r

סיקור הקבלת פני הרב בירושלים ובקרית אונו

23 ינואר

הקבלת פני הרב בירושלים


 


כמידי שנה בשנה,  בחול המועד ברגלים, מתכנסים תלמידיו ומוקיריו של מו"ר הגאון ר' יוסף קאפח זצ"ל בבית מדרשו בירושלים – בית הכנסת "ארגון אבי דוד". ר' דוד ציחי יצ"ו (חתנו של מו"ר) גבאי בית הכנסת, משתדל בכל מאודו לקיים בשיתוף  עמותת "הליכות עם ישראל" ערב עיון במסגרת "הקבלת פני רב" שנערכה למו"ר זצ"ל.


ביום שני ב' דחול המועד סוכות, בית הכנסת "אבי דוד" בירושלים היה מלא וגדוש בתלמידים שעלו לעיר הקדש על מנת לשמוע דברי תורה וחכמה.


פתח את סדר היום, הרב מיכאל בן שלמה יצ"ו, רב בית הכנסת "היכל מיכאל נחום" מודיעין, אשר מסר שיעור בנושא דיני בית הכנסת.


לאחר מכן ברוב הוד והדר, התפללו הציבור תפלת מנחה, וסיימו במזמור הידוע של החג.


ד"ר משה גברא יצ"ו, ראש המכון לחקר יהודי תימן, הרצה בנושא "שמחת תורה בסדורי תימן". בדבריו,  סקר כתבי יד של תכאליל תימנים עתיקים, בהם לא היה אזכור כלל של הביטוי "שמחת תורה", ויום זה היה רק כהגדרתו בתורה: "שמיני עצרת". ללא הפיוטים המוכרים לנו כיום, וכן ללא המנהג הידוע של קריאה בפרשת בראשית מיד לאחר סיום "וזאת הברכה". רק לאחר חדירת ספרי הדפוס לתימן, מופיעים שינויים והנהגות שנכנסו לחלק מן התכאליל, וישנם הבדלים בין מהדורה קמא למהדורה בתרא של סידורים, כאשר בזו האחרונה נדחק המנהג הקדום להוציא רק שני ספרי תורה, ניתוספו פיוטים, ולאט לאט אף המנהג של קריאה בפרשת בראשית.


ד"ר גברא ציין, כי ישנה הבחנה כי בשני חגים שאין בהם מצוות מעשיות הבאות לידי ביטוי מחוץ לבית הכנסת, הם אלה שניתוספו בהם מנהגים שונים במשך הדורות.


בראש השנה תוקעים בשופר, יום הכפורים הוא יום צום ותפילה,  בסוכות אנו בונים סוכה, ונוטלים ארבעת המינים, כך בפסח אנו אוכלים מצה וכו'. אך בשבועות (=עצרת) ובשמיני עצרת אין מצווה מיוחדת מאפיינת. וכדרכם של בני אדם התפתחו במשך הדורות מנהגים שונים להעצמת אוירת החג. כלימוד כל הלילה ואכילת מאכלי חלב בשבועות, והוספת פיוטים לציון סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, בשמיני עצרת.


המשיך בסדרת ההרצאות הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר "אור וישועה", ורב הטכניון. בדבריו ציין לפעולתו בשנים האחרונות לגאולת כתבי הרב אליהו בן אמוזג, רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא בן סוף המאה השמונה עשרה


הרב ד"ר זייני דיבר על פסוקי המקרא בהם אנו רואים כביכול שהקב"ה ציווה לעשות דבר מסויים, ("כאשר צוויתי לאמר", "אשר דבר ה' לאמר", "כאשר צוויתי", "אשר צווה ה' את משה", ועוד) אך בפועל אין אנו מוצאים שום ציווי עתידי שכזה.


הרב בן אמוזג דן בכך בדרשה ארוכה, ומציין כי הקב"ה ציווה את משה בהר סיני, ציוויים שנחקקו אצלו כדברים שבעל פה, אך נכתבו בשעתם לצורכם, בעת שאיכשר דרא.


בדרך זו גם מוסברים שינויים שונים בלשונות המקרא. כך למשל, בעשרת הדברות שבפרשת "יתרו" אנו קוראים דבר אחד, ובפרשת "ואתחנן" דבר אחר. כשיצאו בני ישראל ממצרים כתוב כי השבת ניתנה "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", אך כשהיו במדבר, קודם כניסתם לארץ, מוזכר הטעם "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה", שהרי אין טעם להזכיר לעבד שרק יצא לחופשי, את עובדת היותו עבד.


חתם את הערב, מו"ר הגאון הרב רצון ערוסי יצ"ו, שפתח צהר לפירושו של מו"ר הגר"י קאפח זצ"ל. שבדבריו הקצרים והמתומצתים, אנו רואים לכאורה פתרון פשוט, אך עם גילוי הלוז הטמון בדבריו אנו מגלים כי מחשבה רבה גולמה וקופלה במספר בודד של מילים.


הרב עסק בשאלת סוכה גזולה – הכשרה, כי אין הקרקע נגזלת. ובאפשרות הנוספת המוזכרת בדברי הכס"מ והיא "סוכה העשויה בראש הספינה או בראש העגלה, דכיון שהיתה מטולטת – נגזלת". והגר"י קאפח הביא אפשרות נוספת והיא "השואל עצים שלא מדעת", שלא חלה עליו תקנת השבים ולפיכך סוכה גזולה היא, והגנב לא יצא בה ידי חובה.


הסביר הרב מדוע הסתפק רבנו ולא הביא את האפשרויות המוצעות לעיל,.


וכפי שכתב הגר"י קאפח, כי: "ידוע שאין רבנו כותב אלא מה שנתפרש במקורות", והלא אלו כבר נזכרו בתלמוד, אמנם בדיון שאינו בדף הנלמד (כז ע"ב) אלא בדפים שלאחריו (לא ע"א).


בסיום דבריו, ברך מו"ר את כל הקהל הרב את ברכת החג המסורתית.


גם הפעם, אחרוני האחרונים שהגיעו מעט באיחור, נאלצו לשמוע את ההרצאות בפתח בית המדרש, או מחוצה לו, כי רבו האנשים הצמאים לתלמוד תורה.


יישר כח למארגנים ובייחוד ר' דוד ציחי הי"ו. ויהי רצון שנזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה.


 


הקבלת פני מו"ר הרב רצון ערוסי בקרית אונו


 


ביום רביעי ד' חול המועד סוכות, התקיימה בפעם הראשונה "הקבלת פני הרב" למו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו, בבית הכנסת "יד הרמב"ם" בקרית אונו, ע"י איחוד בתי הכנסת בעיר. כ-150 איש הגיעו להקביל את פני מו"ר. המקדימים זכו לישב בבית הכנסת, ושאר הצבור האזין מחוץ לבית המדרש, מחוסר מקום. אנשים רבים שלא הגיעו לבית המדרש, לא נשארו יתומים, ועמדה בפניהם אפשרות ראשונה מסוגה, ביוזמתו של ר'  עזריה נהרי – צפייה בהקבלת פני הרב בשידור ישיר דרך אתרי אינטרנט שונים.


הקבלת פני הרב נערכה במתכונת הקדומה והמסורתית שנהגה בתימן. בתחילה, מסר הרב שעור בתלמוד מסכת סוכה. לאחר מכן התפללו הצבור תפילת מנחה, שלאחריה, התחיל החלק העיקרי של הקבלת פני הרב, בה הרב נשאל שאלות ע"י הצבור כאשר מנחה בטוב טעם ר'  טוב צדוק הי"ו, וענה בתשובותיו המחכימות אחת לאחת. מי בהלכות שבת, מי בהלכות סוכה, דרכי הפסיקה ועוד. קולות רבים של באי הכנס הזכירו את "הקבלת פני הרב" המקורית שהיתה נערכת מידי חג למו"ר הגר"י קאפח זצ"ל, והנה עתה אנו מחזירים עטרה ליושנה.


באי הכנס קיבלו שי בדמות תדפיס מאמרו החשוב של מו"ר הרב רצון ערוסי: "הקבלת פני הרב ברגל – בירור מנהג תימן", שפורסם בשנת תשמ"ב, ונערך בצורה חדשה לכבוד הכנס. בסיום המאמר מציין הרב כי "אופן כזה של הקבלת פני הרב, יש בו כדי לתת למצווה זו ייחוד ולשמור על קיומה. בהקבלה כזו יש כדי לתת תחושה למקבילים, ששכינה שורה בתוכם". זכה מו"ר שדבריו התקיימו בעצמו, ויהי רצון שנזכה להחזיר עטרה ליושנה בעוד הנהגות עתיקות ומקוריות של עדתינו כפי שבאו לידי ביטוי בדברי רבותינו הראשונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

0