מילים העבריות אשר היו מדוברות בפי אבותינו יהודי תימן

"ערבה" – כינוי לאשה עקרה או לאדם שאין הנאה ממנו.

"בעל ספר" – כינוי לאדם חכם, בן תורה.

"מעלה-מטה" – פירושו: בקירוב, בערך.

"מימרה" – קטע או פיסקה מן המדרש אשר משננים בעל פה ומשמיעים כטעם של תורה.

"לא יעזוב ולא יטוש" – לשון שבח להשגחתו של הבורא יתברך על ברואיו, ואימרה זו מיוסדת על פי הכתוב: "אל יעזבנו ואל יטשנו" (מלכים א', ח', נ"ז).

"מדרש" – כינוי לבית מדרש או לחדר לתינוקות שלבית רבן.

"כי במקלי" – זוג מילים המתארות עניות מרובה, ונמצא בלשון התלמוד" גר הקל, שבא במקלו ובתרמילו" (בבלי שבת ל"א, א').

"מצלצלים" – כינוי למטבעות כסף.