תיאור:
ילקוט הרועים הינו עשב חד שנתי ממשפחת המצליבים. הוא גדל בצדי דרכים, באשפתות, בגדות הנחלים, בתעלות השקיה ובשדות בור ומזרע. ניתן לראותו כמעט בכל הארץ. תפוצתו הגדולה מקורה בפיזור הזרעים על ידי הרוח.
הפריחה בחודשים דצמבר-אפריל. הפרחים נישאים על גבי ראשי הגבעולים הזקופים והצרים, וצבעם לבן. מקור השם ילקוט הרועים הוא בפרי, שהינו תרמיל משולש דמוי לב, המזכיר את הילקוטים, שהרועים היו הולכים איתם, ומכאן שמו. שם זה תורגם מערבית כִּיס אַרַעִי או כפי שכינוהו ערביי תימן עַצַ'את אַרַעִי.
שימושיו הרפואיים:
צמח זה היה ידוע בשימושיו הרפואיים מקדמת דנא, וגם בין יהודי תימן. השתמשו בו לעצירת שטפי דם על ידי קטיפת עליו והנחתם במקום הפצע. במקרה של כיב קיבה אכלוהו או שתו מרתח מעליו. הוא היה נחשב כצמח שמנקה את האישה בתקופת הווסת, ובמקרה דלקות חניכים היו לועסים אותו ויורקים את הדם עד להטבה.
ילקוט הרועים היה נחשב כמסיר אבנים בדרכי השתן, והחשיבוהו גם כמשתן יעיל וכמרפא צריבה בשתן. צמח זה- יעילותו רבה כאשר משתמשים בו בטריותו, ולא כאשר הוא מיובש.
מתוך ספר מזור מתימן – לרכישה לחץ כאן
.jpg)
התמונה ששמתם אינה של ילקוט הרועים. לעלים של ילקוט הרועים יש צורת לב, הם קטנים וגבעוליו דקים. הצמח בתמונה הוא שינן או חסת המצפן
אנא התעלמו מתגובה הקודמת. התמונה היא של ילקוט הרועים. העלים אכן בצורת לב, אך תחתית הצמח ממנה יוצאים הגבעולים הדקים היא כמו בתמונה. הצמח יעיל להורדת לחץ דם , לעצירת דימומים ומשתן-בכך מפחית צבירת נוזלים. בריאות לכולם!