העירונו בפיוט לר"י הלוי מי כמוך ואין כמוך, שנאמר בשבת זכור בנעימה ושמחה, בקטע 'למחר קראתם לסוד נכמס, ויצא המןביום ההוא שמח ונעלס, והוא במלכים יתקלס, ורוזנים משחק לו. ע"כ.
ולכאורה צ"ב שבמשקל החרוזים בשניים אחרונים הוא נעלס, יתקלס, ובראשון נכמס, ולכאורה אינו בדקדוק כבשארא. ודוחקלומר שלא הקפיד על שני האותיות כ"כ, כמו על ההברות שיהו שוות ואות אחרונה, וכעי"ז מצינו כגון בקטע 'השיבו…דברת,עשה…אמרת, כן…חרצת, וכו' ועוד כהנה, [למרות שבהם ההברה היא באות האחרונה].
והציע ת"ח יר"ש חשוב ששמא צ"ל 'לסוד נפלס' ע"ד הכתוב (משלי ד, כו) פַּלֵס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ: ובמצו"ד כ' שהוא ענין יושר, ובאב"ע כ': במאזני המחשבה וראה אי זה דרך טוב. וכ' רש"י: שקול דרכך הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדהואז כל דרכיך יכונו. וכ"ז יוסבר היטיב בעניינינו וע"פ משנ"ת בגמרא מגילה וכאשר אבדתי אבדתי כשם שאבדתי מביתאבא כך…וכו' דוק.
אמנם עיינו בסדור וינציא שס"א, וכן בדיואן שירי ר"י הלוי שיצא בברלין תר"צ על ידי חברת מקי"נ ובשניהם הגירסא 'נכמס'.
כתיבת תגובה