כאשר לפי תנאי שביתת הנשק ב-1918 (תרע"ח), עזבו התורכים את הפרובינציה של תימן, סיפר לי יהודי חשוב בעדן, כמה טוב התורכים התייחסו אליהם, והביע חשש שאֵיבה מצד הערבים תביא למצב אחר. במסגרת שירותי רב השנים בתימן, ובכלל זה מספר טיולים שעשיתי בצנעא הבירה, מצאתי שהיחס אל היהודים הוא אנושי.