r מארי אהרון בידאני וסופרי צנעא - נוסח תימן
  • 03-6781444
  • א-ה 10:00-21:00 | יום ו' 9:00-14:00
  • בירנבוים 26 בני ברק

מארי אהרון בידאני וסופרי צנעא

2 פברואר

מארי הארון חי לפני מאתים שנה בערך, במזרח תימן, ויהי נודד. הוא היה צדיק, חכם גדול ולמדן מופלג, וילמד לו לצורך מחיתו את מלאכת "כתיבת הספרים" ויהי סופר סת"ם אומן ובקי. לא ארכו לו הימים במלאכתו וההצלחה האירה לו פנים ו"ספרו" היה נמכר במחיר גדול פי חמש מאשר ספרי התורה של סופרי צנעא. ובזמן ההוא חיו בצנעא סופרי סת"ם רבים, שבחריצותם היו מספיקים לכל כפרי תימן ספרים ותפילינות וכל תשמישי קודש בשפע רב. ולעתים מזומנות היו הולכים אנשי הכפרים לצנעא. כדי לקנות את כלי הקדש הדרושים להם. משנתפרסמה עבודת מארי הארון אלביצ'אני היפה והנקיה חדלו אנשי הכפרים ללכת לצנעא ויספק להם ספרים הרב הנ"ל. אף כי מחיר עבודתו יקר מאד. סופרי צנעא ראו כי מחיתם הולכת ודלה ומסחרם מתמעט ויחרדו מאד וקנאה לבשתם. הם ידעו כי מארי הארון בעוכריהם, על כן פנו לבית הדין של צנעא, שבראשו עמד אז אבי ר' יהודה צעדי המפורסם, בעלילה על רב הארון שהוא כותב סת"ם פסולים ומתעה את הבריות ויש לגלות קלונו ברבים ולהזיר את "צאן-קדשים" מספריו. וידרשו להזמינו למשפט בי"ד. בזה דנו חברי ביה"ד ויחליטו להביאו במשפט "והזמנה" שלחו לו לבוא במהרה…

חרד ותמה עזב הרב את עבודתו וימהר שאת רגליו אל העיר צנעא, נכנס לבית הדין… מדוע הוזמנתי בבהלה כזאת? שאל הרב את אב ביה"ד, היושב לו על הרצפה מכוסת השטיחים. למה הוזמנת, תשאלני, כי יש טענה עליך מסופרי סת"ם דמתא צנעא. הנה הם באים. שב והמתן להם קצת, במחילה מכבודך. בקול המולה וחפזון באו לביה"ד כמה סופרים הדורי זקן ופניהם רוגזים. ובעודם על הסף הרבו להגם על האיש שספריו פסולים בעיניהם וגם לא מנעו מפיהם דברי זלזול ואיומים.

מארי הארון ישב לו דומם על הארץ ועל שפתיו רחפה בת-צחוק קלה, המבטלת את כל חכמת מחרפיו כאין וכאפס… ותחלינה הטענות. חכמי צנעא הציעו את טענותיהם וידרשו מביה"ד לאשר "שאין כותבי ספרים כשרים אלא בעיר צנעא". מארי הארון, שקט ושלו, ישב לו ויקשב רב קשב לדברי "הגדולים" מעיר הבירה, אך לא ענה מאומה ואף לא רצה לענות. אולם עפ"י דרישת אב"ד נענה להשיב חורפיו דבר. ויאמר: אשאלכם בי"ד צדק שאלה: הנתנה תורתנו במדבר לכל בני יעקב או רק לאנשים ידועים ויחידים ? ויענו כולם: חלילה חלילה, לכולנו נתנה התורה למורשה שוה בשוה. ויאמר: המובן איפוא, כי אין יהודי סתם פסול לכתוב ספרי תורה ומה גם שבידי תורה ומצוות. ישמעו נא רבותי ! אשר יסדר הלכות סת"מ עפ"י הרמב"ם מרן והתלמוד. בעל פה, הוא הוא הסופר הכשר. חברי ביה"ד תמהו לדבריו ויבינו כי עסקי המסחר של סופרי צנעא גרמו להם להוציא לעז על אדם כשר. אך התאוו לשמוע את הפלפול של האדם הכפרי הזה ויבקשוהו לאמר: ועתה פתח פיך ויאירו דבריך ונראה.. התחיל מארי הארון בכח זכרונו הנפלא לסדר את כל ההלכות בארבעה דרכים, ארבעת דרכי ה"פרדס", בפלפול נפלא וחריף… הוא מסדר את דבריו ופני מתנגדיו מתכרכמים מצער ובושה.

 בכלותו את למודו הוסיף ויאמר: ועתה הביאו נא קולמוס, דיו וגויל, ומים בקערה, ונכתב על הגויל בדיו. אתם תכתבו בראשונה ואני לבסוף, ואת הכתב נשים במים יחד. ונראה, מי אשר לא ימחה כתבו הוא הסופר המובהק. תוהים ומתפלאים עשו כדבריו, והנה כתב הרב לא נמחה ואף לא נטשטשה צורתו" בזמן שכתב הסופרים נמחה בן רגע ולא נודע אייהו… ויהי הדבר לפלא. כראות הסופרים את זאת בושו ונכלמו. ונגשו לפיסו לאמר. כי טעות היתה בידם וכי אמנם לא ידעו את ערכו האמתי, והם מתודים לפניו על עונם ומבקשים כי יסלח להם. ואולם הסופרים הראו תומה ותחתיה ערמה, השלום היה ביניהם למראית עין בלבד. הם הזמינו את מארי הארון להתארח אצלם יום יומים, והוא לא ידע, כי אומרים לשים קץ לחייו בנכליהם. ויפן ללכת אתם אל בית אחד הסופרים שבו יתארח. רק יום אחד בלה ר' הארון בבית מארחו והנה ביום השני באחת הסעודות הושם לו סם-מות בתוך האוכל. ויהי בגמרו לאכול והנה לחמו במעיו נהפך כמרורת פתנים ויתעותו רשמי פניו. אך הוא לא התיאש ובזריזות רבה הוציא מחיקו קסת וקולמוס ויכתב על כף ידו איזה שם וילק בלשונו את הכתב ויקיא ברגע קל. את כל אכלו ויקם לדרכו וילך אל בית הרב הראשי. כשמוע הרב את דברי הסופר נמלא חמה וקצף ויבקש להחרים את הסופרים ההם ולתקוע בשופר לפני ההיכל (ארון הקודש), למען יענשו על חטאתם. אך מארי הארון הרגיעהו לאמר: הנה אני באתי אליכם רק לכבוד התורה אשר צותנו לכבד את מורינו וגדולינו. ולו נקם חפצתי כי אז הייתי שורפם כשרוף את הקש, לעיניך רבי ומורי. אבל אני לא אעשה זאת למען כבוד התורה ולמען כבוד יוצרי… הניחם בקלקולם ויבוא דינם !… שלום עליך רבי ומורי. וילך לו וישב אל ביתו ומאז לא השביתהו איש ממלאכתו ויהי שמו קדוש ומפורסם בכל ערי תימן. ויכתב במשך חייו שבעים ותשעה ספרי תורה קדושים וטהורים ויקרא על עצמו לאמר: לשוני ע"ט סופר מהיר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    סל הקניות שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות
    דילוג לתוכן