הרב ישועה אב בית הדין בעדן. רגיל היה לשחוט בכל יום "שמחת תודה" כבש ולהכין סעודה גדולה, כי ראשי הקהילה היו רגילים לבוא אליו אחרי תפלת החג ולסעוד אצלן. פעם אחת, ביקש ר' ישועה את השוחט לשחוט לו כבש ביום שמחת תורה, השוחט שחט את הכבש ויבדוק אותו וימצא טריפה בריאה, ויבא השוחט לבית הכנסת ויודיע לר' ישועה כי הכבש טרף ר' ישועה הלך עם השוחט לראות במו עיניו את הריאה. הרב ראה את הריאה ויאמר לשוחט: הכנס את הריאה למקומה, וביקש להביא לו מקל. הביאו לרב מקל. הרב התחיל להלקות את הכבש השחוט ויקרא "והוא רחום יכפר עוון", שלוש פעמים. אחרי כן אמר לשוחט: בבקשה הוצא שוב את הריאה. השוחט הוציא את הריאה, נפחה ובדקה שוב והנה היא שלמה ובשרה. וכששאל השוחט את הרב מה קרה? ענה הרב ויאמר: הכבש הזה כשר, אך היה בו ניצוץ של נשמה מגולגלת והראו לי ברוח הקדש, כי אפשר לתקן את הנשמה על ידי מלקות ארבעים. עשיתי זאת. עכשיו אפשר לבשל את הבשר ולאכלו. הרב חזר לבית הכנסת וסיים את תפלתו ואחרי התפלה לוו כל הקהל את הרב לביתו וישבו מסביב לשלחן ויאכלו אתו בשמחה ובשירה.