולהפצת תורה בין אחינו בנ"י, וכשהיה מגיע לארה"ק היה הולך לחזק ולעודד בערי השדה במסירת דרשות מוסר ושיעורים בטוב טעם ודעת, דברים היוצאים מן הלב ונכנסים את לבבות אחינו בנ"י.
בלילות היה ישן מעט והקדיש את לילותיו ללימוד התו' הק', יראת ה' היתה על פניו, כיראתם של זקני תימן זיע"א שהיתה נסוכה על פניהם, הסתפק במועט כל ימיו אע"פ שהיו בידו האמצעים הנדרשים, לא החזיק טיבותא לנפשיה, כפי שספרה הרבנית שתחי' שמעולם לא ניאות להחליף את דירתו שהיתה פשוטה מאד, והיה מרגלא בפומיה שזהו תיקון לחטאיו, וכשהיה מתארח בארצנו הק' היה כבן בית אצל כה"ר הגר"ש קורח שליט"א, כל חייו היתה פעילות של חסד, אהוב על הבריות, שייף עייל שייף נפיק.
עליו היה ניתן לומר את מאמר חז"ל "איזהו חסיד שאבלו בלבו וצהלתו על פניו", אע"פ שהיה לו דאגות וצרות, תמיד בבת שחוק היתה נסוכה על פניו. זכה וצאצאיו הולכים בדרכו, דרך ישראל סבא, ומדקדקים במצוות קלה כבחמורה, כשאיפתו הטהורה, שריד לדור דעה, נולד בשם טוב, ונפטר מן העולם בשם טוב, חבל על דאבדין ולא משתכחין.
"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"
בתמונות למעלה: עם הרב שלמה קורח שליט"א זקן רבני תימן, ורב ואב"ד בני ברק.
וגם בכינוס לבני הישיבות ואברכי הכוללים בביתו של הרב.
כתיבת תגובה