ר' אברהם נתפרסם יותר לרגלי מעשה שאירע לו עם הפ'קיה סעיד שהתימר להיות משיח ישראל, וזה המעשה: בשנת תקל"ה, במשול אלמהדי בתימן, קם ערבי אחד מן "אלימן אלסאפל" (התימן התחתון) מעיר אלמנובה ושמו "אלפ'קיה סעיד". ויתאמר למלוך במקום בן אלמהדי, ואף הכריז בכל ערי תימן כי הוא המעותד למלוך בקרוב על כל חבלי ארץ תימן. #ואת היהודים # בִשֵׂר באופן מיוחד כי הוא המלך המשיח המקוּוה והוא שיעלם לארצם אל "כ'בת' אלבקר" (גרן ארונה). והפ'קיה הזה היה בקי להפליא בכל מיני כשוף ואחיזת עינים ויהי כאלו עשה חוזה עם כשופיו למלא את כל אשר יחפץ. וישתף אתו שני מכשפים ערומים מעיר ד'מאר. ויצליח מאד בראשית זמן פרסומו. ויעש בכשפיו שכל תושבי העיר צנעא יפחדו פחד נעלם, ואף המלך היה לבו דופק בו בחזקה מדאגה אשר לא ידע מה היא ומאין תבוא. ולבד מזה הטיל הפ'קיה סעיד את אימתו על הערבים הגרים בסביבתו וירדה בם עד שנכנעו ושלמו לו מס קבוע ותדירי. והוא ניצל את זמן הצלחתו ויגדיל איומיו עליהם לאמור: "אם תמרדו בי הריני הופך את כל העולם במאמר פי". וכששמעו הערבים התמימים את דברי הפ'קיה האלה היו חלים וזוחלים מפניו. ומיום ליום נתפרסם הפ'קיה ואף מעשיו הלכו וגברו, עד שבעיר צנעא היו סוגרים בלילה את דלתות החומה במנעולי ברזל גדולים וחזקים ומשכימים בבוקר והנה הן פתוחות לרווחה. כמו כן מצאו מדי בקר ובקר ברחובות העיר גחלי אש. ויתמהו אנשי העיר תמיהה של פחד ולא ידעו מה עליהם לעשות בעת כזאת. ויעברו חדשים מספר וישלח הפ'קיה אל בן אלמהדי מכתבים לאמר. כי מוטב לעזוב את כסא המלכות בשלום, פן ישלח אליו חיילים נסתרים "רואים ואינם נראים" שישמידו אותו יחד עם כל תושבי העיר. ועוד הוסיף במכתביו כל מיני דרישות ואיומים. אחדים מיהודי תימן בראותם את אותות הפ'קיה ומעשי כשפיו הרבים, כמעט נפתו להאמין כי זהו משיח צדקם, אך בכל זאת תמהו, מדוע יהיה שליח גואלם דוקא ערבי ולא יהודי ?… ויבואו לפני ר' אברהם ויספרו לו את כל המוצאות אותם. הרב חשש מאד פן יבולע לאותם בני עדתו. להיות נתעים בשוא בשל מכשף טמא נפש ומעש, ויען להם בעז ובתקיפות: "אין מעשי האיש הזה אלא כשוף בלבד בכח הסטרא אחרא, וחלילה לנו מחשוב שיש בענין זה שמץ התערבות רצון ה' ". כשמעם זאת פקפקו בתשובה כי ראו את מעשי הפ'קיה כמעשים נוראים ומפליאים מאד. הרב שהבין את כונתם החליט בלבו להתערב בענין ולעשות כל אשר בכחו למען בטל את כוחו של אותו רשע ולהחליש את תוקף הקלפה. אך ראשית הכל חפץ היה לראות את פני הפ'קיה ואת עוזריו. באחד הימים התחפש הרב, אחרי התקדשו והטהרו. ויקם ללכת אל עיר הפ'קיה אלמנובה. בהגיעו לעיר. בטא בשפתיו שם קדוש ונעשה ל"רואה ואינו נראה". אז כוון דרכו אל דירת הפ'קיה ונכנס בבטחון גמור אל חדרו דרך השער הראשי. באותה שעה ישב הפ'קיה בלוית שני המכשפים עוזריו בחדר המיוחד להם לעסק בדברי טומאה למען תשרה עליהם הרוח הרעה שעל ידה יוכלו לפעל את פעולותיהם. והנה לפתע פתאם עם הכנס הרב לדירה, חלשה דעת שלשתם וחשו רפיון ידים וכשלון ברכים וגם נתבלבלו ושבחו את ה"שמות" שעליהם לבטא. אמר אחד מהם: "אין זאת כי אחד מ"בני המוות" (יהודי) נמצא בדירה זו כי רק הם מוכשרים לבטל את כח כשופנו. יצוה נא אדוני לחפש בדירה חפוש מעולה אולי נמצאהו ונשלם לו אל חיקו כמפעלו"… והרב עומד לפניהם ומסתכל בם כיצד הם נבוכים ורוחם סוערה בקרבם ועל שפתיו חיוך קל… והם חפשו היטב היטב בכל הדירה ולא מצאו אדם. כך נמשך הדבר שלשת ימים כל ימי שהות הרב באותה עיר. בינתים גדל פחד הפ'קיה כי לא מצא מוצא מהמבוכה הגדולה הזאת… והרב אחרי שידע את כל עניני הפ'קיה עזב את העיר ושב אל מקומו. בהגיעו אל ביתו הזמין אליו את גדולי העדה וספר להם כי היה אצל הרשע האומר על עצמו שהנו משיח וכי ידע את כל מוצאיו ומובאיו. ויזהירם באזהרה חמורה לבל יחטא איש אפילו ברעיונו לחשב כי הישועה תבוא ע"י איש נבל כזה. גדולי העדה השתאו לדבריו ושאלו בתם לב: אם כן יודיענו מה סופו של זה ? ויבטיח לענות להם על שאלתם. ומכיון שהיה תוכן גדול וגם בקי עד להפליא "בחכמת-החול" שהיא כמעט "נבואה קטנה" לפי דברי ראב"ע ומארי סאלם אלשבזי חקר בענין זה. ובבואם אליו ביום השני אמר להם: "הנה לפי החשבון ולפי רצון ה' ישלוט הפ'קיה בעניניו עוד כתשעה חדשים #בלבד, ולקץ זמן זה ילחם בו בן אלמהדי ויתגבר עליו. ויתפשהו חי וראשו יכרת מעליו"… באותו הזמן החל בן אלמהדי לחפש במדינת צנעא ובסביבה מכשפים ערבים היודעים את חכמת ביטול הכשוף #והעירתן ולא מצא. הזמין אליו את רב העדה ויספר לו את כל הענין ויבקשהו להמציא לו איזה יהודי חכם הבקי בענינים אלה. הרב של צנעא העלים מבן המהדי, ואמר כי ליהודים אין כל ידיעה בדברים אלה, מפחדו שמא יהיה זה פתחון פה לערבים להעליל אח"כ על היהודים כי מכשפים המה.. המלך שהבין את כונת הרב קפץ ונשבע באל חי שלא תצא מזה שום תקלה ושהוא לא יפרסם דבר זה כי חפצו הוא אך ורק להנצל מאיש רע ובליעל המטיל את חיתתו על כל יושבי הארץ. אז האמין הרב לדברי המלך וישלח לקרוא אליו את מארי אברהם להיות לו לעוזר ויועץ סתר. מארי אברהם שידע ידיעה יסודית את חכמת ביטול הכשפים הודיע למלך לאמר: הגיעה שעת הצלחתך. קח אתך מעט מחילותיך וירדת אל "ירים" למלחמה על הפ'קיה סעיד. והנה גם הוא יצא לקראתך בחיל רב ועזוּר בכח כשופי גדול. ואולם אתה אל תירא. בטח בעזרת ה' והלחם באמץ לב. ומאתי. ממקומי זה, יצא דברי להכניע ולשבר את כל פעולות כשופיו ותפשת אותו כשבוי חרב, ואת ראשו תכרת ב"ירים" ותביאהו אל צנעא בידך. וקרית "ירים" רחוקה מצנעא מהלך 4 ימים. ויעבר בן אלמהדי עם חילותיו לשם מוכן ומזומן לקרב. הפ'קיה אף הוא יצא בראש חילו למלחמה על מלך צנעא. ותהי המערכה באמצע הדרך בין ירים לאלמנובה. עוד בראשית המערכה הרגיש הפ'קיה כי ידיו רפו וכי כל כח כשופיו, אינו מועיל במאומה. ויבקש לברח. אך מיד הקיפוהו חילות בן אלמהדי ויתפשוהו חי. חלק גדול ממחנהו הוכה לפי חרב, והשאר נסו איש לעבר פניו. הפ'קיה הובא לפני המלך אל "ירים" ושם התיזו את ראשו. ויקח המלך את הראש בידו אל צנעא ויתלהו על עמוד גבוה למען יראוהו כל תושבי העיר. מאחר המעשה הזה עוד חי מארי אברהם בד'מאר זמן רב והמשיך בפעולותיו החשובות לטובת העדה.
23
ינואר
כתיבת תגובה