דהנה יש לדון בעניין ארבע השבתות שיש בהן חילוק בקריאת ס"ת בין הבלדי לשאמי, שהן מפרשת חוקת עד פרשת מסעי. שכן בבלדי מחברים בשבת הראשונה פרשיות חוקת ובלק, ובשאמי מחברים בשבת הרביעית פרשיות מטות ומסעי. ובשתי השבתות שבנתיים, בבלדי קוראים פרשת פינחס ואח"כ פרשת מטות, ובשאמי קוראים פרשת בלק ואח"כ פרשת פינחס. ורבה המבוכה בזה למי שהולך באחת מארבע שבתות אלה, להתפלל בביהכ"נ שנוהגים היפך מנהג ביהכ"נ שלו, כגון בשבת החתונה וכיו"ב, שעלול להפסיד פרשה אחת. דרך משל, המתפלל בביהכ"נ שאמי ושמע בשבת הראשונה פרשת חוקת, ובשבת השנייה הלך להתפלל אצל החתן בביהכ"נ בלדי שקורין אז פרשת פינחס, נמצא מפסיד פרשת בלק. והנה לכתחילה נראה פשוט שצריך לעשות באופן שלא יפסיד שום פרשה. כגון שיקדים להתפלל בביהכ"נ שאמי שמתפללים מוקדם יותר וישמע פרשת בלק, ואח"כ ילך אצל החתן. ואם א"א, כגון שנסע לעיר אחרת ואין שם ביהכ"נ שאמי, יל"ע כיצד ישלים החסרון, שהרי חובת הקריאה חלה על הציבור ולא על היחיד, וכיון שהציבור שהוא נמצא אצלם כעת קורין פרשת פינחס, הרי הוא נגרר אחריהם. וכן מורים כל גדולי ההוראה.
אלא שיש לשאול האם בזמנינו ראוי לשנות את הסדר, שינהגו כולם מנהג אחד. וכבר נשאלה שאלה זו לפני רבותינו חכמי צנעא, מאת חכמי ירושלים התימנים בני העלייה הראשונה, האם מותר להם לשנות. והשיבו להם שאין רשות לשנות כלל ועיקר, עיין שו"ת זכרוני איש סימן לו. וע"ע שם סימן לז. מיהו אינו דומה הדור הזה לדור ההוא, שהרי פעמים רבות אירע שבאו אורחים לשמחת חתן ועדיין לא שמעו פרשת בלק, ובביהכ"נ של החתן קורין אז פרשת פינחס. והיו שם בתי כנסיות אחרים שקורין אז פרשת בלק, אך בעל השמחה חפצו ורצונו באורחיו. וכדי שלא להשבית שמחתו, הסכימו הציבור שהעולה ראשון יקרא פרשת בלק כולה ועוד כמה פסוקים מפרשת פינחס, ומשום טורח ציבור לא תרגמו פרשת בלק. ואירע כן כמה פעמים גם בפרשיות מטות ומסעי. וכמעט בכל שנה מתעוררת בעיה זו מחדש, כל פעם בנסיבות שונות, פעם בשבתות עיון, פעם בחתונה, פעם בבר מצוה וכו'. וכמה פעמים בחורי הישיבה באים לשבת, וצריכים לגלות מביהכ"נ של אבותיהם.
ונדברתי עם מהר"ע בסיס שליט"א, וכתב לי וז"ל, רחש ליבי דבר טוב לעת כזאת, לעשות מנהג אחד, שינהגו כולם בחילוק הפרשיות וחיבורן כמנהג א"י. דאע"פ שיש לומר דקריאת התורה אינה אלא חובת הציבור וכבר שמע, מ"מ החסיר פרשה ומלאך, כיעויין בע"ח למהרי"ץ בסדר עיבור השנים. ומהיות טוב אל תקרא רע. ואין בכך איסור או שינוי מנהג, כיון שהוא לתועלת הכלל. הלא תראה כי המנהג הקדום היה לחלק פרשת בראשית לארבעה סדרים לארבע שבתות, ונח לחמשה סדרים. והיו גומרים התורה אחת לשלוש שנים, כמבואר ברבינו הרמב"ם פי"ג מהלכות תפילה הל"א ובמחברת התיגאן. ועתה שינו וכל העולם משלימים את התורה כל שנה, והמנהג הראשון נתבטל מכל וכל. וכן המנהג שהיו קוראים קורח וחצי חוקת, ואח"כ חצי חוקת ובלק, כדי שלא יכבד על הציבור פטירת שני צדיקים בשבת אחת, וגם מנהג זה נתבטל, כיעויין בע"ח שם. ורק מקצת אוחזין במנהג זה עד היום. ולא חשו לשינוי מנהג. ואחר שכן, לענ"ד צריך שיהיה זה בהסכמת כל חכמי ורבני תימן, אחר שהשעה צריכה לכך. ואם יסכימו, אהיה סניף לסברתם, עכ"ל. וכן הסכים והנהיג מהר"ש מחפוד שליט"א. מיהו מהר"פ קורח שליט"א אינו מסכים לשנות, משום שאין לנו כח וסמכות לשנות ממה שנהגו הראשונים.
כתיבת תגובה